ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא מבואר שהסיבה שהיו חלות תודה פסולות, היא משום שאנשים שעלו לרגל, ורצו להקריב קרבן תודה, לא יכלו לעשות זאת בפסח, כיון שחלק מהחלות שמביאים עם הקרבן הן חמץ. גם ביום י"ד בניסן לא יכלו להקריבן, כיוון שאז גורמים למעט את זמן האכילה של חלות התודה, שזמנן הוא יום ולילה, אם יקריבו אותן בי"ד בניסן לא יוכלו לאכול אותם כל זמן האכילה בגלל שאיסור אכילת חמץ חל כבר מיום י"ד.
הרמב"ם (חגיגה ב, יג) הביא הלכה זאת וכתב שאסור אמנם להביא קרבן תודה בערב הפסח, אבל אם הקריב יכול לצאת בו ידי חובת שלמי שמחה.
ר"י קורקוס (שם) הקשה על הרמב"ם איך יתכן במציאות שיצא בקרבן התודה ידי חובת שלמי שמחה, והרי לא הצטוו על מצוות שמחה בלילה ראשון של החג, ומצד שני זמנו של קרבן התודה הוא רק עד סוף ליל חג הפסח, ואם כן זמן השמחה וזמן אכילת התודה אינם חופפים?
מסביר ר"י קורקוס שאין לומר שבלילה יש מצווה גם של שמחה, שהרי בפירוש מיעטו את הלילה הראשון מחיוב שמחה (גמרא פסחים עא ע"א).ותירץ בדוחק שהרמב"ם ציין בהלכה זו דין אחר, שאם הקריב בסוכות יצא ידי חובת מצוותו.
הלחם משנה תירץ גם הוא בדוחק שמותר להלין קרבן גם אחרי זמן אכילתו, אם עושה זאת לצורך מצווה.
המוצל מאש (ב, יז) תירץ שכיוון שתודה היא סוג של שלמים, לכן אם לא שחט אותה כדין, היא הופכת להיות שלמים, וכיון ששחט אותה בערב פסח אחר חצות, ולא ניתן לאכול אותה היא פסולה והופכת להיות קרבן שלמים, שזמן אכילתו הוא יומיים, וניתן לאוכלו ביום ט"ו בניסן שבו חייבים במצוות שמחה. אמנם האחרונים (מרכבת המשנה והגר"י פערלא עשה נט - ס) מקשים עליו שהרמב"ם מדבר על קרבן תודה שהוקרב בערב פסח לפני חצות, והקרבן אינו פסול בזמן זה, אלא רק אסור לכתחילה להביא אותו, כיון שממעטים מזמן האכילה, אבל ברור שאין זה פוסל את הקרבן.
לכן תירץ מרכבת המשנה שאין הכוונה כמוצל מאש שהתודה נחשבת לפסולה ואוטומטית והיא שלמים, אלא שאם אדם שוחט תודה ביום י"ד בניסן הוא יכול לשחוט אותה לשם שלמים, והיא תהיה כשירה.
אמנם אבני נזר (או"ח תכג) וערוך השולחן (העתיד קדשים קצט, יז) מתרצים שאף שחייבים במצוות שמחה רק ביום, הכוונה שלצורך מצוות שמחת היום חייבים לשחוט קרבן שלמים מיוחד לצורך השמחה, ובלילה כיון שבשביל שיהיה קרבן, יצטרכו לשחוט בערב החג, לכן לא חייבו לשחוט, אבל אם יש לו קרבן מחוייב לאוכלו כדין שמחה.
ומכח זה למד האבני נזר שבימינו לכולי עלמא חייבים במצוות שמחה, אם משום שהיתה מצווה גם בקרבנות, רק שאין חיוב לטרוח עבורה בערב יום טוב, ומצוות שמחה של יין ובשר קיימת גם בלילה, והוכיח ממקורות נוספים שבימינו חייבים במצוות שמחה גם בלילה הראשון.
סיכום:הגמרא אמרה שאסור להקריב קרבן תודה בערב הפסח, מכיון שממעטים את זמן האכילה, הרמב"ם פסק את דין הגמרא, אך הוסיף שניתן לצאת בקרבן ידי חובת מצוות שמחה. הקשו על הרמב"ם שזה לא באותו זמן? ותירצו א. ר"י קורקוס – מדובר ברגל אחר. ב. לח"מ – לצורך מצווה מותר להלין אחר הזמן. ג. מוצל מאש – התודה נפסלה ונהפכה להיות שלמים, ואז זמנה גדל. ד. מרכבת המשנה – ניתן לשחוט את התודה לשם שלמים, וכנ"ל. ה. אבני נזר וערוה"ש – יש מצוות שמחה גם בליל יום טוב הראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
