ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אך הבסיס לרעיון הזה, כמו רבים מהאידיאלים והעקרונות של החברה המערבית המודרנית, טמון במחשבה ובמסורת היהודית. היהדות מעולם לא התייחסה להוראת התורה, לעזרה לזולת או להנהגת העם בהתאם לערכים ולאורח החיים של התורה - בקיצור, לתפקיד הרב בקהילה - כקריירה או עבודה.
כשמשה רבנו הטיל על בני לוי להיות המנהיגים הדתיים "המקצועיים" של העם, הוא הזהיר אותם שלא יחשבו שזה כבוד או סמכות אלא בעצם עבדות. זאת היתה הגישה הכללית כלפי תפקיד הרבנות לכל אורך ההיסטוריה היהודית.
למעשה, המנהג לפיו רב קהילתי מקבל שכר מכספי הציבור הופיע וקנה לו אחיזה בחיים היהודיים רק במאות ה-14 וה-15 בקהילות אשכנז באירופה. ואפילו אז רבנים רבים התאמצו מאוד להשתכר למחייתם בעבודה אחרת ולא לקבל שכר מקופת הקהילה כדי להתקיים. במובן זה הרבנות נתפסה כייעוד ולא כקריירה או משרה.
מטבע הדברים לא כל רב היה טלית שכולה אלטרואיזם, נטול כל אינטרסים אישיים. טבע האדם הוא טבע האדם, וגם רבנים אינם חסינים למכשולים שטבע האדם מעמיד בפני כל אדם. עם זאת, בדרך כלל הכבוד שחלק הציבור לתלמידי חכמים ובמיוחד לרבנים זכה להכרה ככבוד לתורה ולאו דווקא ככבוד אישי לתלמיד החכם או לרב עצמו.
אך אט אט, ברבות השנים, הרעיון של הרבנות כקריירה חלחל גם לחיים היהודיים. יש מסמכים שמעידים על כך שהחל מהמאה ה-18 וה-19 היו באירופה יהודים עשירים ש"קנו" משרות רבנות לבני משפחתם, ויש תיעוד על שושלות ששלטו ברבנות בקהילות מסוימות במשך עשרות ולעתים אפילו מאות שנים.
עם צמיחת החסידות במאות האלה, אפשר בקלות לטעון שגם תפקיד הרב החסידי הפך לקריירה שדרשה מנושא התפקיד הכשרה וייחוס. מטבע הדברים היו ועדיין יש מקרים יוצאים מן הכלל, אבל, בעיקרו של דבר, השינוי בתפיסת הרבנות מייעוד לחיים לקריירה הלך ותפס תאוצה. בקהילה היהודית באמריקה של המאה ה-20 הפכה הרבנות למקצוע גרידא כמעט שדורש הכשרה וכישורים מוגדרים, ואילו המרכיב הרוחני של המשרה הצטמצם ואפילו נעלם. באמריקה היה אפשר לראות בגלוי "רבנים" אתיאיסטים. זה אמנם נשמע מופרך, אך ברגע שהרבנות הופכת למשרה בלבד, לקריירה, קל להבין את קיומן של סתירות כאלה.
העניינים הבלתי ראויים שעולים היום בהקשר של הרבנות הראשית לישראל הם דוגמה ברורה למקום הבעייתי שאליו גישה שרואה ברבנות קריירה ושושלת, עלולה להוביל. הרב הראשי לישראל לא צריך להיות, לדעתי, האדם הכי בקי בתלמוד בארץ, על אף שהוא צריך להיות בקי בתלמוד. הוא גם לא צריך להיות הנואם הכי מחונן בארץ. אין ספק אמנם שהתפקיד דורש הבנה פוליטית, אך הוא גם לא צריך להיות פוליטיקאי.
עצמאות משיקולים זרים וחופש פעולה הם תנאים חיוניים לתפקיד. אך מעל הכול חייב המועמד לתפקיד הרב הראשי לראות את התפקיד כייעוד ולא כשיא בקריירה שלו. במסכת אבות נאמר שאסור להשתמש בתורה כקרדום לחפור בו, אסור לנצל את התורה כדי לקדם אינטרסים אישיים או להשיג רווחים כספיים.
הקרייריסט עלול יותר מכולם ליפול למלכודת המבישה הזאת. הקרייריסט מרגיש שעליו לתת דין וחשבון לבני אדם, ובני אדם אפשר לתמרן ולרמות. אדם שמרגיש שנקרא לשרת את הציבור מבין שעליו לתת דין חשבון ליושב במרומים, ולכן הוא בא עם גישה אחרת כלפי המשימות והאתגרים שעומדים בפניו.
האגדה מספרת שכאשר רבנו ישראל ליפקין מסלנט הורה לתלמידו, רבי יצחק בלאזר (פטרבורגר), לקבל עליו את תפקיד הרב בסנט פטרסבורג, אמר לו הרב בלאזר, "רבי, אני פוחד!" ועל כך השיב רבנו ישראל, "וכי את מי אשלח? אדם שאיננו פוחד?!"
הקרייריסט אינו פוחד לעולם. אדם שמרגיש שזה ייעודו תמיד חש את החיל והרעדה שחיוני שהוא יחוש כדי לראות את סוגיות שירות הציבור כפי שנכון וראוי לראותן.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
פריחת הגאולה!
איסור בשר וחלב
שלושה שותפים באדם
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
נס חנוכה בעולם שכלי ?
שיא השיאים בפסח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
