ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
1. זמן אמירת סליחות הוא מאשמורת הבוקר, ואין לומר קודם חצות לילה.
2. שליח צבור לימים נוראים צריך להיות בעל כמה מעלות, ושיהיה מרוצה לציבור.
3. שליח הצבור צריך לדעת את פירוש התפילה והכוונות הבסיסיות.
4. אם אומרים סליחות קודם זמן עיטוף טלית, על שליח הצבור ליקח טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה.
מנהגי סליחות
מתוך שימי אלול ועשרת ימי תשובה, ימים מיוחדים הם לסליחה ומחילה מאת הקב"ה, נהגו ישראל לומר סליחות ותחנונים בימים אלו.
בראשונים מצאנו כמה מנהגים לגבי הימים בהם נוהגים לומר סליחות:
א. מראש חודש אלול עד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב השו"ע וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ב. מיום א' שלפני ראש השנה ועד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב רמ"א וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ג. בעשרת ימי תשובה בלבד.
זמן אמירת הסליחות לכתחילה הוא באשמורת הבוקר (שהיא סוף הלילה), לפי שאז שט הקב"ה בעולם, וזמן זה זמן רצון הוא1.
אין לומר סליחות קודם חצות לילה, לפי שלא ראוי להזכיר י"ג מידות של רחמים אלא בעת רצון.
ובמוצאי שבת יש טעם נוסף לאסור קודם חצות - מפני קדושת שבת2.
אם אומרים את הסליחות לפני זמן טלית, צריך לקחת טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה7.
מי ראוי להיות שליח צבור בימים אלו?
מפני קדושת ימי הסליחות ומעלתם, נהגו לדקדק בימים אלו לבחור שליח צבור שיש בו מעלות ככל האפשר:
א. אדם הגון וגדול בתורה ומעשים כמה שיותר.
ב. מעל גיל שלושים - מאחר והתפילה היא כנגד עבודת המקדש, ובני לוי עבדו מגיל שלושים ואילך.
ג. שיהיה נשוי, כדי שיהיה שמור מן החטא.
למרות המעלות האלו, כל ישראל כשרים להיות שליח צבור בתנאי שהקהל רוצה בו3.
כמו כן, אם מזדמן בן תורה וירא חטא שאינו מעל גיל שלשים ואינו נשוי ולעומתו אדם רגיל, שאינו בן תורה, אע"פ שהוא נשוי ומבוגר, עדיף לבחור בראשון להיות שליח צבור4.
דינים לשליח צבור
השל"ה הקדוש כתב שצריכים השליח צבור והבעל תוקע להיות בעלי תשובה גמורים. לכן מי שעתיד להיות שליח צבור בימים הנוראים, עליו להתאמץ ביותר לחזור בתשובה על כל שלביה בימים אלו.
כמו כן, עליו ללמוד את התפילות ומשמעותן עד כמה שאפשר5.
אם מתעתד להיות שליח צבור, ורואה שדבר זה יגרום מחלוקת, עדיף שיוותר, אע"פ שהשליח צבור יהיה אדם שאינו הגון6.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.













