ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטרת הנבואה
וְדַע, שֶׁהַנְּבוּאָה אֵינָה מוֹעִילָה• בְּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וּבְהוֹצָאָת עַנְפֵי הַמִּצְווֹת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, אֲבָל מַה שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ וּפִנְחָס בְּעִנְיָן הָעִיּוּן וְהַסְּבָרָא, הוּא שֶׁעָשׂוּ רָבִינָא וְרַב אַשֵּׁי. אֲבָל יִתְרוֹן הַנָּבִיא וּפָעֳלוֹ בַּמִּצְוָה — אִם תִּשְׁאַל עָלָיו – הוּא, חֵי נַפְשִׁי, מִן הָעִקָּרִים הַגְּדוֹלִים הָעֲצוּמִים, שֶׁעָלָיו מִשְׁעָן הַדָּת וִיסוֹדָהּ. וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם רָאוּי לְבָאֵר בּוֹ הָעִקָּר הַזֶּה. וְאִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נְחַלֵּק טַעֲנַת הִתְיַחֵשׂ הַנְּבִיאִים לַנְּבוּאָה•, וּבַמֶּה תִּצְדָּק הַנְּבוּאָה, שֶׁזֶּה כְּמוֹ כֵן עִקָּר גָּדוֹל.
טענת העם באימות הנבואה וביטול הטענה
וּכְבָר שָׁגוּ בּוֹ כָּל הֲמוֹן הָאָדָם, גַּם מְתֵי מִסְפָּר מִידוּעֵיהֶם: שֶׁהֵם מְדַמִּים בְּנַפְשָׁם שֶׁהַנְּבוּאָה לֹא תִּתְקַיֵּם לְכָל הַמִּתְיַחֵשׂ אֵלֶיהָ עַד עֲשׂוֹתוֹ אוֹת מֻפְלָא, כְּגוֹן: אוֹת מֵאוֹתוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וִישַׁנֶּה מִנְהָג הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בְּהַחֲיוֹתוֹ בֶּן הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹדַע לְכָל אָדָם מֵאוֹתוֹת אֱלִישָׁע, עָלָיו הַשָּׁלוֹם — וְזֶה אֵינוֹ עִקָּר אֱמֶת, שֶׁכֹּל מַה שֶׁעָשׂוּ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע וְזוּלָתָם מֵהַנְּבִיאִים מֵהָאוֹתוֹת, לֹא עֲשָׂאוּם כְּדֵי לְקַיֵּם נְבוּאָתָם — שֶׁהַנְּבוּאָה כְּבָר נִתְקַיְּמָה לָהֶם קֹדֶם לְכָךְ — אֲבָל עָשׂוּ הָאוֹתוֹת הַהֵם לְצָרְכֵיהֶם, וּלְרֹב קִרְבָתָם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִשְׁלִים חֶפְצָם, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הַצַּדִּיקִים: "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" (איוב כב כח).
התיחשויות הנבואה
אֲבָל תִּתְקַיֵּם הַנְּבוּאָה בְּמָה שֶׁנְּסַפֵּר, בַּדָּבָר שֶׁהַחִלּוֹנוּ לְדַבֵּר בּוֹ. וְאֹמַר בַּתְּחִלָּה: שֶׁעִקָּר דָּתֵנוּ בְּעִנְיָן הַנְּבוּאָה עַל מַה שֶׁאֹמַר•, וְהוּא: שֶׁהַמִּתְיַחֲשִּׂים לַנְּבוּאָה• נֶחֱלָקִים לִשְׁנֵי חֲלָקִים: מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ מִתְנַבֵּא בַשֵּׁם•. שתי
___________________________________
אֵינָה מוֹעִילָה – אינה יכולה לסייע ולהשפיע. טַעֲנַת הִתְיַחֵשׂ הַנְּבִיאִים לַנְּבוּאָה – נברר את אמיתות הקשר בין הטוענים שהם נביאים לבין קבלת הנבואה. עַל מַה שֶׁאֹמַר – כפי שנתבאר בהמשך דברינו. שֶׁהַמִּתְיַחֲשִּׂים לַנְּבוּאָה – הטוענים שזכו לנבואה. בַשֵּׁם - בשם ה'.
ביאורים
לאחר שנפטר משה רבנו התעוררו שאלות חדשות וספקות בהלכה אשר לא קיבלנו את הידיעה בהם ממשה רבנו. הרמב"ם לימדנו שהקב"ה ידע שכך עתיד להיות ולכן מסר י"ג מידות שהתורה תדרש בהם כדי שעל ידם נוכל לפרש את פסוקי התורה ולהוציא ממנה הלכות ותשובות לספקותינו. דרך זו יצרה מחלוקות, שהרי הקב"ה נתן לחכמים לדרוש בשכלם את הפסוקים והדבר משתנה משכלו של חכם אחד לחברו. אך ישנה דרך קלה יותר לדעת מה ה' רוצה שנעשה בהלכה זו. נשאל את הנביא! יהושע, תלמידו וממשיכו של משה רבנו, היה נביא, ואחריו היו נביאים רבים לישראל. אם כן, מדוע לא נפנה אל הנביאים ונשאל אותם מהו רצונו של ה' בשאלה החדשה שהתעוררה? על כך עונה הרמב"ם שאין יכולת לנביא להכריע הלכה באמצעות נבואתו. התורה כולה נמסרה מהשמים למשה רבנו בהר סיני. בין אם ההלכות המפורשות ובין אם מידות וכללים שעל ידם נדרוש את התורה. מכאן ואילך רק שכל החכמים הוא זה שקובע . אין שום הכרעה שיכולה להגיע מן השמים. מסירת התורה מהשמים 'נסגרה' במעמד הר סיני והקב"ה נתן סמכות בלעדית לחכמי ישראל ללמוד את פסוקי התורה ולדרוש. במקצוע זה אין שום יתרון לנביא על חכם. גם נביא יכול לדרוש את פסוקי התורה אך לא כביטוי לנבואתו אלא כעוד חכם גדול מחכמי ישראל.
אם כן, מהו היחס בין נבואת הנביאים לבין התורה, נבואת משה רבנו? האם הוא יכול לשנות הלכות על פי נבואתו? וכן, איך נביא מוכיח לעם שהוא באמת נביא ה'? הרמב"ם מציין שיש בדבר טעויות רבות, ואפילו חכמי ישראל שגו בהם. הרמב"ם מביא כדוגמה את התפיסה המוטעת שנביא צריך לעשות מופת על טבעי להוכיח את נבואתו. אין הדבר כן, אומר הרמב"ם, ומה שראינו את הנביאים עושים מופתים, אין זאת כדי להוכיח את נבואתם אלא מכיוון שאותו הנס היה נצרך כדי לחזק את אמונת העם או לצורך רבים. גם לצדיקים שאינם נביאים יכולים להעשות ניסים על טבעיים, ואין זה מוכיח שהם נביאים. הרמב"ם פותח במערכה כדי לברר ולבסס את אחד מיסודות האמונה, הלא היא הנבואה , שהיא הקשר הישיר בין הקב"ה לבני האדם.
הרחבות
אימות הנבואה
וּכְבָר שָׁגוּ בּוֹ כָּל הֲמוֹן הָאָדָם, גַּם מְתֵי מִסְפָּר מִידוּעֵיהֶם . שיטת הרמב"ם היא, שהנביא אינו צריך לעשות אות או מופת שמשנים את סדרי הטבע כדי להוכיח את דבריו, אלא הנביא צריך לומר דבר שעתיד לקרות וכך נוכל לבודקו, אם יתקיים הדבר נקבל את נבואתו ואם לא, נדע שנביא שקר הוא. וכך פסק הרמב"ם במשנה תורה: "כל נביא שיאמר שה' שלחו, אינו צריך לעשות אות... שיש בו שינוי מנהגו של עולם, אלא האות שלו שיאמר דברים העתידיים להיות בעולם ויאמנו דבריו... ואנו מחכים לראות היבואו דבריו... ואפילו נפל דבר אחד קטן- בידוע שהוא נביא שקר" [יסודי התורה י, יא].
לעומת זאת שיטת הרס"ג היא, שנביא צריך לעשות אות ומופת המשנים את סדרי הטבע. וכך הוא כותב "וכל שליח שבחרו הבורא לשליחותו עשה לנוהג שנותן לו אות מן האותות הללו, או שינוי הטבע כמניעת האש מלשרוף עצים ועצירת המים מלזרום וכיוצא בדברים אלו..." [אמונות ודעות מאמר ג, ד].
שיטה נוספת מופיעה בספר העיקרים שכותב שאפשר לאמת את דברי הנביא בשתי הדרכים. "הנביא, אימות נבואתו הוא אם בהגדת העתידות- שלא ייפול דבריו ארצה, ואם בעשיית אותות ומופתים" [מאמר א, יח].
שאלות לדיון
מדוע חשוב לרמב"ם להדגיש, שאין החובה לשמוע לנביא דווקא בגלל מופתיו?
"אֲבָל עָשׂוּ הָאוֹתוֹת הַהֵם לְצָרְכֵיהֶם". האם ראוי לנביא שיעשה אותות לצרכיו הפרטיים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
איך לקשור את הסכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
