ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אך הבסיס לרעיון הזה, כמו רבים מהאידיאלים והעקרונות של החברה המערבית המודרנית, טמון במחשבה ובמסורת היהודית. היהדות מעולם לא התייחסה להוראת התורה, לעזרה לזולת או להנהגת העם בהתאם לערכים ולאורח החיים של התורה - בקיצור, לתפקיד הרב בקהילה - כקריירה או עבודה.
כשמשה רבנו הטיל על בני לוי להיות המנהיגים הדתיים "המקצועיים" של העם, הוא הזהיר אותם שלא יחשבו שזה כבוד או סמכות אלא בעצם עבדות. זאת היתה הגישה הכללית כלפי תפקיד הרבנות לכל אורך ההיסטוריה היהודית.
למעשה, המנהג לפיו רב קהילתי מקבל שכר מכספי הציבור הופיע וקנה לו אחיזה בחיים היהודיים רק במאות ה-14 וה-15 בקהילות אשכנז באירופה. ואפילו אז רבנים רבים התאמצו מאוד להשתכר למחייתם בעבודה אחרת ולא לקבל שכר מקופת הקהילה כדי להתקיים. במובן זה הרבנות נתפסה כייעוד ולא כקריירה או משרה.
מטבע הדברים לא כל רב היה טלית שכולה אלטרואיזם, נטול כל אינטרסים אישיים. טבע האדם הוא טבע האדם, וגם רבנים אינם חסינים למכשולים שטבע האדם מעמיד בפני כל אדם. עם זאת, בדרך כלל הכבוד שחלק הציבור לתלמידי חכמים ובמיוחד לרבנים זכה להכרה ככבוד לתורה ולאו דווקא ככבוד אישי לתלמיד החכם או לרב עצמו.
אך אט אט, ברבות השנים, הרעיון של הרבנות כקריירה חלחל גם לחיים היהודיים. יש מסמכים שמעידים על כך שהחל מהמאה ה-18 וה-19 היו באירופה יהודים עשירים ש"קנו" משרות רבנות לבני משפחתם, ויש תיעוד על שושלות ששלטו ברבנות בקהילות מסוימות במשך עשרות ולעתים אפילו מאות שנים.
עם צמיחת החסידות במאות האלה, אפשר בקלות לטעון שגם תפקיד הרב החסידי הפך לקריירה שדרשה מנושא התפקיד הכשרה וייחוס. מטבע הדברים היו ועדיין יש מקרים יוצאים מן הכלל, אבל, בעיקרו של דבר, השינוי בתפיסת הרבנות מייעוד לחיים לקריירה הלך ותפס תאוצה. בקהילה היהודית באמריקה של המאה ה-20 הפכה הרבנות למקצוע גרידא כמעט שדורש הכשרה וכישורים מוגדרים, ואילו המרכיב הרוחני של המשרה הצטמצם ואפילו נעלם. באמריקה היה אפשר לראות בגלוי "רבנים" אתיאיסטים. זה אמנם נשמע מופרך, אך ברגע שהרבנות הופכת למשרה בלבד, לקריירה, קל להבין את קיומן של סתירות כאלה.
העניינים הבלתי ראויים שעולים היום בהקשר של הרבנות הראשית לישראל הם דוגמה ברורה למקום הבעייתי שאליו גישה שרואה ברבנות קריירה ושושלת, עלולה להוביל. הרב הראשי לישראל לא צריך להיות, לדעתי, האדם הכי בקי בתלמוד בארץ, על אף שהוא צריך להיות בקי בתלמוד. הוא גם לא צריך להיות הנואם הכי מחונן בארץ. אין ספק אמנם שהתפקיד דורש הבנה פוליטית, אך הוא גם לא צריך להיות פוליטיקאי.
עצמאות משיקולים זרים וחופש פעולה הם תנאים חיוניים לתפקיד. אך מעל הכול חייב המועמד לתפקיד הרב הראשי לראות את התפקיד כייעוד ולא כשיא בקריירה שלו. במסכת אבות נאמר שאסור להשתמש בתורה כקרדום לחפור בו, אסור לנצל את התורה כדי לקדם אינטרסים אישיים או להשיג רווחים כספיים.
הקרייריסט עלול יותר מכולם ליפול למלכודת המבישה הזאת. הקרייריסט מרגיש שעליו לתת דין וחשבון לבני אדם, ובני אדם אפשר לתמרן ולרמות. אדם שמרגיש שנקרא לשרת את הציבור מבין שעליו לתת דין חשבון ליושב במרומים, ולכן הוא בא עם גישה אחרת כלפי המשימות והאתגרים שעומדים בפניו.
האגדה מספרת שכאשר רבנו ישראל ליפקין מסלנט הורה לתלמידו, רבי יצחק בלאזר (פטרבורגר), לקבל עליו את תפקיד הרב בסנט פטרסבורג, אמר לו הרב בלאזר, "רבי, אני פוחד!" ועל כך השיב רבנו ישראל, "וכי את מי אשלח? אדם שאיננו פוחד?!"
הקרייריסט אינו פוחד לעולם. אדם שמרגיש שזה ייעודו תמיד חש את החיל והרעדה שחיוני שהוא יחוש כדי לראות את סוגיות שירות הציבור כפי שנכון וראוי לראותן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















