ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ממעמקי הנשמה, קורא לנו קול פנימי לשוב אל בוראנו. לפנים בישראל, עת המקדש עמד על מכונו, נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, וכניסתו למקום הקודש הפנימי ביטאה את כניסת כולנו לליבנו פנימה, והקשבתנו לקול הטהור הבוקע ממעמקי הנשמה. וכיום, כשלאסוננו המקדש חרב, האם יש מקום בארץ ממנו בוקע קול פנימי זה?
התשובה לכך נעוצה בהשוואה בין התלמוד הבבלי לירושלמי במדרש מופלא, העוסק בקריאה לשוב החוטא מחטאו. מספר הבבלי (חגיגה טו.) – מעשה באלישע בן אבויה, אחד מהתנאים שיצא לתרבות רעה, עד שקראו לו 'אחר', לבטא שהוא עבר תהליך של התרחקות כה גדול, עד שכביכול אדם אחר הוא. ובכן – 'מעשה באחר, שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. (התנא הקדוש, רבי מאיר, המשיך ללמוד תורה מאחר גם בימי קלקולו, בבחינת – "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק"). אמר לו אחר לרבי מאיר – מאיר, חזור לאחוריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי, עד כאן תחום שבת. ענה לו רבי מאיר – אף אתה חזור בך (בתשובה), אמר לו – ולא כבר אמרתי לך, כבר שמעתי מאחורי הפרגוד, שובו בנים שובבים חוץ מאחר'.
למרבה הפלא, אחר אפילו בימי קלקולו, עת מחלל הוא שבת בפרהסיה, עדיין זוכה לגילויים שמימיים נעלים – 'שמעתי מאחורי הפרגוד'. הדברים מצלצלים כעליית נשמה, ושמיעה משמי רום.
והנה, בירושלמי (חגיגה פ"ב) מופיע מעשה דומה, אלא ששם אומר אחר – "פעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקודשים, רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יוצאה מבית קודש הקודשים ואומרת : שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כוחי ומרד בי". אמור מעתה, ש'אחורי הפרגוד' הוא בית קודש הקודשים ביום הכיפורים, המצוי כאן בהר הבית עלי אדמות.
אלישע בן אבויה חי אחרי החורבן, ובכל זאת גם אחרי החורבן ממשיך מקום קודש הקודשים להיות מקומם הפנימי של ישראל, שממנו הקדוש ברוך הוא שב וקורא לישראל בחיבה ובגעגועים לשוב אליו. ומאז, בכל דורות הגלות, עומדים ישראל בתפילת מוסף ביום הכיפורים, קוראים בסדר העבודה, ומקשיבים לקול האלוקי המטהר הבוקע ועולה מהקודש הפנימי.
ותפילה בפינו, שעוד השנה נזכה כולנו לחזות בשוב ה' לציון ברחמים, וריח הקטורת המוקטרת לפני ולפנים יעלה באפינו, ולשון של זהורית ילבין ויבשר – 'סלחתי'!
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שתי דקות על בדיקת חמץ
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אחדות זו מעבדה של בירורים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
