ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מהרמב"ם (נחלות י, ז) עולה שהוא הבין שגמרא זו מדברת אך ורק באופן שאבי היתומים מינה את האפוטרופוס. במקרה כזה, גם אם יש חששות מסוימים, לא יכולים בית הדין להתערב בהחלטת האב, ולסלק את האפוטרופוס. וכותב מגיד משנה שהרמב"ם הבין כך, כי אם מדובר באפוטרופוס שמינו בית דין, הרי שבית הדין חייבים לאתר אדם נאמן וראוי, ואם הסתבר שהם טעו בהערכותיהם, עליהם לסלקו. לכן וודאי שמדובר בגמרא במקרה שבו אבי היתומים מינה את האפוטרופוס.
לעומת הרמב"ם, טור (סימן רצ) כתב שהרא"ש לא חילק בדבריו בין אפוטרופוס שמינה אבי היתומים לבין אפוטרופוס שמינו בית הדין. ים של שלמה (גיטין ה, ט) כותב שאין לטור להביא ראייה מכך שאביו לא חילק, כי 'לא ראיתי אינה ראייה', ואם היה הרא"ש יורד לכך היה סובר כרמב"ם.
אך גם הר"ן על הרי"ף (כו ע"א - ע"ב ד"ה אימור) והרשב"א (בסוגיא ד"ה קא אכיל) כתבו שהרי"ף חלק על הרמב"ם והסיבה שלא מסלקים אדם שיצאו עליו שמועות, היא בגלל שאין לחשוש לשמועות ששומעים על אדם שמוחזק ככשר (וכן כתב המהר"ם ד"פ ד, רמג).
שולחן ערוך (חושן משפט רצ, ה) פסק כדברי הרמב"ם. ורמ"א הביא את סברת הרשב"א להלכה.
הרב גולדשמידט (פד"ר ב עמוד 27) עסק בדיון על אנשים שמונו כאפוטרופסים ומעלו בתפקידם, ותירץ את קושית הר"ן על הרמב"ם, שאף שסתם כך לא מחזיקים שמועות שיצאו על אדם כשר כנכונות, מכל מקום במקרה כזה יש לומר שהמינוי בטל מעיקרו כי בית הדין חייבים לחקור על אודות כל שמועה שיצאה על מי שהם רוצים למנות כאפוטרופוס, ואם יש שמועה כזו, הרי שהמינוי בטל מעיקרו.
חכמת אדם (קמז, כג) למד מדין אפוטרופוס שאם אדם ממנה אדם אחר כגבאי צדקה, ובית הדין רואים שהנתונים של אותו אדם השתנו, הם יכולים לסלק אותו. ומכאן למדו שבכל משרה שאדם ממונה אליה על ידי בית הדין יש לפטרו אם יצאו עליו שמועות שהוא לא מתנהג כראוי בכספים.
סיכום: בגמרא נאמר שאפוטרופוס שיש שמועות שהוא מתנהל בכספי היתומים שלא כשורה לא מסלקים אותו, ונחלקו הראשונים האם מדובר רק כשמינהו אבי היתומים, או גם כשמינוהו בית הדין, מזה למדו האחרונים לדין בעל תפקיד בצדקה, או בכל דבר אחר שנתמנה על פי בית דין שיתכן שיש לסלקו גם אם מדובר רק בשמועות שהוא מועל בתפקידו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
