ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש מעשה רשת

השארת אתר פתוח בשבת

2210
לחץ להקדשת שיעור זה
פתיחה
בשנים האחרונות 1 , עם התפתחותם המואצת של המדע והטכנולוגיה, השתנו לחלוטין דרכי המסחר בעולם. והשינוי התעצם שבעתיים, עם התפתחות רשת האינטרנט המאפשרת לחברות להציג את מרכולתם ב'אתרים', ואף לבצע רכישת מוצרים הנמכרים ב'אתר' באמצעות כרטיס האשראי.
רשת האינטרנט היא אוסף של רשתות תקשורת המורכבת ממספר רב של מחשבי ענק המפוזרים ברחבי העולם הנקראים 'שרתים', המחוברים ביניהם בקווי תקשורת מהירים. האדם היושב בביתו או במשרדו ורוצה להשתמש ברשת זו, מתחבר תחילה לאחד השרתים, ומשם נפתחת בפניו הגישה לרשת השרתים, ולמעשה לרשת האינטרנט כולה. אדם או חברה הרוצים לפרסם מידע מקימים 'אתר' באחד מהשרתים הללו, ופירוש הדבר שהם שוכרים מחברה מסויימת (שהיא בערבון מוגבל, וברוב המקרים הינה בבעלות של גויים) בעלת ה'שרת' (הנקראת 'ספק') מקום בדיסק, שבו נמצא המידע שעתיד להתפרסם. וכך נמצא שהאדם יושב בביתו, ובאמצעות המחשב האישי שלו הוא שואב את המידע הנחוץ לו בגלישה ברשת האינטרנט וכניסה לאתרים המעניינים אותו. ובאותה דרך הוא יכול לשלוח הודעות כדי להזמין ולרכוש מוצרים שהתשלום עבורם מתבצע באמצעות כרטיס אשראי.
כל הפעולות הללו מתבצעות באופן אוטומטי על ידי רשת המחשבים, בין בימות החול ובין בשבת. ובשעה שבעל האתר יושב בביתו בשבת ואינו עושה דבר בקשר לאתר, נמשכות כל הפעולות באתר הפתוח בשבת ללא הפרעה.
יש לחלק את הדיון בנושא אתר אינטרנט הפתוח בשבת לשלושה סוגים של אתרים:
א. אתרים שבהם מידע בלבד – אשר לא מתבצעים בהם פעולות מסחריות.
ב. אתרים מסחריים שמזמינים מהם מוצרים – והיינו שהקונה מזמין מוצר ומתחייב לשלמו באמצעות כרטיס האשראי שלו, והמוצר ישלח לביתו לאחר השבת.
ג. אתרים מסחריים שניתן לבצע בהם קניה בשבת עצמה – כגון אתרים שניתן לרכוש בהם תוכנות מחשב, מוצרי בידור שונים או כרטיסי כניסה לאירועים, שמיד עם סיום מסירת פרטי כרטיס האשראי, נעשה הקנין בפועל באופן אוטומטי, והקונה מקבל אל המחשב שלו את המוצר שקנה.
שירות פיקוד שבת
א. הפעלת אתר אינטרנט מסחרי הפתוח ללא הגבלה בכל ימות השבוע ומאפשר קניה בשבת כרוכה באיסורים שונים כפי שיתבאר לפנינו. לכן, הפתרון הטוב ביותר הוא להתחבר לאתר אינטרנט הנותן שירות פיקוד שבת בחינם לאתרים. השירות מאפשר סגירת אתרים בחינם, ללא מטרה מסחרית וללא פרסומות לפי מדינת הגולש וזמני השבת אצלו בעיר 2 .
שביתת כלים
ב. אין האדם מצווה להשבית את כליו במהלך השבת. המחשב והמקום בדיסק של השרת שמושכר לבעל האתר הינם 'כלים', ואין איסור שיפעלו מאליהם אם פעילות האתר הותחלה מערב שבת. 3
מקח וממכר
ג. חכמים אסרו מדברי קבלה פעילות 'מקח וממכר' בשבת וחששו בין השאר שמא יבוא לידי כתיבה. קנין או התחייבות קניינית הנעשים בשבת אסורים אפילו אם מתבצעים באופן אוטומטי. ויש מקילים 4 בתנאים מסוימים הפעלת אתרים מהסוג הראשון והשני, אך רוב מנין ובנין של הפוסקים 5 אוסרים כל פעילות של אתר מסחרי בשבת 6 .
מעשה שבת
אתר אינטרנט המקבל הזמנות מסחריות במהלך השבת יש בזה משום הנאה ממעשה שבת ואסור ליהנות מההזמנות 7 לעולם.
איסור 'לפני עיור'
ד. בעלים של אתר אינטרנט הפתוח בשבת עשוי לעבור על איסור דאורייתא "לפני עור לא תתן מכשול" 8 .
איסור 'מסייע'
ה. בעל אתר אינטרנט המאפשר ליהודי לקנות בשבת עובר על איסור 'מסייע לדבר עבירה' 9 .
מי עובר את העבירה
ו. אם התבצעה בשבת קנייה באתר ישנה עבירה הן על הקונה והן על המוכר 10 . ויש מי שאומר שרק הקונה עובר את העבירה 11 .
שכר שבת
ז. נחלקו הפוסקים האם תשלום על קניית מוצרים בשבת הינו בכלל 'שכר שבת' 12 .
מראית עין וחשד
ח. אף אם האתר עובד בשבת באופן אוטומטי לחלוטין ואין יהודי שמתפעל אותו יש לאסור משום מראית עין וחשד, ויש מי שמתיר 13 באופן זה 14 .
זלזול בקדושת השבת
ט. מעבר לפעולות האסורות בהפעלת אתר בשבת יש בכך משום זלזול בקדושת השבת שנראה כי אין הבדל בין שבת קודש לימות החול. ויש מי שמתיר ואין נראים דבריו 15 . 




^ 1.) הפתיחה היא מתוך ספר 'רץ כצבי' סימן כד עמוד שצו.
^ 2.) ראה למשל: http://www.local-host.co.il.
שביתת כלים בשבת
^ 3.) ההלכה נפסקה כבית הלל (שבת יז ע"ב) שאין אדם מצווה על שביתת כליו או שאר רכושו בשבת (למעט בהמתו ועבדיו), אם הפעולה התחילה מערב שבת ונמשכה לתוך השבת. לכן, מותר להניח מערב שבת מצודות לציד בעלי חיים, לפתוח תעלות השקיה, ולהניח מאכל בערב שבת, שיתבשל בשבת. אנו גם מפעילים מכשירים רבים כמו תאורה, מזגנים ועוד, המופעלים ומופסקים על ידי שעון שבת בשבת עצמה, מכיוון שכל העשייה האנושית מבוצעת עוד לפני שבת, ואין מעורבות אנושית בשבת. מבחינה זו אין בעיה להתחיל פעולה במחשב בערב שבת והמחשב עובד מעצמו באופן אוטומטי בתוך השבת.
^ 4.) כן דעת הגר"ש דיכובסקי במאמרו 'האינטרנט בהלכה' (תחומין כב תשס"ב), שכתב שאם תיווצר בהם שותפות עם גויים, ורווחי השבת והחג ינתנו לגוי, ויהיה לכך פרסום מתאים באתר - יהיה הדבר מותר. גם הרב צבי רייזמן בספרו רץ כצבי (סימן כד) דן בארוכה והעלה להתיר, וכן דעת הרב נ.א. אהלבוים אב"ד נחלת יצחק ניו-יורק (קובץ אור ישראל חלק לה).
^ 5.) שבט הלוי (י, נז), הגרי"ש אלישיב (מובא בספר קדושת השבת לרב משה הררי ח"ב מילואים ענפים 11-12), וכן הורה לי הגרא"י כלאב אב"ד ירושלים. [וכן דעת הרב יחזקאל ראטה אב"ד קארלסבורג (קובץ אור ישראל חלק לה)].
^ 6.) הנביא ישעיהו (נח, יג-יד) אומר כך:
"אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר".
חז"ל (שבת קנ ע"א) למדו מכך שישנו איסור מקח וממכר בשבת, הכולל אפילו דיבור ותכנון, ורק הרהור התירו או חפצי שמים. ובמסכת ביצה (לז ע"ב) אומרת הגמרא "לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין - גזרה משום מקח וממכר".
בדברי רש"י שם נתבארו שתי סיבות לכך: [א] איסור הנלמד מהפסוק "ממצא חפצך ודבר דבר", שאין לעסוק בחפצי חול בשבת, ובכלל זה מקח וממכר. [ב] גזירה מדרבנן שמא יבוא על ידי עיסוק במקח וממכר לידי איסור כתיבה בשבת [כי סתם קנין לכתיבה עומד]. הטעם השני מובא ברמב"ם (שבת כג, יב) ובמשנה ברורה (שו ס"ק לג).
לכאורה, היה מקום לומר שמאחר ובעל האתר אינו מעורב בפעילות האתר המתבצעת באופן אוטומטי, הוא אינו עובר על איסור מקח וממכר בשבת כאשר האתר שלו פעיל במשך השבת, שהרי כאמור לעיל איננו מצווים על שביתת הכלים בשבת.
הרעק"א (תשובה קנט) נשאל על ידי אחיו לגבי דין קנין שהתחיל מערב שבת ונסתיים בשבת, והרעק"א העלה שאף שמעשה הקנין נעשה מלפני השבת ובשבת עצמה לא נעשה דבר, עצם חלות הקנין שחלה בשבת היא איסור שבות. אמנם ישנם אחרונים (מהר"ם שיק או"ח קלא, אבני צדק סי' לד, אמרי יושר ב, צו) שתמהו עליו, שהרי אין אדם מצווה על שביתת כליו בשבת ומה מקום יש כאן לאסור, אולם האגרות משה פסק להחמיר כמותו. ויש לומר, שבנידון שלנו גם שאר הפוסקים שחלקו עליו יסכימו לאסור. וטעם הדבר, שבנידון של הרעק"א כל מעשה הקנין נעשה מלפני השבת ולא היה צריך כלל דעת מקנה בשבת עצמה, אולם בקניה בשבת דרך האינטרנט כל מעשה הקנין נעשה בשבת עצמה, ובוודאי שבעינן דעת מקנה כדי להחיל הקנין. ואמנם יושב לו בעל האתר בביתו, אך האתר שלו באופן אוטומטי רושם פרטי כרטיס האשראי של הקונה ובודק אותם עם חברת האשראי ומקבל אישור וכו', ובכל זה האתר הוא ידא אריכתא של בעל האתר להחליט האם להקנות או לא ויש כאן דעת מקנה בשבת, ועובר איסור מקח וממכר. ובוודאי שהקניין נעשה על דעתו שהרי אח"כ במוצאי שבת או ביום ראשון מתעדכן ברשימת ההזמנות שנעשתה בשבת ומספק את המוצר לקונה. בנוסף לכך, גם כאן שייכת הגזירה של חז"ל שמא יכתוב, שהרי מי ערב לכך למשל שלא ירצה להיכנס בשבת למאגר הנתונים ולרשום לעצמו כמה סחורה עליו להזמין ליום ראשון, ובין אם נאמר שיש חשש של כתיבה רגילה בעט או כתיבה במחשב שלדעת שבט הלוי הינה דאורייתא, מכל מקום שייך כאן איסור מקח וממכר.
כדברים האלה אמר לי הגרא"י כלאב, ובאמת אחר כך ראיתי שכיוצא בזה ממש כתב האבני נזר (או"ח סימן נא) שנשאל מדוע נאסר להקנות חפץ בערב שבת על מנת שהקנין יחול בשבת "מאי שנא מכל המלאכות שמותר לפעול מבעוד יום שתעשה המלאכה בשבת", וביאר האבני נזר: "חילוק גדול יש, דבכל המלאכות המלאכות נעשות מאליהן בשבת ואין צריך עוד אל האדם, שאפילו מת האדם טרם נעשה המלאכה, תעשה המלאכה. אבל בקנין הרי הקנין נעשה בשבת מחמת האדם, שאם מת או מכר לאחר, קנין ראשון בטל. וכיון שהקנין נעשה מכח האדם בשבת, יש לומר דחשוב עושה הקנין בשבת, ואף שלא עשה בשבת יש לומר כמו מימר חשיב מעשה הואיל בדיבורו אתעביד מעשה חשיב עושה מעשה, הכא נמי הואיל מחמתו נעשה מעשה הקנין, חשיב עושה מעשה".
ובספר רץ כצבי (סימן כד) כתב קונטרס נפלא מקיף וארוך והביא את כל המקורות בנושא 'אתר אינטרנט הפתוח בשבת', ואף הוא לא שם לבו לכך שבנידון שלנו גם החולקים על הרעק"א יסכימו, למרות שהביא בעצמו את תשובת האבני נזר הנזכרת. ואף הגר"ש דיכובסקי לא ירד לחילוק הזה, וכן עוד כמה רבנים שנדרשו לנושא והביאו את דברי הרעק"א הנ"ל.
ושוב ראיתי בקונטרס האינטרנט בהלכה (סימן ז ענף ג) שהעיר על דברי האבני נזר מהמבואר בשו"ע (או"ח שז, ד) שפסק שמותר לתת לאינו יהודי מעות מערב שבת לקנות בשבילו, ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת, והרמ"א הוסיף: וכן מותר ליתן לו בגדים למכור, ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת. וקשה, שלכאורה אף שלא אמר לעכו"ם לקנות בשבילו בשבת ולא חשוב כמעשה בשביל ישראל, הרי מכל מקום הישראל קונה בשבת, ואילו היה מת המכר בטל ונמצא שהקניין צריך לאדם, ואם כן בדין הוא להיות אסור כמו בגוונא של הרעק"א, דמאי שנא. ועל כרחך צ"ל דבקונה לפני השבת שיחול בשבת חשוב הוא כעושה המעשה כיון שלא נגמר הקניין אלא בשבת כמו בכל קניין שלאחר ל' יום חשוב כמעשה אריכתא ומשום הכי אסור. מה שאין כן בעושה על ידי עכו"ם הרי אין הישראל עושה כלום רק שגמר הקניין נעשה בשבת וזה לא אכפת לנו. ולפי זה שמזמין הגוי באתר האינטרנט וקונה בשבת, י"ל שמותר וליכא משום קניין בשבת, כיון שלא אמר הישראל לגוי לקנות דווקא בשבת, ונמצא שהגוי עושה על דעת עצמו. עכ"ל הקונטרס. והנה הגם שיש מה לדון בדבריו, הועיל להתיר בגולש גוי שקונה מוצר באתר יהודי בשבת, אך באתר שרוב הקונים בו הם יהודים, כגון אתרים ישראליים אין כל היתר.
אכן שוב ראיתי שכיוונו בדברינו ממש לדברי שבט הלוי (י, נז) שכתב "והענין בזה דאם קובעים עצמם לעשות מקח וממכר בשבת גם שלא ע"י מעשה הוא בכלל איסור, הלא מבואר כעין דברינו גם בתשובת רבינו הגרעק"א ח"א סי' קנ"ט, באומר לחבירו מערב שבת שיעשה קנין מערב שבת ויגמר בלי מעשה בשבת דאסור משום שבות דמו"מ אף שלא נעשה שום מעשה בשבת, ויש צד דהא דידן עוד חמור מזה , דהא הן תחלת המקח והן סופו נעשים בשבת ע"י התנאים שנעשו לפני השבת או מזמן מה שיכול להשתמש גם בשבת בכלי הנזכר לעיל".
טענה אחרת ישנה, שקנין באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט הינה 'התחייבות' למכור ואינה קנין ממש, ולכן אין בזה איסור מקח וממכר. כך העלה הרב נ.א. אהלבוים (אור ישראל ל"ה), ובספר רץ כצבי (שם אות יד) הביא סברא דומה משו"ת באר משה (ח"ו סי' נ). ובאמת שלקושטא דמילתא על פי המנהג תשלום באמצעות כרטיס אשראי הוא קנין לכל דבר, וכן דעת רוב הפוסקים. אולם, מעיקרא דדינא פירכא, מהיכן כל כך ברור לומר ש'התחייבות' למכור אינה בכלל מקח וממכר האסור בשבת, מי אמר שחכמים אסרו רק פעולת קנין של העברת בעלות והתירו התחייבות ממונית, הרי שאם חששם היה גזירה שמא יכתוב הרי שחשש זה שייך אף בהתחייבות ממונית להקנות ולא רק בהעברת בעלות, לענין הגזירה מאי שנא האי מהאי. וכן דעת הגרא"י כלאב.
ונדמה לי שזו הסיבה שגדולי הפוסקים בארץ ישראל אסרו השארת אתר אינטרנט מסחרי פתוח בשבת (כנזכר לעיל).
ראש להם הוא הגר"ש וואזנר בספרו שבט הלוי (י, נז) שכתב:
"אודות ישראל שיש לו קומפיוטר ונותן שירות מידע על כל הנושאים שאדם רוצה, והלקוחות שלו מתקשרים אל הקומפיוטר הנ"ל, והישראל מתחבר עצמו אל קומפיוטר ענקי אשר בבעלות גוים אשר ישראל הנ"ל שכר מהם להשתמש הוא במידע שבידם, ובתמורת מידע שמהקומפיוטר הענק משלמים הלקוחות סכום לפי כל רגע שמשתמשים בו, והקומפיוטר (ר"ל של ישראל) מדפיס מעצמו כל מה שהשתמשו בו, ומה שהשתמשו בשבת גם כן מדפיס בפני עצמו, אלא מכל מקום מה שמשתמשים בשבת עם הקומפיוטר משלמים להישראל סכום כולל גם על ההשתמשות ביום חול והוא בהבלעה, ובתשלום אינו ניכר שכר שבת. תמצית כל הנ"ל, שהישראל קונה מידע מהקומפיוטר של הגוים ומוכרם ללקוחות שלו שרובם גוים מכל מקום כמו כן גם כן ישראלים.
הנראה לעניות דעתי ברור דכל העסק הזה הוא עסק של איסור, לא מפני שכר שבת... אלא בגוף העובדא שיהודי הזה העמיד עסק כזה שלוקח ומוכר בשבת ללקוחות שלו באופן תמידי ועסק שלו דהיינו חנות שלו פתוח שבעה ימים בשבוע במו"מ שלו. ומה שכתב כבוד תורתו שהמשרד שלו סגור בשבת מה יתן ומה יוסיף וכי על המשרד דנים, על המסחר שלו דנים שהוא הקומפיוטר אשר הוא פתוח לעבוד שבת וחול ועל ידו קונה ומוכר. וכבר כתבתי בכמה מקומות בעוניי כי אלה שמעמידים מכונות כביסה במקומות חפשים ובאים בני אדם ומכבסים בהם הכל לדעתם, והיהודי הזה עושה מסחרו בקביעות שבת וחול בשוה שיש בזה חילול שבת מדרבנן על כל פנים, וכן לענין שאר המצאות של היום שאפשר להפעיל כידוע בתי חרושת שלמים שעובדים מעצמם כאשר עיני ראו, ועושים שבת כחול אשר אין לך זלזול שבת מדרבנן גדול מזה, ואם נמצא במקצת אחרונים צדדי היתר לזה וכיוצא בזה אין דעתי העניה נוחה בדבריהם לפתוח חנות שבת יו"ט וחול אם עובד מעצמו, ובמקרה דידן נקרא חנות פתוחה לקנות ולמכור... והענין בזה דאם קובעים עצמם לעשות מקח וממכר בשבת גם שלא ע"י מעשה הוא בכלל איסור, הלא מבואר כעין דברינו גם בתשובת רבינו הגרעק"א ח"א סי' קנ"ט... ובאמת גם כבוד תורתו נוטה לאיסור וצודק בטעמים או משום מכשיל לישראל הלוקח ומסייע לדבר עבירה או משום חילול ה'. והכל נכון, אבל לדידי אפילו יהיו הלקוחות רק גוים אסור מן הדין כאמור למעלה, ואם כן אם שעת הדחק הוא אין עצה אלא מה שכתב כבודו בסוף דבריו שישראל ישכיר הקומפיוטר בשבת לגוי והגוי יתן בתור שכירות חלק מהרווח לישראל... וגם זה אינו משנת חסידים, רק במקום הפסד".
כן דעתו גם של הגרי"ש אלישיב (מובא בספר קדושת השבת לרב משה הררי ח"ב עמ' טו מילואים ענפים 11-12). וכן ראיתי מביאים בשם הגאון הר"ח קנייבסקי (קובץ הזיכרון ויען שמואל חלק ח עמוד קכז). כאמור כן הורה לי הגרא"י כלאב אב"ד ירושלים. וכן היא דעת הרב יחזקאל ראטה אב"ד קארלסבורג (קובץ אור ישראל חלק לה), וכן הורה הרב דוד פינשטיין לאתר האינטרנט של חברת 'מסורה-ארטסקרול' בניו יורק (רץ כצבי עמ' תמב).
^ 7.) השו"ע והרמ"א (או"ח רעו, א) אסרו הנאה ממלאכה שעשה הגוי עבור ישראל בשבת, ובסימן ש"ז (סע' כ) פסק השו"ע וזו לשונו: "ישראל שאמר לאינו יהודי לעשות לו מלאכה בשבת מותר לו ליהנות בה לערב בכדי שיעשו". וכתב בקונטרס האינטרנט בהלכה (סימן ז ענף ב) שלפום ריהטא נראה שאף שנעשה המלאכה על ידי עכו"ם בשביל ישראל, מותר לאחר השבת בכדי שיעשו, והיינו שלא יקרא את ההזמנות אלא רק אחרי שישהה אחר השבת זמן מסוים שיש בו לקבל את ההזמנה אחר השבת. ומוסיף שם: אלא שראיתי מובא בספר קדושת השבת (הל' חשמל חלק ב' מילואים פ"א ענף 13) בשם מרן הגריש"א שליט"א (ז"ל) בזה סברא מחודשת, שבאופן זה לא שייך היתר של 'בכדי שיעשו' ואסור ליהנות בו לעולם, והוא דמכיון שכבר נעשתה ההזמנה ואי אפשר להחזיר את פעולת ההזמנה, לא אמרינן בזה בכדי שיעשו'. ואם היה אפשר לקשור את השולח בשלשלאות שישאר עד מוצ"ש ואז יזמין שוב היה דומה לבישול. אבל בנידון זה דומה למי שמצלם בשבת דבר שאי אפשר לצלמו מחדש למוצ"ש ורוצה ליהנות בו לאחר השבת, וכי יתכן לומר שיהא מותר בכדי שיעשה, הרי הוא לעולם נהנה מהמעשה שבת, עכ"ד.
אמנם לאחר שהביא את דברי הגריש"א לאסור כתב להתיר מטעם אחר, על פי המשנה ברורה (שיח ס"ק ד) שכתב שאף למבשל עצמו שאסור לו לעולם, מכל מקום מותר לו ליהנות מדמיה של המלאכה, ומבואר שלא אסרו אלא הנאה הבאה ישירות מהמלאכה, אבל ליהנות מדמיה שלא בא ישירות מותר. והסיק "ולפי זה בנידון דידן יש לומר שהרי עיקר הנאתו של מקבל ההזמנה אינו ההזמנה עצמה אלא מה שמרוויח ממנה, ולכאורה יש לדמותו לדמי המלאכה שמותרת בהנאה", עכ"ל.
ובאמת דבריו אינם ישרים בעיניי, משום שמה שכתב המשנה ברורה להתיר דמי המלאכה הוא דווקא באופן שיש כאן באמת שני דברים נפרדים דהיינו מלאכה, ודמי המלאכה, כגון שבישל תבשיל ויכול ליהנות מגוף התבשיל, או למוכרו וליהנות מדמיו, שאז אמרינן שחז"ל גזרו על המלאכה עצמה אך לא על היוצא ממנה. אולם, בהזמנה של מוצר באתר אין כל משמעות לפעולת ההזמנה בתור מלאכה עצמית, וכל תכלית ההזמנה היא סיפוק המוצר והרווח מדמיה, ואם כן שההזמנה והרווח הן פעולה אחת ולא שני דברים נפרדים זה מזה, ודוק.
^ 8.) איסור דאורייתא של "לפני עור לא תתן מכשול" אינו חל אלא בתרי עברי דנהרא, דהיינו, כאשר המוכשל לא היה יכול לעבור את העבירה ללא סיועו של המכשיל. אבל בנידוננו הרי אין אתרים מסחריים ללא תחליף, ולכל אתר ישנם מקבילים אחרים, והרוצה לקנות יוכל לפנות גם אליהם. אולם אם מדובר באתר ייחודי כך שלא ניתן לרכוש את המוצר הספציפי אלא דווקא באתר זה, יש בו איסור דאורייתא "לפני עור לא תתן מכשול". יעוין במשנ"ב שמז ס"ק ז', ובפתחי תשובה יו"ד קנא ס"ק ב'.
איסור מסייע לדבר עבירה
^ 9.) אף במקום שהמוכשל היה יכול לעבור ללא סיועו של המכשיל ואין איסור תורה של 'לפני עיור', עדיין יש איסור דרבנן של 'מסייע לדבר עבירה'.
ברם, הגר"ש דיכובסקי העלה שאין כאן משום 'מסייע לדבר עבירה' וכתב כך:
"בנושא דומה נגע מאמרו של הרב אורי דסברג בתחומין יט (עמ' 363-349) הדן באי סגירתו של בנקומט בשבת. בפרק ה' שם הושווה דבר זה למכונות מכירה אוטומטיות, והובאה תשובתו של הר"י וייס בשו"ת מנחת-יצחק (ח"ט סי' כד) האוסר להשאיר בשבת מכונות כביסה שהלקוחות מפעילים אותן מעצמם. בנושא זה הובא ב"שמירת שבת כהלכתה" בשמו של ה"ר שלמה זלמן אוירבך (כט, כח): "חברה המשווקת מוצריה באמצעות אוטומטים כאלה (לממכר משקאות וכדומה), נכון שבעליה ידאגו שלא להשאיר את המיתקנים במצב תקין לשימוש, כדי שאנשים לא ישתמשו בהם בשבת, אם אמנם יש להניח שמחללי שבת ישתמשו בהם. אבל במקום שבו הקונים נכרים, מותר להשאירם במצב תקין לשימוש ". בהערה ע', שם, הביא המחבר שמועה בשם הרש"ז אוירבך, "דאף דאסור ליתן מכשול ברחוב אף שרובם נכרים, וגם אסור למכור לנכרי בגד שאבד בו שעטנז, משום חששא שמא ימכרנו ליהודי, ואסור אף בעיר שרובה נכרים, מכל מקום שאני התם שהבגד עצמו הוא גוף האיסור. מה שאין כן בנדון דידן, הרי זה דומה לפרה חורשת בשביעית, דקי"ל כבית הלל (שביעית ה, ח) שמותר למכור ליהודי חשוד, משום טעמא דאיכא למיתלי, ע"ש. ולפי זה נראה דבנדון דידן מותר גם אם המשתמשים במיתקן הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו במיתקנים אלו בשבת קודש, אלא רק לפני ואחרי שבת קודש. ומסתבר דמותר אף שהמיתקן הוא שלו ". כך כתב גם בשו"ת חלקת-יעקב ח"ב סי' קב.
ודבריו של הגר"ש דיכובסקי תמוהים לכל מעיין, שהרי בוודאי שני העניינים אינם דומים זה לזה. השארת מכונת מזון מותרת משום שיש לתלות שלא יקנו בשבת, וכשבעל המכונה מגיע לאחר השבת ורואה שנכנס כסף לקופת המכונה איננו יודע אם נכנסה בשבת אם לאו ואיננו יודע אם הקונה היה יהודי או גוי, ולכן כשיש מקום ספק תלינן לקולא. אולם, אם היה ידוע שיהודים קונים במכונה בשבת בוודאי שאסור להפעיל אותה, ובעצמו ציטט מהרב שלמה זלמן אוירבך שיש להשבית את המכונה "אם אמנם יש להניח שמחללי שבת ישתמשו בהם", וכן הובא בשמו בספרו שולחן שלמה (סימן ש"ו, עמוד תק"ו) שבמקום שברור שישתמשו במכונה ביום השבת אין להתיר להפעילה אז, ושכן הורה הגרש"ז לגבי מכונות שתיה בבתי חולים, שמאחר וברור שייהנו מהם אף בשבת אם יפעלו אז, יש לאסור את הפעלתם בשבתות וימים טובים.
וכשבאים אנו לנידון שלנו, היינו אתר מסחרי באינטרנט, הרי בעל האתר יודע על פי קליטת הנתונים במחשב את השעה המדוייקת של הרכישה ורואה שהתבצעה בשבת, ורואה את שם בעל כרטיס האשראי שהינו יהודי. ועל כן אין כאן שום צד היתר לתלות בו לקולא אלא בוודאי שאם גולשים יהודים רוכשים מוצרים בשבת צריך לסגור את האתר שלא יפעל בשבת, ואם אינו עושה כן הריהו מסייע לדבר עבירה.
עוד ראיתי לרב אליעזר בן פורת שכתב שאין כאן משום איסור מסייע משום שהישראל עושה במזיד ואין מצוה להפרישו. וזו לשונו: "ויעוין עוד בש"ך (שם ס"ק ו') דפליג על הרמ"א, וס"ל דאיסור מסייע אינו אלא בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור, מה שאין כן בנכרי וישראל מומר שאינו חייב להפרישו, ליכא נמי איסורא משום מסייע, וביאר הדגול מרבבה דכונת הש"ך דאף בישראל אין מצווין להפרישו אלא אם עובר בשוגג, דכיון דשוגג הוא ויש ביד איש אחר להפרישו, חייב להפרישו, אבל בישראל שרוצה לעבור במזיד על איזו עבירה, אפילו אינו מומר גמור, אין ישראל אחר מצווה להפרישו לדעת הש"ך, ועוד דכל עובר עבירה במזיד יקרא מומר לאותו דבר, עכת"ד. ובאבני נזר יו"ד סימן ט"ו (ס"ק ב') ביאר דברי הש"ך הנ"ל כדגול מרבבה, והוסיף דהיינו מטעם דאין ערבות אלא היכא דלא פשע והוא שוגג. ועוד הביא האבני נזר דברי הש"ך הנ"ל ביו"ד סי' קכ"ו (ס"ק ד') וביאר טעמו בעניין אחר, ומסיק: ואין לזוז מהוראת הש"ך. גם באגרות משה (יו"ד ח"א סי' ע"ב) נקט כביאור הדגול מרבבה בש"ך והביא סיעתא לדבריו מגמרא ב"ק ס"ט ע"א ויעוין שם". עכ"ל.
אולם, עיין בספרי ביכורי אביב בעניין דין מסייע (עמוד 110) שהבאנו משו"ת משנה הלכות (חלק ה' סימן ק"ב) שכתב שדברי הדגו"מ תמוהים ונדחו ע"י האחרונים, ואפילו לפי דבריו לא יועיל ההיתר בימינו שרוב העם מוגדרים 'תינוקות שנשבו' שאינם יודעים כלל מאיסור נבילות וטריפות, לא שייך לדונם כמומר עובר עבירות במזיד. ברם, למרות שדברי הדגו"מ אינם מוסכמים כתבו הפוסקים שניתן לצרפם לטעמים האחרים להיתר. סוף דבר, גם בשו"ת שבט הלוי (שם) העלה לאסור מדין מסייע. ועיין עוד בגדרי איסור מסייע לעבירה בספר הצבא כהלכה פרק לא.
וא"כ בנידון דידן אין להתיר שהרי אין סיבה נוספת לצרף להתיר והוי מסייע לדבר עבירה.
מי עובר על האיסור
^ 10.( לפי החוק רכישה באינטרנט באמצעות כרטיס אשראי מחייבת לאחר שהאתר קלט את כל פרטי הלקוח ופרטי הקניה ומציג אותם, והקונה מאשר את הקנייה באמצעות לחיצה על העכבר. מרגע זה הרכישה חלה ואינו יכול לחזור בו, ובעל האתר מתחייב לספק לו את המוצר כפי הזמן שהתחייב באתר ואם לא יעמוד בהתחייבותו יש בכך 'הפרת מקח' והוא חשוף לתביעה משפטית. לכן, אין זה משנה מתי יחויב חשבונו של הלקוח, מכל מקום יש כאן התחייבות משפטית של בעל האתר למכור, וההתחייבות נעשית בשבת, וזהו איסור מקח וממכר בשבת. אמנם הרב נ.א. אהלבוים שהובא בסימן הקודם (קנין באינטרנט) העלה שיש כאן רק "התחייבות" למכור ואין העברת בעלות, ולכן אינו נכלל באיסור חז"ל שאסרו מקח וממכר בשבת. אולם, לדעת רוב הפוסקים לרכישה באינטרנט יש דין קנין סיטומתא לכל דבר ועניין, ואף לשבת הדין כן.
^ 11.) הגר"ש דיכובסקי סובר שרק הקונה עובר את העבירה ולא בעל האתר. וזה לשונו:
"מכונה אוטומטית למימכר משקאות אינה שונה עקרונית מאתר אינטרנט. בשני המקרים אין הבעלים עושים דבר; אלא הקונה ממנה בשבת הוא בלבד עובר עבירה. ואף שבשו"ת רבי עקיבא איגר סי' קנ"ח אסר לעשות קנין בחול, כאשר מתנה שהקנין יחול בשבת - הרי שגם קנין פסיבי אסור - אבל בשו"ת מהרם-שיק או"ח סי' קל"א חלק עליו. גם רע"א אסר זאת בהתנייה מפורשת, ולא בדבר סתמי. וכן נפסק בשו"ע (או"ח שז, ד) שמותר לתת לגוי מעות מערב שבת, ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת. הרי, שללא התנייה מפורשת אין לאסור. על כל פנים באתרי מסחר באינטרנט אפשר להודיע מראש, שחשבונו של הקונה יחוייב רק לאחר השבת".
ודבריו אינם נראים, יעוין בהערה הקודמת ובהערה רלו שיש כאן פעולת הקנאה בשבת של בעל האתר. ומה שכתב שללא התנייה מפורשת אין לאסור, בנידון שלנו – האינטרנט, יש לדחות, שמאחר ועל פי כללי המסחר הנהוגים באינטרנט ידוע לכל שהקנין חל בשבת, הרי נחשב כהתנייה מפורשת, ואסור.
שכר שבת
^ 12.) "שכר שבת" הריהו שכר פעולה שנעשתה בשבת בין על מלאכת היתר כגון חזנות ומלמדות, ובין על מלאכת איסור. המהר"י לנדא כתב בנודע-ביהודה (מה"ת או"ח סי' כו), שנשים הטובלות במקוה משלמות לבעל המקוה במוצאי שבת, ואין כאן שכר שבת - "הרי שכר העצים ודאי מותר, דאטו מי שלוקח דבר מחברו בשבת, לא יפרע לו בחול?! וא"כ רשאי ליטול שכר בהבלעה עם שכר העצים. והרי המנהג פשוט, שהנשים הטובלות בשבת, שנותנות לבעל המקוה שכרו ". גם באתר מסחרי באינטרנט הכסף משולם עבור המצרך, וכאשר משלמים לאחר השבת, והתשלום הוא עבור המצרך ולא עבור השירות בשבת, אין בעיה.
גם הגרש"ז אויערבך (שם) כתב "ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים". וכוונתו ש'שכר שבת' שאסרו חז"ל הוא עבור מלאכה שעשה בשבת, אולם "החזר הוצאות" אינו בכלל זה. ויש להעיר שאף לדעה זו ההיתר שייך רק באתר שמוכר מוצרים, אבל באתר המספק מידע, שהתשלום הוא על עצם השימוש ולא על הסחורה, הרווח שמקבל בעד שימוש באתר שלו בשבת הוא בכלל שכר שבת ואסור (קונטרס האינטרנט בהלכה סי' ז עמ' פט).
אמנם יש חולקים, יעוין בשו"ת "שבט הלוי" (חלק ה' סימן כ"ח), וכן שו"ת "גבעת הלבונה" (מובא ביסודי ישורון מערכת ערב שבת עמוד לח), שדעתם לאסור הפעלת מכונת מזון משום "שכר שבת", ומשמע שאף תשלום על מצרך נחשב 'שכר שבת'. ואת ההיתר של הנודע ביהודה צמצמו דווקא למה שהוא דבר מצוה וגם שימוש בשל חברו, כפי שכתב בשבט הלוי (י, נז):
"ומה שהעיר כבודו מדברי הנודע ביהודה תניינא או"ח סי' כ"ו דהתיר מטעם נכון לשלם עבור שמוש במקוה טהרה בשבת, הנה אין הנדונים דומים כלל, דהתם אין הנדון אלא התשלומים זה אינו גדר שכר שבת, בזה ישנם ב' טעמים להקל, או משום שכר שבת עבור מצוה כעין שכר החזנים בשבת בסי' ש"ו, או מטעם השני שכ' הנו"ב משום דמשתמש הלה בנכס חבירו, אבל עצם ההשתמשות הוא השתמשות ופעולת היתר או מצוה, ועיין מה שכתבתי בזה בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' ס"ו".
^ 13.מראית עין וחשד
^ 14.) הגר"ש דיכובסקי העלה להתיר וכתב כך: "קיימת בעיה של מראית עין וחשד, וכפי שאסרו להשכיר מרחץ לגוי בשבת, אם נקרא עליו שם ישראל (שו"ע או"ח רמג, א). אולם איסור זה נאמר רק במקום שיש חשד שהישראל עובד בשבת, או שהגוי עובד לפי ציוויו, אבל לא כשהפעולה הינה אוטומטית לחלוטין. הדבר נכון במיוחד אם יצויין, שהרכישה תתבצע רק לאחר השבת. אולי גם עדיף לתת אפשרות לביטול העסקה במוצאי שבת". עד כאן דבריו. גם הגרא"י כלאב אמר לי שאין חשש מראית עין כל שידוע שהאתר עובד בצורה אוטומטית בלבד.
אולם לעניות דעתי צריך עיון, שהרי מניין לגולש בשבת באתר מסחרי לדעת שאין מי שיושב ומתפעל את האתר באותו הזמן, ולצערנו ובושתנו ישנן חברות גדולות ומפורסמות המפעילות שירות לקוחות באינטרנט אף בשבת. לכן, שייך תמיד לחוש משום מראית עין וחשד אלא אם כן מצוין במפורש בעמוד הראשי של האתר שמדובר באתר שומר שבת שאינו מתופעל במהלך השבת עצמה.
^ 15.) המתיר הוא הגר"ש דיכובסקי, שבתחילה הביא מחלוקת בדבר אך לבסוף הכריע שאינטרנט אינו דומה למערכות אוטומטיות אחרות ואין לו דין 'פרהסיא' ולכן אין כאן 'זלזול בשבת'. וכך כתב:
"בשו"ת אגרות-משה (או"ח ח"ד סי' ס וח"ה סי' כד, ה) נשאל הר"מ פיינשטיין על הפעלת תנור בשבת ע"י שעון שבת, והשיב: "יש טעם גדול לאסור מטעם אחר, דהא זילותא דשבת ואף זילותא דיו"ט הא אסרו בכמה דברים. וכיון שברור שאיכא זילותא דשבת הוא בכלל איסור זה ממילא, אף שלא אסרו ביחוד, דכל ענין זילותא הוא האיסור. וגם פשוט לעניות דעתי, דעושה דבר שהוא זילותא לשבת הוא עובר בידים על חיוב הכבוד, שמשמע שהוא גם כן חיוב התורה שנתפרשו על ידי הנביאים... שלכן מסתבר לעניות דעתי שאסור להעמיד בערב שבת על ידי מורה שעות שיעשה העלעקטרי למחר מלאכה". בתשובה מאוחרת יותר (או"ח ח"ה סי' כד, ה) הוסיף: "ולעשות מלאכת בישול בשבת ע"י שעון חשמלי... ודאי אצלי שאין להתיר זה. ורק בהדלקה וכבוי הנרות דחשמל, שנהגו העם להתיר אין למחות, ואולי גם מותר לכתחילה. ואין למילף מזה לשאר דברים, אף שלא ידוע טעם לחלק".
כך כתב גם הר"י ברייש בשו"ת חלקת-יעקב (או"ח סי' ע) לגבי הפעלת מענה קולי בטלפון בשבת, לצורך קבלת הזמנות שתבוצענה במוצאי שבת. הוא השיב: "על זה נאמר: חכמים הזהרו בדבריכם. בזמן שהטעכניק צועד כך צעדים קדימה, ויכול היות בימים קרובים לסדר חנות גדולה ע"י אוטומט, שהחנות תפתח מאליה לשעה הנדרש, והקונים יבואו לשם אף כשאין שום איש, דשם תתחלק הסחורה להקונים תמורת המעות שהם נותנים בשם. ואם נזלזל בקדושת שבת בהיתרים של הטעכניק משום שהכל נעשה בעצמו, יצמח מזה חילול שבת גדול, שאדם בשבתו בבית המדרש או על שולחנו של סעודת שבת ומנגן זמירות לכבוד שבת, ועסקו או משרדו עובד בשבת עבורו כבימות החול... ולא דמי להיתר דאוטומט העומד בקרית חוצות בלי שם ובלי בעלות, שלא נודע למיהו שייך. אחרת היא כשאדם עושה דברים כאלה בביתו וברשותו... ובני, מנע רגלך מזה".
ובשו"ת באר-משה (ח"ו קונטרס אלקטריק סי' נ) השיג עליו: "ראיתי בתשובת חלקת-יעקב, שמתחילה כתב כמעט ככל דברי, דעל פי ההלכה אין מקום לאסור. אולם אח"כ עשה עצמו לדיני גזירה, וגוזר גזירה חדשה, שבודאי אין ביד שום רב, יהיה מי שיהיה, לגזור מעצמו גזירות חדשות. ובודאי אם גדולי הרבנים דזמנינו יגזרו גזירה ובהסכמה יעלו לגזור, בודאי נכוף ראשינו לקבל גזירתם; אבל רב יחידי בודאי אין בידו לגזור, וגם בודאי לא נקבל גזירתו".
הרי, שגדולי זמנינו התחבטו מאוד בנושא זה. הם לא מצאו הבחנות ברורות בין דברים שנהגו להיתר, כמו הדלקה וכבוי של חשמל בשבת ע"י שעון, לבין בישול ע"י שעון או הפעלת מזכירה אוטומטית. גם ענין הפעלת אתר אינטרנט בשבת אינו ברור. יש בו צדדים להקל, כיון שלא נעשית פעולה מכוונת להפעלת האתר בשבת - האתר פועל ממילא גם בימות החול - וגם משום שהכל יודעים, שפעולת האתר היא אוטומטית לחלוטין. מאידך גיסא, יש כאן פרהסיה גדולה, ויש חשש לזלזול בקדושת שבת.
אולם יש מקום להבחין בין הנעשה באינטרנט לבין מערכות אוטומטיות אחרות. רוב המערכות האחרות פועלות לעיניהם של בני אדם, ולכן יש בדבר משום פרהסיא; באינטרנט נעשה השימוש בין האדם לבין עצמו. ועיין בזה בתחומין כ עמ' 422, במאמרו של הרב אורי דסברג: מערכות תיקשוב בנקאיות בשבת. סוף דבר, לא ניתן לאסור השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, אולם יש בכך בוודאי טעם לפגם". עד כאן דבריו של הגר"ש דיכובסקי.
אולם, לאחר המחילה רבה לא מובן החילוק, שהרי אין הבדל בין אנשים רבים העומדים יחד ורואים זלזול בשבת, לבין אנשים רבים העומדים כל איש בביתו שלו וכל אחד מהם צופה מחלונו ורואה לבדו את אותו זלזול בשבת, ויודע שישנם עוד רבים כמותו היודעים מחילול השבת. לכן, גם באתר אינטרנט הפועל בשבת למרות שכל גולש נכנס לבדו לאתר במחשבו הפרטי הרי שכלל הגולשים הנכנסים לאתר יודעים שהוא עובד בשבת, ונחשב ל'פרהסיא' לכל דבר ועניין. יעויין גם בשבט הלוי (י, נז) שכתב שיש בהפעלת אתר בשבת משום חילול ה'.
עוד בנושא מעשה רשת
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il