ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
נהג, עצור בצד, רעם הרמקול המותקן בגג הניידת. ליבו של הנהג החסיר פעימה, בעודו מפשפש במהירות בתא כפפות, מחפש בקדחתנות אחרי התעודות האבודות.
שוטר הושיט יד תקיפה לחלון הרכב - תעודות בבקשה!
הנהג, חגור עדיין בחגורת בטיחות, הושיט את המתבקש במבט תמים.
השוטר סיים לסקור את הניירות במבט חמור סבר, ומיד תקף – תגיד, למה נסעת בלי חגורה?
השקר, צף אוטומטית ללשונו של הנהג – אני? אתה לא רואה שאני עם חגורה?
עזוב, הפטיר השוטר, אתה חושב שלא השארנו צופה מעבר לעיקול, שראה ששמת חגורה רק באמצע הנסיעה... וכך נמשך ונמשך הוויכוח.
מוכר? האם שאלנו את עצמינו אם מותר לשקר במקרה זה?
אין זה פיקוח נפש, גם לא דרכי שלום, שהותר לשנות מפניהם.
משום מה, גם אצלינו – שומרי התורה והמצווה, יש מצבים שהשקר נוטה להתגלגל לפה בלי בקרה הלכתית על המותר והאסור. ישנם שורה של מצבים קלאסיים, שאנשים נוטים בהם 'לשנות' את דיבורם, והדברים נדמים כמותרים, אך מי שיעצור ויחשוב יגלה שהדבר אסור. השבוע פגשתי באופן אישי כמה מקרים, שאנשים סיפרו לי בטבעיות על כך שלמטרות טובות, הם אמרו לאנשים אמירות שאינם אמת.
דוגמא שכיחה נוספת – כמעט לא נתקלתי במקרה של קניית או שכירת דירה, שהמוכר/ המשכיר הפוטנציאלי, לא סיפר כ'מסיח לפי תומו' באמצע הסיור בדירה, על כך שהיום היה כאן לקוח נוסף, שהתלהב מאד ועוד רגע סוגר... אבל הוא מתלהב מהמסיירים הנוכחיים, ומוכן לחכות רק יום אחד, וכו'
פרשת מטות מלמדת אותנו את גודלם וחשיבותם של המילים היוצאות מפינו. יהודי יכול לנדור, ודבריו יהפכו למצווה נוספת. דיבורו של האדם דומה לדבר האלוקים, הקב"ה דיבר תריג מצוות, והאדם יכול לצוות על עצמו בנדריו מצוות נוספות (כמובן, מכוח הציווי האלוקי). בציווי על הנדרים נאמר – "לא יחל דברו", לשון – 'חולין'. דובר האמת מקדש את דבורו ומחשיבו.
האמת היא יסוד העולם. "חותמו של הקדוש ברוך הוא – אמת" (גמרא שבת). בשעה שציווה הקב"ה בעשרת הדיברות על האיסור להישבע לשקר, הזדעזע כל העולם ת"ק על ת"ק פרסה. מכל הדיברות, רק בדיבור זה התחוללה רעידת אדמה, כי הדיבור נגע ביסוד שעליו העולם עומד.
ואכן, גם כיום בעולמינו (עולם השקר?), האמת היא יסוד העולם. בסופו של דבר, אפילו עסקים בנויים על מידה מסוימת של אימון, שבלעדיו האדם לא היה האדם מצפה לקבל תמורה למעשיו.
נתחזק כולנו באמת, עד אשר – "אמת מארץ תצמח", "אחרי כן יקרא לך... קריה נאמנה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
