ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הפתעה גדולה נכונה לנו בחתימת נבואתו של הנביא זכריה 1 . הנביא מתאר מלחמה גדולה שתתרחש באחרית הימים, ובסופה:
והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות: והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם: ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות: זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות:
הקשר של אומות העולם לחג הסוכות מתבטא גם בריבוי הקרבנות שבו, כדברי הגמרא במסכת סוכה 2 :
אמר ר' אלעזר, הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך.
וראוי להתבונן, מה עניין 'משפחות הארץ' לחגיגת חג הסוכות, אשר ניתן לבני ישראל "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" 3 ? בפרט לא מובן מה שייכת לכך מצרים, ממנה יצאו ישראל, ודווקא אליה מפנה הנביא את דבריו באופן מיוחד.
גם על הסברו של רבי אלעזר ביחס לעצרת "ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך" יש לשאול, הרי בכל שאר המועדים לא מצאנו השתתפות של האומות (אמנם בראש השנה עוברים כל באי עולם לפניו כבני מרון, אולם אומות העולם כלל אינן מודעות לכך, 'אשרי העם יודעי תרועה' 4 ), ואם כן מדוע יש צורך בחג נוסף בו מתייחדים הקב"ה וכנסת ישראל?
עוד יש להתבונן במה נתייחד חג הסוכות מבין שאר המועדים, שדווקא אותו באים כל הגויים לחוג.
עניין נוסף שיעמוד ברקע לימודנו הוא דברי רש"י 5 :
עצרת היא - עצרתי אתכם אצלי, כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם.
במדרש זה המוזמנים לסעודת חג הסוכות הם דווקא בניו של המלך, עם ישראל, ובהתאם לכך הנימוק לחג עצרת הוא 'עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם'. גם על דברים אלו יש לשאול, כיצד תוספת של יום אחד תהווה מענה לקושי הפרידה? עוד נבקש להבין את היחס בין דברי המדרש, שכלל אינו מזכיר את נוכחות האומות בסעודה, לבין דברי הגמרא על המלך שאמר לעבדיו 'עשו לי סעודה גדולה' 6 .
כדי להבין את העניינים הללו נקדים שתי הקדמות. האחת עוסקת בעניינו של חג הסוכות במהלך המועדים, והשניה ביחס עם ישראל ואומות העולם.
חג הסוכות - תיקון חטא אדם הראשון
במקום אחר 7 הארכנו לבאר כי שבעת הימים במעגל השנה שקרויים בתורה 'מקרא קודש' - יום ראשון ושביעי של פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת - מקבילים בעניינם לשבעת ימי הבריאה. במסגרת זו נתמקד בחלק מהקשר הקיים בין מקרא הקודש השישי, חג הסוכות, לבין היום השישי לבריאה.
במקומות רבים מצאנו שחג הסוכות אנו חוזרים למצבו של אדם הראשון בגן עדן, לאחר תיקון החטא. כך למשל כתב השפת אמת 8 :
ימי הסוכות נקרא זמן שמחתנו כי ה' יתברך זיכה אותנו לישב בצילו, והיא מעין בחינת הגן עדן דכתיב וישם שם וכו' את האדם. ועיקר הבריאה היה להיות דירת האדם שם, ושם היה השמחה כמו שאומרים כשמחך יצירך בגן עדן. והגם שכתוב ויגרש את האדם, אף על פי כן יש זמנים שמתנוצץ קצת הארה מבחינת הגן עדן. וה' יתברך הכניסנו לדירה זו שחל עליה שם שמים כדאיתא בגמרא שהשמחה במעונו, לכן דירה זו מביאה השמחה...
ובמקום אחר כתב השפת אמת 9 :
כי הנה סוכה הוא רומז לעולם הבא וגן עדן, לכן אומרים כן נזכה לשבת בסוכת עורו של לויתן.
דברים אלו עולים בקנה אחד עם הדעה במדרש לפיה עץ הדעת אתרוג היה 10 , ועם דברי ראשונים ואחרונים שמצוות ארבעת המינים היא תיקון לחטא אדם הראשון, וכך למשל כתב רבנו בחיי בפרשת אמור:
ושיטלו בו מצות הלולב לכפר בו על קלקולו של אבינו הראשון... כי לפי שקצץ אבינו הראשון וחטא באתרוג לבדו אין אנו מביאים האתרוג לבדו אלא נביאהו עם שאר פרי החג לייחדו עם כולן וכולן עמו, ובזה אנו מתקנים את אשר עוותנו ומרצין בו המקום 11 .
ומעניין כי הצירוף 'פרי עץ' מופיע בתורה רק במלאכת היום השישי "ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זֶרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה", בדברי האשה "מפרי עץ הגן נאכל", ובמצוות ארבעת המינים "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר". כמובן שהקשר בין הנושאים הללו אינו רק לשוני אלא גם ענייני: ביום הששי קיבל האדם "את כל עשב זרע זֶרע אשר על פני כל הארץ וגו'", כלומר את השימוש בעולם הצומח (וזהו הדבר היחיד שביחס אליו נאמרה לשון 'נתינה'), וכן בגן עדן היתה האכילה מפרי העץ המצוה היחידה שניתנה לאדם. במקביל לכך, סוכות נקרא "חג האסיף", הוא חל "באספכם את תבואת הארץ", ובו אנו לוקחים לנו את פרי העץ שניתן לנו מה'. נמצא שבסוכות - מקרא הקודש השישי - ממומש דבר ה' לאדם שביום הששי אודות נתינת פרי העץ אליו 12 .
מדוע דווקא חג הסוכות הוא תיקון לחטא אדם הראשון? התשובה לשאלה זו פשוטה לאור מה שהוזכר למעלה, כי שבעת מקראי הקודש מקבילים לשבעת ימי הבריאה. בחמשת מקראי הקודש שקדמו לסוכות עוסקים ישראל בתיקון חטא אדם הראשון, ואילו בסוכות אנו מגיעים למצב המתוקן שביום השישי.
יחס ישראל ואומות העולם בגן עדן
לאחר שנתבאר שבחג הסוכות אנו שבים למצב המתוקן שבגן עדן, נשאל: מהו יחס ישראל ואומות העולם בגן עדן?
נשאל שאלה זו בלשון אחרת: האם האדם הראשון היה ישראל או גוי? התשובה לשאלה זו היא שההבחנה בין ישראל לעמים בגן עדן היתה למעשה הבחנה בין מימדים שונים באדם אחד. דומה הבחנה זו להבחנה בין עצמיותו של האדם, אישיותו הפנימית, לבין כוחות חייו החיצוניים, המפורטים והרבים, המגלים את הגנוז בעצמיותו: כל אדם מכיל את שני המימדים הללו, אולם כמובן שתודעתו היא תודעה של אדם אחד, ולא של שני מרכיבים מפורדים שהתחברו ביניהם חיבור מקרי. ישראל דומים לנקודת ה'אישיות' של האנושות כולה, ובאופן עמוק יותר - לנשמתה של האנושות, והעמים הרבים דומים לריבוי ההופעות של אותה אישיות 13 . וכך כתב הרב 14 :
חביב אדם שנברא בצלם. חלוקים הם העמים כולם, מהמדרגה העליונה עד השפלה שבהם, חלוקה אורגנית של אברי הגויה, ובתוכם מאירה נשמת העולם, שהיא כנסת ישראל, נשמת העמים כולם, הודם, תפארתם וברכתם. רק בצורה כזאת אפשר להכיר את העולם, את האנושיות, ואת האומה הנפלאה, ממלכת הכהנים וגוי הקדוש. מי שמסתכל בשפופרת הבטה זו, ירומם וינשא בעיני רוחו את כל האדם, ובגללם ועמם תתרומם מעלת הכנסיה הישראלית. שמור הוא הרעיון אז מכל חשש בליעה וטמעון של ישראל בעמים. לעולם לא תטמע הנשמה באברי הגוף, וגם לא בכחותיו החיוניים, כי סגולתה היא מיוחדה. היחש של הלב בגוף שדמה הכוזרי את ישראל בעולם, הוא יחש חיצוני, שהוא מסמן כח החיים, הישראליים בעולם, אבל לא יחש פנימי, סימון המהותיות הישראלית. בערך זה אי אפשר להכניס את העם אשר לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב בכלל האברים האורגניים של כל האדם, כי אם להעמידו במדריגת האצילות הנשמתית לגויה הגדולה, שהוא מחיה אותה, משפר אותה, ומרוממה למעלת החיים העליונים. וכמו שהנשמה האנושית בעצמה נעזבת ונרדפת היא מרוב בני אדם בעצמם, זכיותיה ותביעותיה אינם ניכרות, כמו כן הולך הדבר בכנסת ישראל בעמים, עד יפוח היום, ואור הנשמה יאיר בעולם. אז אור חדש על ציון יאיר.
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהם בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים". השמחה המיוחדת בחג הסוכות, למעלה מכל הרגלים האחרים, מובנת היטב לאור העובדה שבסוכות שבים אנו למעלת האדם קודם החטא.
סוכות ושמיני עצרת
לאור ההקדמות הללו ניתן להבין היטב את פשר שייכותם של אומות העולם לחג הסוכות, ומדוע אנו פוגשים שייכות זו דווקא בחג הסוכות. במועדים שקדמו לסוכות - חג המצות, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים - אנו עסוקים בתיקון חטא אדם הראשון. תפקיד זה נמסר לישראל, אם כי פשוט הדבר שתיקונו של עם ישראל מביא לתיקון האנושות והבריאה כולה. כל עוד לא נתקן החטא, אין אפשרות לאומות - בהן דביקה זוהמת הנחש 15 - להשתתף במקראי הקודש, אך לאחר התיקונים הללו נערכת הסעודה. סעודה עניינה הגעה לשלמות 16 , ועל כן נערכת היא בחג הסוכות, מקרא הקודש השישי, בו נשלם תיקון חטא אדם הראשון, ואנו שבים בו אל מצבו של האדם הראשון ביום השישי, בצורה מתוקנת, וכל האומות משתתפות בסעודה זו. אמנם, רק בני ישראל יצאו ממצרים וישבו בסוכות במדבר; אולם יציאת עם ישראל לחירות הינה באופן עמוק התחלת יציאת האנושות כולה לחירות, שהרי נשמת האישיות ונקודת עצמיותה הפנימית היא זו שיוצאת לחירות. נוכחותם של האומות בחג הסוכות אינה סותרת ואינה מפריעה למפגש עם ישראל, שכן המפגש עם ישראל כולל את המפגש עם כל גילוייו הרבים, המתבטאים באומות.
אם כן, מדוע בעצרת יוצאים שוב אומות העולם החוצה "ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך"? התשובה לשאלה זו פשוטה: כששני אנשים נפגשים, מפגש זה אכן מתחיל בשלב הראשון כמפגש המתמקד בגילויים החיצוניים, אך אחר כך מתעורר הרצון להיפגש עם האישיות במקום פנימי יותר. האישיות אינה כח פרטי ומוגבל, אלא שורש כל הכוחות, וכך בשלב הראשון של המפגש בין המלך לבניו מתמקד המפגש בכלל האישיות, בכלל הבריאה, והוא עובר דרך גילוייה החיצוניים של כנסת ישראל, כלומר דרך צדדי החיים המופיעים באומות העולם; אולם לאחר מכן, מעמיק המפגש למקום הפנימי יותר, וזהו עניינו של שמיני עצרת. ההתעכבות עוד יום אחד אינה תוספת כמותית, אלא העמקה באיכותו של המפגש.
שמיני עצרת כשבת של כלל המועדים
אילו לא חטא אדם הראשון ביום השישי, היה נכנס הוא ליום השבת ולא מגורש מגן עדן. ואכן, דומה היא עצרת - מקרא הקודש השביעי אליו אנו נכנסים לאחר חג הסוכות - ליום השבת. כשם שבשבת לא מוזכרת כל עשייה חיובית, אלא רק שביתה ממלאכה - ועל שם שביתה זו נקרא היום, כך יום שמיני עצרת הוא מקרא הקודש היחיד הקרוי בתורה על שם העצירה: "עצרת הִוא", ומלבד שמו 'עצרת' והמשפט 'וביום השמיני שבתון' לא אומרת התורה ביחס אליו שום תוכן חיובי נוסף. זאת בשונה משאר המועדים, שלכל אחד מהם שם יחודי ומוגדר, וגם כאשר מוזכרים בהם שביתה או עצירה הרי תכנים אלו רק מצטרפים אל התוכן העיקרי של המועד 17 . הסיבה לכך היא שהן השבת והן שמיני עצרת הם ימים של קישור פנימי בין הקב"ה לישראל, האחד במעגל השבוע והשני במעגל השנה, וקישור פנימי זה הוא השורש לכל הגילויים המעשיים והמפורטים שבמקראי הקודש האחרים. וכך מפורש בספר הזוהר, המובא בדבריו של ר' צדוק 18 :
"שמיני עצרת חג בפני עצמו, ביה נביעו דאורייתא לאשקאה אילנא דאיהו נטוע בגן, ושרשוי וענפוי איהו כגוונא דחוג הארץ דכל חגין מתחגגין בה".
ופירש ר' צדוק:
דהנה כל המועדים שפע קדושתם על ידי פעולת איזה מצוה כענין אכילת מצה ותקיעת שופר וישיבת סוכה ועל ידי זה נשפע שפע הקדושה בנפשות ישראל מבחינת שבע המדות הקדושות הנקראין אושפיזין, אמנם ביום שמיני עצרת אין בו שום מצוה בפועל ועם כל זה נקלט הקדושה בנפשות ישראל מלעילא בלי שום פעולה מצד האדם. והוא כענין קדושת שבת שנאמר בה אני ה' מקדשכם... וזהו גם כן רמז התיקונים דאיהו חג דכל חגין מתחגגין ביה כי שמיני הוא כללות כל המועדים שהמה במספר שבעה והמה גם כן על השפעת ז' מדות הקדושים כל אחד בזמנו.
ממהות זו של השבת ושמיני עצרת נובעים דברי חכמים, שביום השבת לא מניחים תפילין כי היא עצמה נקראת 'אות', ובמקביל אליהם כתב הרמב"ן בפירושו לפרשת המועדות שביום שמיני עצרת אין נוטלים 'פרי עץ הדר' כי "הוא עצמו הדר". וכעין דבריו כתב גם בספר החינוך 19 :
אם תשאל, שמיני עצרת שיש בו שמחה גדולה לישראל למה לא היה ניטל בו? התשובה, כי יום שמיני עצרת כולו לשם, וכמו שאמרו זכרונם לברכה, משל למלך שעשה סעודה וכו' כדאיתא במדרש, ולבסוף אמר להם עכבו עמי יום אחד שקשה עלי פרידתכם, ולפיכך נקרא עצרת, ואם כן אין צריך זכרון אחר.
הקשר בין שמיני עצרת לשבת מפורש בפירושו של הרמב"ן לשם 'עצרת', שכתב לאחר שהביא את פירושו של רש"י:
ועל דרך האמת, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ויום השביעי הוא שבת ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו, שנאמר ואת הארץ, והנה היא שמינית. עצרת היא, כי שם נעצר הכל.
וכן מובא בדברי רבינו בחיי 20 עם תוספת הסבר:
ומזה תמצא סוד הכתוב האומר עצרת היא פירושו עצרת של היא, כלומר של שבת הנקראת היא, שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא כי היא אצולה מן השבת הגדול.
חתימה
בשבת בראשית אנו קוראים על גירוש האדם מגן עדן. ימים ספורים קודם לכן התרוממנו ושבנו למציאות האידיאלית, בסוכות ובשמיני עצרת, ומכאן שחווית החיים בגן עדן, של מפגש חי בין ה' לאדם, גנוזה בפנימיותנו - ומתוך תודעה זו אנו קרואים להוסיף בגילויה. יהי רצון שנזכה להשלמתה של הגאולה במהרה בימינו.
^ 1.. זכריה יד, טז- יט.
^ 2.. נה ב.
^ 3.. ויקרא כג, מב.
^ 4.. עיין ויקרא רבה כט, יד "א"ר יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי אין אומות העולם יודעים להריע... אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים" וכו'.
^ 5.. ויקרא כג, לג; ומקורו במדבר רבה כא, כד.
^ 6.. אמנם היה אפשר לומר שהעבדים רק מכינים את הסעודה, ולא שותפים בה. אך לא נראה כן.
^ 7.. חוברת 'חגים מבראשית', התשס"ז.
^ 8.. תרמ"ג, ד"ה 'ימי הסוכות'. ועיין עוד בדברי רבנו בחיי בספרו כד הקמח, ערך סוכה.
^ 9.. סוכות תרל"ז.
^ 10.. בראשית רבה טו, י.
^ 11. . ובסידור יעב"ץ כתב "אתרוג במלכות והוא מלשון תרגום לא תירוג דמרגג למיכל, כי פרי עץ הוא בסוד עץ הדעת שבו חטא אדם הראשון שקצץ בנטיעות לפיכך צריך לחברה בלולב עץ החיים".
^ 12. . במקום אחר (חוברת 'חגים מבראשית', התשס"ז) הארכנו להראות כי הקשר בין היום השישי לחג הסוכות הינו חלק ממערכת שלמה של קשרים בין שבעת מקראי הקודש לבין שבעת ימי הבריאה.
^ 13. . זהו ביאור עניין הראשית המתבאר בנצח ישראל פרק ג'. ועיין עוד בתפארת ישראל תחילת פרק ל"א, ובדרך החיים עמוד יב "ואמר נצר מטעי פירוש כי הנצר הוא ענף כאשר הוא יוצא מתחילה מן הארץ קודם שיש לו ענפים לכל צד, ואלו הענפים שהם יוצאים לכל צד הם נוטים אל קצה... שהרבה נטיעות נטע הקב"ה בעולמו ואותם הנטיעות נחשבים ענפים שהענפים הם יוצאים לכל הצדדים והנה יש להם קצה, אבל ישראל הם הנצר מן הנטיעות שאין לנצר שום קצה, ולכך הם נטועים עד שאין להם הסרה כלל".
^ 14.. שמונה קבצים ז, קסט.
^ 15.. ראה שבת קמו, ב.
^ 16.. ראה נצח ישראל פרק ל"ג.
^ 17. . יש לציין שגם על שביעי של פסח נאמר בתורה 'עצרת', אך העצרת אינו שמו של החג אלא תוכן המתלווה אליו, כפי שמדוייק בלשון התורה "וביום השביעי עצרת לה' אלקיך", וכפי שנתבאר בעיוננו ליום השני.
^ 18.. פרי צדיק, חג הסוכות, אות מ. ועיין שם גם באותיות הבאות.
^ 19.. מצוה שכד.
^ 20.. בספרו כד הקמח, ערך עצרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
