ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נג: במשנה עד נד: במשנה)
חלק א – דיני נר לפני ואחרי יו"כ
א. המשך מנהגים – הדלקת נר בליל יום כיפור תלוי במנהג
תנא, רבא - שני המנהגים נועדו למנוע תשמיש המיטה.
ואם יו"כ יוצא בשבת, רשב"א - מדליקים בכל המקומות בערב שבת, רי"ח - וחכמים אוסרים במקום שנהגו לאסור
ב. אגב זה – הבדלה במוצאי יו"כ -
A. האם מברכים על האש במוצאי יו"כ?
ר"י-שמואל (בהו"א: רבה בב"ח–וכן רי"ח) – רק במוצאי שבת, שאז נבראה האש.
עולא נתן מבט ברבה בב"ח, ר' בנימין בר יפת-רי"ח – גם במוצאי יו"כ (כי כעת יכול ליהנות מהאש, ודווקא בנר ששבת).
מיתיבי – "אין מברכים אלא במוצ"ש, הואיל ותחילת ברייתו".
תשובה – ביו"כ – דווקא נר ששבת, במוצ"ש – גם נר מעצים ואבנים (שאז נברא).
[ורבה בב"ח אמר שכן אמר רי"ח, על זה שאם יו"כ יוצא בשבת, רשב"א - מדליקים בכל המקומות בערב שבת, רי"ח - וחכמים אוסרים במקום שנהגו לאסור].
B. האם מכנס או מפזר את הברכות (נד. 6+)
ברייתא א -
ת"ק – מברך על האור מיד, ר"י – סודרן על הכוס (וכן רי"ח).
ברייתא ב -
רבי – מפזרן (אך חוזר ומסדרן להוציא בני ביתו), ר' חייא – מכנסן.
(נד. שורה 2 ברחבות)
חלק ב – אגדתא על זמני הבריאה של דברים שונים
א. מתי נבראה האש?
|
| ברייתא לעיל – במוצ"ש, | והא תניא – בערב שבת, | והא תניא – שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, | והא תניא – ביום שני, ולא תכבה, ולכן לא נאמר כי טוב. |
| תירוץ 1 - | אש שלנו | אש הגיהנום | החלל של הגיהנום נברא קודם העולם | ? |
| תירוץ 2 | אש שלנו נבראה בפועל במוצ"ש, | אש שלנו – עלתה במחשבה בערב שבת | אש הגיהנום |
(נד. תוך כדי, ובעיקר שליש תחתון)
ב. נושאים אגביים –
A. פרד –
ברייתא א – (נד. שליש עליון)
ר' נחמיה – בערב שבת,
ברייתא ב – (נד. שליש תחתון)
רי"ס – עלה במחשבה בערב שבת, ובמוצ"ש נתן דעה באדם הראשון והרכיב שתי בהמות ויצא פרד.
רשב"ג – פרד נוצר בימי ענה ("הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר" – הוא הרכיבם ראשון).
דורשי חמורות – ענה היה פסול (ממזר) והביא פסול,
שהרי ענה אחיו של צבעון – "אלה בני שעיר החורי... וצבעון וענה",
אך גם היה בנו של צבעון – "אלה בני צבעון, ואיה וענה",
אלא שבא צבעון על אמו הוליד את ענה, כך שהיה אביו אך גם אחיו מצד האם.
(ולומדים שזה אותו ענה מ"הוא ענה אשר מצא...").
B. דברים שנבראו בערב שבת –
ברייתא א (נד. שליש עליון)
באר מרים, המן, קשת, כתב, מכתב, לוחות ראשונות, קבר משה, מערת משה, מערת אליהו, פי אתון, פי הארץ.
ר' נחמיה – אש, פרד
ר' יאשיה – איל יצחק, תולעת שמיר לחתוך אבני המקדש,
ר"י – צבת (שהרי צבת בצבת עשויה), וחכם אחד חלק עליו ואמר שאדם הראשון הכינו בדפוס.
ברייתא ב – (נד. 5-)
מביאה את ה10 הראשונים,
ומוסיפה דברים – מקל אהרן עם שקדיה ופרחיה, מזיקין, בגדו של אדם הראשון.
C. שבעה דברים שנבראו קודם בריאת העולם (נד. באמצע) -
תורה, תשובה, גן עדן, גיהנם, כסא הכבוד, בית מקדש, שמן של משיח.
D. אגב, שבעה דברים מכוסים מבני אדם (נד: 1+)
יום המיתה, יום הנחמה, עומק הדין, מה בליבו של חברו, במה משתכר, חזרת מלכות בית דוד, כליית מלכות רומי.
E. אגב, שלושה דברים עלו במחשבה להיבראות -
על המת שיסריח, ושישתכח מהלב, והתבואה שתרקב, וי"א – על המטבע שיצא.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

למה ללמוד גמרא?

הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"

רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד גמרא?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















