ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עניינים אלו, היו בכל הדורות, אך דומה שבדורנו הם זוכים להתרחבות הולכת וגוברת. בכל יום אנו נתקלים במודעה חדשה בעיתון, בעלון או בלוח המודעות, המבשרת על – מחולל ישועות או סגולה חדשה.
בפשטות – שתי סיבות יש להתרחבות התופעה. האחת – מעשית. אנשים זקוקים לישועה בנושאים רבים – רפואה, פרנסה, זיווג, פרי בטן ועוד. כדי להיוושע, הם מוכנים לשלם כסף רב, ונאחזים בכל בדל של תקווה, בבחינת 'אם לא יועיל, לא יזיק'. נוסיף לעניין את התרחבות שוק התקשורת והפרסום, המפיצים כל שמועה ומידע למרחקים, וכך נבין כיצד ה'תעשיה' הולכת וצומחת.
הסיבה השנייה, פנימית יותר. עניינים אלו קשורים לעולם הפנימי, עולם הנבואה ורוח הקודש. כך מצינו אצל שאול, שהלך לשאול את שמואל הנביא על האתונות האבודים. "לכו ונלכה עד הרואה", הנביא נקרא 'רואה' על יכולותיו לראות ולעזור לאנשים במצוקותיהם. עזרה זו היא, כמובן, החלק החיצוני והרדוד יותר של אור הנבואה, שעיקר עניינה הנושאים הרוחניים והפנימיים, ובכל זאת – זהו חלק מאור גדול זה.
בעת הגאולה תתחדש הנבואה. לפיכך, דורינו, דור הגאולה, צמא להתחדשות הנבואה, וכחלק מצימאון זה הוא חש צורך עז להיעזר כבר ברוח הקודש. דרכם של עניינים רוחניים גבוהים, כדוגמת הנבואה, שהם מתגלים תחילה ברבדים הנמוכים שלהם, ומתרוממים אט אט למעלתם השלימה.
וודאי שיש צדיקי אמת, ויש סגולות אמיתיות, אך לצערינו ישנם גם מקרים של זיוף ותרמית, ואלו – מזיקים. אנשים מבזבזים את כספם לריק, חיים באשליות ונופלים בסוף למפח נפש, מקבלים הוראות והנחיות שגויות המזיקות לחייהם ועוד. וכאן עומד האדם ושואל – כיצד אדע להבחין בין אמת לשקר?
ברצוני להביא, בשמם של גדולי הדורות, שתי נקודות חשובות בנושא. ראשית – נושא זה הניזון בשורשו מהנבואה, שורשו בפרשותינו. בפרשות ראה – שופטים, נצטווינו על נושא הנבואה, כשהתורה מבחינה בין נביאי אמת לנביאי שקר, ובין מצבים שעלינו לשמוע לנביא ומצבים שאסור לשמוע לו. לא נאריך בדברים, אך הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ז – פ"י) מסכמם.
בראשית דבריו, כפתיח לכל הנושא, הוא מציין – "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני האדם. ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם... בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד...". האות, המופת או ידיעת העתידות משמשים רק כחיזוק למי שיש בו תכונות אלו. כלומר, עלינו לבדוק את ה'צדיק' אם אכן הוא ידוע כגדול בתורה ובמידות.
לידיעה זו, לא מספיקים הדברים שהוא מפרסם על עצמו או ה'מופתים' שנושאי כליו מלחששים עליו, כי אם לוודא שהוא אכן גדול בתורה ובמידות.
כאן ניתן להביא את אשר אומרים בדרך צחות על דברי הנביא ירמיה (ט, כב – כג) "אל יתהלל חכם בחכמתו... גיבור בגבורתו... עשיר בעושרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל – השכל וידוע אותי...". החכם, הגיבור והעשיר לא מתהללים במעלותיהם, כי אלו מעלות שאפשר לבדוק אותם, ולכן לסיפוריהם אין משמעות, פשוט בודקים ומוודאים את הדברים. אולם ב'השכל וידוע אותי' יש אנשים המתהללים, כי זו מעלה שאי אפשר לבדוק. האדם מספר על עצמו שהוא בקי בתורת הנסתר, ויש לו מהלכים בשמיים, ואין לנו דרך לבדוק זאת.
לפיכך, הדרך לבדוק נושאים אלו היא לשאול תלמידי חכמים ומורי הוראה, שאנו מכירים אותם מתורת הנגלה, ויכולים לבדוק את הסגולות או הצדיקים אם אכן הם מקובלים על פי דרכי התורה הידועות והנבדקות.
שנית – חשוב לזכור, שנושא זה הוא הנלווה לתורה, אך עיקר התורה היא עלייתו הרוחנית של האדם והעולם. וכך סיפר מרן הגר"א שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב (אמרי שפר עמ' רעט) – בעת שנפטר 'החזון איש' הספידוהו הספדים גדולים. ואחד הרבנים שהספיד, צעק בתוך ההספד: "ההספד על החזון איש הוא חילול כבוד התורה", וביאר דבריו:
החזון איש ישב ולמד תורה כשישים שנה, ואף אחד לא התעניין בתורתו ובגדלותו, ורק בשנים האחרונות כשהתחיל לחלק ברכות להמון העם, באו אליו לברכות, אז נתפרסם. זה חילול כבוד תורתו של החזון איש, שהתפרסם בגלל ברכות ולא בגלל תורתו.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, שתרומם את כולנו ברוחניות ובגשמיות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
