ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ממעמקי הנשמה, קורא לנו קול פנימי לשוב אל בוראנו. לפנים בישראל, עת המקדש עמד על מכונו, נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, וכניסתו למקום הקודש הפנימי ביטאה את כניסת כולנו לליבנו פנימה, והקשבתנו לקול הטהור הבוקע ממעמקי הנשמה. וכיום, כשלאסוננו המקדש חרב, האם יש מקום בארץ ממנו בוקע קול פנימי זה?
התשובה לכך נעוצה בהשוואה בין התלמוד הבבלי לירושלמי במדרש מופלא, העוסק בקריאה לשוב החוטא מחטאו. מספר הבבלי (חגיגה טו.) – מעשה באלישע בן אבויה, אחד מהתנאים שיצא לתרבות רעה, עד שקראו לו 'אחר', לבטא שהוא עבר תהליך של התרחקות כה גדול, עד שכביכול אדם אחר הוא. ובכן – 'מעשה באחר, שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. (התנא הקדוש, רבי מאיר, המשיך ללמוד תורה מאחר גם בימי קלקולו, בבחינת – "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק"). אמר לו אחר לרבי מאיר – מאיר, חזור לאחוריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי, עד כאן תחום שבת. ענה לו רבי מאיר – אף אתה חזור בך (בתשובה), אמר לו – ולא כבר אמרתי לך, כבר שמעתי מאחורי הפרגוד, שובו בנים שובבים חוץ מאחר'.
למרבה הפלא, אחר אפילו בימי קלקולו, עת מחלל הוא שבת בפרהסיה, עדיין זוכה לגילויים שמימיים נעלים – 'שמעתי מאחורי הפרגוד'. הדברים מצלצלים כעליית נשמה, ושמיעה משמי רום.
והנה, בירושלמי (חגיגה פ"ב) מופיע מעשה דומה, אלא ששם אומר אחר – "פעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקודשים, רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יוצאה מבית קודש הקודשים ואומרת : שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כוחי ומרד בי". אמור מעתה, ש'אחורי הפרגוד' הוא בית קודש הקודשים ביום הכיפורים, המצוי כאן בהר הבית עלי אדמות.
אלישע בן אבויה חי אחרי החורבן, ובכל זאת גם אחרי החורבן ממשיך מקום קודש הקודשים להיות מקומם הפנימי של ישראל, שממנו הקדוש ברוך הוא שב וקורא לישראל בחיבה ובגעגועים לשוב אליו. ומאז, בכל דורות הגלות, עומדים ישראל בתפילת מוסף ביום הכיפורים, קוראים בסדר העבודה, ומקשיבים לקול האלוקי המטהר הבוקע ועולה מהקודש הפנימי.
ותפילה בפינו, שעוד השנה נזכה כולנו לחזות בשוב ה' לציון ברחמים, וריח הקטורת המוקטרת לפני ולפנים יעלה באפינו, ולשון של זהורית ילבין ויבשר – 'סלחתי'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
