ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ממעמקי הנשמה, קורא לנו קול פנימי לשוב אל בוראנו. לפנים בישראל, עת המקדש עמד על מכונו, נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, וכניסתו למקום הקודש הפנימי ביטאה את כניסת כולנו לליבנו פנימה, והקשבתנו לקול הטהור הבוקע ממעמקי הנשמה. וכיום, כשלאסוננו המקדש חרב, האם יש מקום בארץ ממנו בוקע קול פנימי זה?
התשובה לכך נעוצה בהשוואה בין התלמוד הבבלי לירושלמי במדרש מופלא, העוסק בקריאה לשוב החוטא מחטאו. מספר הבבלי (חגיגה טו.) – מעשה באלישע בן אבויה, אחד מהתנאים שיצא לתרבות רעה, עד שקראו לו 'אחר', לבטא שהוא עבר תהליך של התרחקות כה גדול, עד שכביכול אדם אחר הוא. ובכן – 'מעשה באחר, שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. (התנא הקדוש, רבי מאיר, המשיך ללמוד תורה מאחר גם בימי קלקולו, בבחינת – "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק"). אמר לו אחר לרבי מאיר – מאיר, חזור לאחוריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי, עד כאן תחום שבת. ענה לו רבי מאיר – אף אתה חזור בך (בתשובה), אמר לו – ולא כבר אמרתי לך, כבר שמעתי מאחורי הפרגוד, שובו בנים שובבים חוץ מאחר'.
למרבה הפלא, אחר אפילו בימי קלקולו, עת מחלל הוא שבת בפרהסיה, עדיין זוכה לגילויים שמימיים נעלים – 'שמעתי מאחורי הפרגוד'. הדברים מצלצלים כעליית נשמה, ושמיעה משמי רום.
והנה, בירושלמי (חגיגה פ"ב) מופיע מעשה דומה, אלא ששם אומר אחר – "פעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקודשים, רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יוצאה מבית קודש הקודשים ואומרת : שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כוחי ומרד בי". אמור מעתה, ש'אחורי הפרגוד' הוא בית קודש הקודשים ביום הכיפורים, המצוי כאן בהר הבית עלי אדמות.
אלישע בן אבויה חי אחרי החורבן, ובכל זאת גם אחרי החורבן ממשיך מקום קודש הקודשים להיות מקומם הפנימי של ישראל, שממנו הקדוש ברוך הוא שב וקורא לישראל בחיבה ובגעגועים לשוב אליו. ומאז, בכל דורות הגלות, עומדים ישראל בתפילת מוסף ביום הכיפורים, קוראים בסדר העבודה, ומקשיבים לקול האלוקי המטהר הבוקע ועולה מהקודש הפנימי.
ותפילה בפינו, שעוד השנה נזכה כולנו לחזות בשוב ה' לציון ברחמים, וריח הקטורת המוקטרת לפני ולפנים יעלה באפינו, ולשון של זהורית ילבין ויבשר – 'סלחתי'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















