ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטרת הנבואה
וְדַע, שֶׁהַנְּבוּאָה אֵינָה מוֹעִילָה• בְּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וּבְהוֹצָאָת עַנְפֵי הַמִּצְווֹת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, אֲבָל מַה שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ וּפִנְחָס בְּעִנְיָן הָעִיּוּן וְהַסְּבָרָא, הוּא שֶׁעָשׂוּ רָבִינָא וְרַב אַשֵּׁי. אֲבָל יִתְרוֹן הַנָּבִיא וּפָעֳלוֹ בַּמִּצְוָה — אִם תִּשְׁאַל עָלָיו – הוּא, חֵי נַפְשִׁי, מִן הָעִקָּרִים הַגְּדוֹלִים הָעֲצוּמִים, שֶׁעָלָיו מִשְׁעָן הַדָּת וִיסוֹדָהּ. וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם רָאוּי לְבָאֵר בּוֹ הָעִקָּר הַזֶּה. וְאִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נְחַלֵּק טַעֲנַת הִתְיַחֵשׂ הַנְּבִיאִים לַנְּבוּאָה•, וּבַמֶּה תִּצְדָּק הַנְּבוּאָה, שֶׁזֶּה כְּמוֹ כֵן עִקָּר גָּדוֹל.
טענת העם באימות הנבואה וביטול הטענה
וּכְבָר שָׁגוּ בּוֹ כָּל הֲמוֹן הָאָדָם, גַּם מְתֵי מִסְפָּר מִידוּעֵיהֶם: שֶׁהֵם מְדַמִּים בְּנַפְשָׁם שֶׁהַנְּבוּאָה לֹא תִּתְקַיֵּם לְכָל הַמִּתְיַחֵשׂ אֵלֶיהָ עַד עֲשׂוֹתוֹ אוֹת מֻפְלָא, כְּגוֹן: אוֹת מֵאוֹתוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וִישַׁנֶּה מִנְהָג הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בְּהַחֲיוֹתוֹ בֶּן הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹדַע לְכָל אָדָם מֵאוֹתוֹת אֱלִישָׁע, עָלָיו הַשָּׁלוֹם — וְזֶה אֵינוֹ עִקָּר אֱמֶת, שֶׁכֹּל מַה שֶׁעָשׂוּ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע וְזוּלָתָם מֵהַנְּבִיאִים מֵהָאוֹתוֹת, לֹא עֲשָׂאוּם כְּדֵי לְקַיֵּם נְבוּאָתָם — שֶׁהַנְּבוּאָה כְּבָר נִתְקַיְּמָה לָהֶם קֹדֶם לְכָךְ — אֲבָל עָשׂוּ הָאוֹתוֹת הַהֵם לְצָרְכֵיהֶם, וּלְרֹב קִרְבָתָם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִשְׁלִים חֶפְצָם, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הַצַּדִּיקִים: "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" (איוב כב כח).
התיחשויות הנבואה
אֲבָל תִּתְקַיֵּם הַנְּבוּאָה בְּמָה שֶׁנְּסַפֵּר, בַּדָּבָר שֶׁהַחִלּוֹנוּ לְדַבֵּר בּוֹ. וְאֹמַר בַּתְּחִלָּה: שֶׁעִקָּר דָּתֵנוּ בְּעִנְיָן הַנְּבוּאָה עַל מַה שֶׁאֹמַר•, וְהוּא: שֶׁהַמִּתְיַחֲשִּׂים לַנְּבוּאָה• נֶחֱלָקִים לִשְׁנֵי חֲלָקִים: מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ מִתְנַבֵּא בַשֵּׁם•. שתי
___________________________________
אֵינָה מוֹעִילָה – אינה יכולה לסייע ולהשפיע. טַעֲנַת הִתְיַחֵשׂ הַנְּבִיאִים לַנְּבוּאָה – נברר את אמיתות הקשר בין הטוענים שהם נביאים לבין קבלת הנבואה. עַל מַה שֶׁאֹמַר – כפי שנתבאר בהמשך דברינו. שֶׁהַמִּתְיַחֲשִּׂים לַנְּבוּאָה – הטוענים שזכו לנבואה. בַשֵּׁם - בשם ה'.
ביאורים
לאחר שנפטר משה רבנו התעוררו שאלות חדשות וספקות בהלכה אשר לא קיבלנו את הידיעה בהם ממשה רבנו. הרמב"ם לימדנו שהקב"ה ידע שכך עתיד להיות ולכן מסר י"ג מידות שהתורה תדרש בהם כדי שעל ידם נוכל לפרש את פסוקי התורה ולהוציא ממנה הלכות ותשובות לספקותינו. דרך זו יצרה מחלוקות, שהרי הקב"ה נתן לחכמים לדרוש בשכלם את הפסוקים והדבר משתנה משכלו של חכם אחד לחברו. אך ישנה דרך קלה יותר לדעת מה ה' רוצה שנעשה בהלכה זו. נשאל את הנביא! יהושע, תלמידו וממשיכו של משה רבנו, היה נביא, ואחריו היו נביאים רבים לישראל. אם כן, מדוע לא נפנה אל הנביאים ונשאל אותם מהו רצונו של ה' בשאלה החדשה שהתעוררה? על כך עונה הרמב"ם שאין יכולת לנביא להכריע הלכה באמצעות נבואתו. התורה כולה נמסרה מהשמים למשה רבנו בהר סיני. בין אם ההלכות המפורשות ובין אם מידות וכללים שעל ידם נדרוש את התורה. מכאן ואילך רק שכל החכמים הוא זה שקובע . אין שום הכרעה שיכולה להגיע מן השמים. מסירת התורה מהשמים 'נסגרה' במעמד הר סיני והקב"ה נתן סמכות בלעדית לחכמי ישראל ללמוד את פסוקי התורה ולדרוש. במקצוע זה אין שום יתרון לנביא על חכם. גם נביא יכול לדרוש את פסוקי התורה אך לא כביטוי לנבואתו אלא כעוד חכם גדול מחכמי ישראל.
אם כן, מהו היחס בין נבואת הנביאים לבין התורה, נבואת משה רבנו? האם הוא יכול לשנות הלכות על פי נבואתו? וכן, איך נביא מוכיח לעם שהוא באמת נביא ה'? הרמב"ם מציין שיש בדבר טעויות רבות, ואפילו חכמי ישראל שגו בהם. הרמב"ם מביא כדוגמה את התפיסה המוטעת שנביא צריך לעשות מופת על טבעי להוכיח את נבואתו. אין הדבר כן, אומר הרמב"ם, ומה שראינו את הנביאים עושים מופתים, אין זאת כדי להוכיח את נבואתם אלא מכיוון שאותו הנס היה נצרך כדי לחזק את אמונת העם או לצורך רבים. גם לצדיקים שאינם נביאים יכולים להעשות ניסים על טבעיים, ואין זה מוכיח שהם נביאים. הרמב"ם פותח במערכה כדי לברר ולבסס את אחד מיסודות האמונה, הלא היא הנבואה , שהיא הקשר הישיר בין הקב"ה לבני האדם.
הרחבות
אימות הנבואה
וּכְבָר שָׁגוּ בּוֹ כָּל הֲמוֹן הָאָדָם, גַּם מְתֵי מִסְפָּר מִידוּעֵיהֶם . שיטת הרמב"ם היא, שהנביא אינו צריך לעשות אות או מופת שמשנים את סדרי הטבע כדי להוכיח את דבריו, אלא הנביא צריך לומר דבר שעתיד לקרות וכך נוכל לבודקו, אם יתקיים הדבר נקבל את נבואתו ואם לא, נדע שנביא שקר הוא. וכך פסק הרמב"ם במשנה תורה: "כל נביא שיאמר שה' שלחו, אינו צריך לעשות אות... שיש בו שינוי מנהגו של עולם, אלא האות שלו שיאמר דברים העתידיים להיות בעולם ויאמנו דבריו... ואנו מחכים לראות היבואו דבריו... ואפילו נפל דבר אחד קטן- בידוע שהוא נביא שקר" [יסודי התורה י, יא].
לעומת זאת שיטת הרס"ג היא, שנביא צריך לעשות אות ומופת המשנים את סדרי הטבע. וכך הוא כותב "וכל שליח שבחרו הבורא לשליחותו עשה לנוהג שנותן לו אות מן האותות הללו, או שינוי הטבע כמניעת האש מלשרוף עצים ועצירת המים מלזרום וכיוצא בדברים אלו..." [אמונות ודעות מאמר ג, ד].
שיטה נוספת מופיעה בספר העיקרים שכותב שאפשר לאמת את דברי הנביא בשתי הדרכים. "הנביא, אימות נבואתו הוא אם בהגדת העתידות- שלא ייפול דבריו ארצה, ואם בעשיית אותות ומופתים" [מאמר א, יח].
שאלות לדיון
מדוע חשוב לרמב"ם להדגיש, שאין החובה לשמוע לנביא דווקא בגלל מופתיו?
"אֲבָל עָשׂוּ הָאוֹתוֹת הַהֵם לְצָרְכֵיהֶם". האם ראוי לנביא שיעשה אותות לצרכיו הפרטיים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
