ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא מבואר שהסיבה שהיו חלות תודה פסולות, היא משום שאנשים שעלו לרגל, ורצו להקריב קרבן תודה, לא יכלו לעשות זאת בפסח, כיון שחלק מהחלות שמביאים עם הקרבן הן חמץ. גם ביום י"ד בניסן לא יכלו להקריבן, כיוון שאז גורמים למעט את זמן האכילה של חלות התודה, שזמנן הוא יום ולילה, אם יקריבו אותן בי"ד בניסן לא יוכלו לאכול אותם כל זמן האכילה בגלל שאיסור אכילת חמץ חל כבר מיום י"ד.
הרמב"ם (חגיגה ב, יג) הביא הלכה זאת וכתב שאסור אמנם להביא קרבן תודה בערב הפסח, אבל אם הקריב יכול לצאת בו ידי חובת שלמי שמחה.
ר"י קורקוס (שם) הקשה על הרמב"ם איך יתכן במציאות שיצא בקרבן התודה ידי חובת שלמי שמחה, והרי לא הצטוו על מצוות שמחה בלילה ראשון של החג, ומצד שני זמנו של קרבן התודה הוא רק עד סוף ליל חג הפסח, ואם כן זמן השמחה וזמן אכילת התודה אינם חופפים?
מסביר ר"י קורקוס שאין לומר שבלילה יש מצווה גם של שמחה, שהרי בפירוש מיעטו את הלילה הראשון מחיוב שמחה (גמרא פסחים עא ע"א).ותירץ בדוחק שהרמב"ם ציין בהלכה זו דין אחר, שאם הקריב בסוכות יצא ידי חובת מצוותו.
הלחם משנה תירץ גם הוא בדוחק שמותר להלין קרבן גם אחרי זמן אכילתו, אם עושה זאת לצורך מצווה.
המוצל מאש (ב, יז) תירץ שכיוון שתודה היא סוג של שלמים, לכן אם לא שחט אותה כדין, היא הופכת להיות שלמים, וכיון ששחט אותה בערב פסח אחר חצות, ולא ניתן לאכול אותה היא פסולה והופכת להיות קרבן שלמים, שזמן אכילתו הוא יומיים, וניתן לאוכלו ביום ט"ו בניסן שבו חייבים במצוות שמחה. אמנם האחרונים (מרכבת המשנה והגר"י פערלא עשה נט - ס) מקשים עליו שהרמב"ם מדבר על קרבן תודה שהוקרב בערב פסח לפני חצות, והקרבן אינו פסול בזמן זה, אלא רק אסור לכתחילה להביא אותו, כיון שממעטים מזמן האכילה, אבל ברור שאין זה פוסל את הקרבן.
לכן תירץ מרכבת המשנה שאין הכוונה כמוצל מאש שהתודה נחשבת לפסולה ואוטומטית והיא שלמים, אלא שאם אדם שוחט תודה ביום י"ד בניסן הוא יכול לשחוט אותה לשם שלמים, והיא תהיה כשירה.
אמנם אבני נזר (או"ח תכג) וערוך השולחן (העתיד קדשים קצט, יז) מתרצים שאף שחייבים במצוות שמחה רק ביום, הכוונה שלצורך מצוות שמחת היום חייבים לשחוט קרבן שלמים מיוחד לצורך השמחה, ובלילה כיון שבשביל שיהיה קרבן, יצטרכו לשחוט בערב החג, לכן לא חייבו לשחוט, אבל אם יש לו קרבן מחוייב לאוכלו כדין שמחה.
ומכח זה למד האבני נזר שבימינו לכולי עלמא חייבים במצוות שמחה, אם משום שהיתה מצווה גם בקרבנות, רק שאין חיוב לטרוח עבורה בערב יום טוב, ומצוות שמחה של יין ובשר קיימת גם בלילה, והוכיח ממקורות נוספים שבימינו חייבים במצוות שמחה גם בלילה הראשון.
סיכום:הגמרא אמרה שאסור להקריב קרבן תודה בערב הפסח, מכיון שממעטים את זמן האכילה, הרמב"ם פסק את דין הגמרא, אך הוסיף שניתן לצאת בקרבן ידי חובת מצוות שמחה. הקשו על הרמב"ם שזה לא באותו זמן? ותירצו א. ר"י קורקוס – מדובר ברגל אחר. ב. לח"מ – לצורך מצווה מותר להלין אחר הזמן. ג. מוצל מאש – התודה נפסלה ונהפכה להיות שלמים, ואז זמנה גדל. ד. מרכבת המשנה – ניתן לשחוט את התודה לשם שלמים, וכנ"ל. ה. אבני נזר וערוה"ש – יש מצוות שמחה גם בליל יום טוב הראשון
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מהפרי ועד הגאולה
מה אכפת לך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
