ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
1. זמן אמירת סליחות הוא מאשמורת הבוקר, ואין לומר קודם חצות לילה.
2. שליח צבור לימים נוראים צריך להיות בעל כמה מעלות, ושיהיה מרוצה לציבור.
3. שליח הצבור צריך לדעת את פירוש התפילה והכוונות הבסיסיות.
4. אם אומרים סליחות קודם זמן עיטוף טלית, על שליח הצבור ליקח טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה.
מנהגי סליחות
מתוך שימי אלול ועשרת ימי תשובה, ימים מיוחדים הם לסליחה ומחילה מאת הקב"ה, נהגו ישראל לומר סליחות ותחנונים בימים אלו.
בראשונים מצאנו כמה מנהגים לגבי הימים בהם נוהגים לומר סליחות:
א. מראש חודש אלול עד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב השו"ע וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ב. מיום א' שלפני ראש השנה ועד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב רמ"א וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ג. בעשרת ימי תשובה בלבד.
זמן אמירת הסליחות לכתחילה הוא באשמורת הבוקר (שהיא סוף הלילה), לפי שאז שט הקב"ה בעולם, וזמן זה זמן רצון הוא1.
אין לומר סליחות קודם חצות לילה, לפי שלא ראוי להזכיר י"ג מידות של רחמים אלא בעת רצון.
ובמוצאי שבת יש טעם נוסף לאסור קודם חצות - מפני קדושת שבת2.
אם אומרים את הסליחות לפני זמן טלית, צריך לקחת טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה7.
מי ראוי להיות שליח צבור בימים אלו?
מפני קדושת ימי הסליחות ומעלתם, נהגו לדקדק בימים אלו לבחור שליח צבור שיש בו מעלות ככל האפשר:
א. אדם הגון וגדול בתורה ומעשים כמה שיותר.
ב. מעל גיל שלושים - מאחר והתפילה היא כנגד עבודת המקדש, ובני לוי עבדו מגיל שלושים ואילך.
ג. שיהיה נשוי, כדי שיהיה שמור מן החטא.
למרות המעלות האלו, כל ישראל כשרים להיות שליח צבור בתנאי שהקהל רוצה בו3.
כמו כן, אם מזדמן בן תורה וירא חטא שאינו מעל גיל שלשים ואינו נשוי ולעומתו אדם רגיל, שאינו בן תורה, אע"פ שהוא נשוי ומבוגר, עדיף לבחור בראשון להיות שליח צבור4.
דינים לשליח צבור
השל"ה הקדוש כתב שצריכים השליח צבור והבעל תוקע להיות בעלי תשובה גמורים. לכן מי שעתיד להיות שליח צבור בימים הנוראים, עליו להתאמץ ביותר לחזור בתשובה על כל שלביה בימים אלו.
כמו כן, עליו ללמוד את התפילות ומשמעותן עד כמה שאפשר5.
אם מתעתד להיות שליח צבור, ורואה שדבר זה יגרום מחלוקת, עדיף שיוותר, אע"פ שהשליח צבור יהיה אדם שאינו הגון6.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












