ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יונתן בן סולטנה דהן ז"ל
אָרְחוֹת תְּשׁוּבָה רוּחָנִיּוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת
הטהרות הנשמה מאפשרת דבקות בלאומיות
א. אִי אֶפְשָׁר לְהִדָּבֵק בֶּאֱמֶת בַּיְסוֹד הַלְּאֻמִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל• כִּי אִם מִי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הֻטְהֲרָה כְּבָר, עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵחַטְּאוֹת הָאָדָם הַמְגֻנּוֹת וּמִדּוֹתָיו הַפְּחוּתוֹת•, אוֹ מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ לְכַתְּחִלָּה הִיא נֶפֶשׁ טְהוֹרָה. כִּי הַיְסוֹד הָאֲמִתִּי שֶׁל תְּכוּנַת הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית הוּא שְׁאִיפַת הַצְּדָקָה הָעֶלְיוֹנָה•, צִדְקַת ד' בָּעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁנִּזְדַּהֵם בְּאֵיזֶה חֵטְא, לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁל זֻהֲמָתוֹ אֵין חֵפֶץ הַצְּדָקָה וְהַטּוֹב מֵאִיר בְּקִרְבּוֹ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן לֹא יְקֻשַּׁר בֶּאֱמֶת עִם הַתְּכוּנָה הַלְּאֻמִּית עַד אֲשֶׁר יִטְהַר.
מניעת הטוב מהנפש הפרטית
ב. כְּדֵי לְהָסִיר כָּל מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּין הַטּוֹב הָאֱלֹהִי הַכְּלָלִי וּבֵין הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִית הַצְּמֵאָה לוֹ, צָרִיךְ לְהִבָּדֵל מִכָּל פְּגָם מוּסָרִי, בְּכָל הַמֻּשָּׂג הָרָחָב שֶׁלּוֹ בַּמּוּבָן הַכְּלָלִי, שֶׁכּוֹלֵל זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת כֻּלָּן* וְטָהֳרַת הַמַּעֲשִׂים הַשִּׂכְלִית•, שֶׁכָּל אֵלֶּה הֵם הִתְפַּשְּׁטוּת הָאוֹר הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם בִּתְכוּנָה כְּלָלִית מַקֶּפֶת אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת וְכָל הַהֲוָיָה•, בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ מָקוֹם לִתְכוּנַת מוּסָר לָחוּל שָׁם. וּכְדֵי לְהָסִיר גַּם כֵּן אֶת הַמְּנִיעָה הַמְעַכֶּבֶת מֵהַשְׁלָמַת הַלְּבוּשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי•, הַמַּלְבִּישׁ אֶת הַטּוֹב הָאֱלֹהִי הַמֻּפְשָׁט עַל פִּי סִגְנוֹנוֹ הַמְיֻחָד, צָרִיךְ לְהָסִיר כָּל מְנִיעָה מַעֲשִׂית מִכָּל הַנּוֹגֵעַ לַנֶּפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִית. וְזֹאת הִיא הַתְּכוּנָה הַמַּצְרֶכֶת לִתְשׁוּבָה גְּמוּרָה מִכָּל פְּרָטֵי פְּרָטִים שֶׁל כָּל חֵטְא וְעָווֹן עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל–פֶּה, שֶׁכֻּלָּהּ הִיא נִשְׁמַת ד' בְּקֶשֶׁר יִשְׂרָאֵל•*.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
32 - פרק י"ב י"א-י"ב
33 - פרק י"ג א'-ב'
34 - לימוד שבועי באמונה ז- יג אב
טען עוד
___________________________
בַּיְסוֹד הַלְּאֻמִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בתכונות של האומה הישראלית. וּמִדּוֹתָיו הַפְּחוּתוֹת – מידות מקולקלות. שְׁאִיפַת הַצְּדָקָה הָעֶלְיוֹנָה – ההטבה בצורתה העליונה ביותר. וְטָהֳרַת הַמַּעֲשִׂים הַשִּׂכְלִית – טהרת הכוונה במעשים. כָּל אֵלֶּה הֵם וכו' – המידות והמעשים הם הופעה של האור האלוהי, הטוב האלוהי הכללי מופיע ומתגלה בעולם דרך כל אדם לפי טהרת מידותיו ומעשיו. הַלְּבוּשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וכו' – עיין לעיל [יב ח] בישראל יש הופעה מיוחדת ועליונה יותר של הטוב האלוהי ולשם כך נצרך קיום כל פרטי המצוות. נִשְׁמַת ד' בְּקֶשֶׁר יִשְׂרָאֵל – התורה כולה היא הופעה של הטוב האלוהי בצורה המיוחדת המותאמת לנפש הישראלית.
ביאורים
פרק זה והפרק שלאחריו בעיקר מתאפיינים בהדרכות התשובה המעשיות שקיימות בהם. למשל מבאר הרב קוק כיצד ניתן לשוב בתשובה באמצעות חיבור לצד הלאומי של ישראל או באמצעות לימוד הלכות שבין אדם לחברו. בנוסף לכך, מתמודד הרב קוק עם העיכובים שיש בתהליך התשובה – הפער בין הרצון ליכולת ועוד.
הפסקה הפותחת את הפרק מבארת שכדי להידבק באומה יש להרגיש קשר ושייכות לעם ישראל, וחייבים לתקן את המעשים ואת המידות. הסיבה לכך היא שמהותו של עם ישראל הוא להביא לעולם את רצון ה' – את החסד, את המשפט, את הצדק ואת חיי המוסר. לכן, מי שחייו האישיים רחוקים מכל אלה – לא יוכל להרגיש שייכות לעם ישראל. וכדי שיוכל לשוב להתקשר לאומה יהיה עליו לשוב בתשובה על כל פגמי המעשים והמידות.
פסקה ב' ממשיכה את הרעיון הזה. בפסקה זו מבואר שהטוב האלוהי יוכל להיות מורגש בחיי האדם רק כאשר יסיר מקרבו את כל הפגמים המוסריים. מעל קומה אנושית בסיסית זו, חובה על כל מי ששייך לעם ישראל, לנקות מתוכו את המקומות שבהם החסיר מקיום דברי התורה שבכתב והתורה שבעל פה. אנו מתבוננים על העולם על פי הכלים שקיימים בידינו. כאשר כלים אלה פגומים ומקולקלים אנו מקבלים תמונה שגויה של המציאות; כאשר אדם מתרחק מן הטוב שבמעשיו ושבמחשבותיו, יהיה לו קשה לזהות את הטוב האלוהי שבעולם.
הרחבות
* המידות הרעות פוגמות בדבקות האדם בה'
זִכּוּךְ הַמִּדּוֹת כֻּלָּן. הרמב"ם כותב שהחסרונות שבאדם יוצרים 'מחיצות' בין הנביא לקב"ה, ומורידות את רמת נבואתו. בין החסרונות מונה הרמב"ם את פגם המידות: "ומהן פחיתויות מידות, כרוב התאווה, והגאווה, והכעס, והקנאה, והעזות, ואהבת הממון ומה שדומה להן, והן רבות מאוד... ואלו הפחיתויות בכללן הן המחיצות המבדילות בין האדם ובין ה' יתעלה" [שמונה פרקים לרמב"ם פרק ז].
* התורה – התגלות ה' בעולם
הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל–פֶּה, שֶׁכֻּלָּהּ הִיא נִשְׁמַת ד' בְּקֶשֶׁר יִשְׂרָאֵל. הגמרא אומרת "אָנֹכִי – נוטריקון: אנא (אני = הקב"ה) נפשי כתיבת (כתבתי) יהבית (נתתי)" [שבת קה.]. הפירוש הפשוט של רש"י הוא שהקב"ה כתב ונתן את התורה בעצמו. אולם בהערות לפירוש תורה תמימה מובא פירוש אחר: "גם יש לפרש הכוונה על דרך לשון בני אדם שאומרים שמכירים תכונת איש פלוני או מידת וערך חכמתו מתוך כתביו וספריו, ואמר בזה, דמהות הקדוש ברוך הוא כביכול דהיינו רצונו וכבודו וגדולתו וענוותנותו נראים וניכרים מתורתו ... תכונת נפשי... נתתי לדעת ולהכיר מתוך כתבי, דהיינו מתורתי" [תורה תמימה הערות שמות פרק כ הערה ג]. על כן, הקשר שלנו עם הקב"ה מתקיים בעולם הזה באמצעות התורה.
וכן כותב הזוהר שהתורה היא החיבור של עם ישראל עם הקב"ה: "אשריכם ישראל שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים... ונתן להם חלק, להתאחז בשם הקדוש. ובמה אחוזים בהשם הקדוש? הוא משום שזכו בתורה, שכל מי שזכה בתורה – זכה בקב"ה" [זוהר, אחרי מות פו – על פי פירוש הסולם].
שאלות לדיון
א. כיצד ניתן לראות בעיניים שרמת הלאומיות של יהודי היא בהתאמה לנקיות שלו מחטאים?
ב. האם גם יהודי שייך לקומה הראשונה ה'כלל אנושית' של 'תכונת המוסר'? האם אצלו זה יתבטא בצורה מיוחדת?
לע"נ יונתן בן סולטנה דהן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
