ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גדעון (גרי) בן פרץ ז"ל
אַךְ עַל דֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ לָדַעַת: שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ נִמְצְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. וְכֹל מִינֵי הַחַיּוֹת: יֵשׁ מֵהֶם — לְמַאֲכָלוֹ, כְּצֹאן וּבָקָר וְזוּלָתָם. וְיֵשׁ מֵהֵם לְתוֹעַלְתּוֹ בְּזוּלַת הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ הַחֲמוֹר — לָשֵׂאת עָלָיו מַה שֶּׁלֹא יוּכָל לְהוֹלִיךְ בְּיָדוֹ; וְהַסּוּסִים — לְהַגִּיעַ בָּהֶם מַהֲלַךְ דֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיָמִים מוּעָטִים. וּמֵהֵם — מִינִים שֶּׁלֹא נֵדָע לָהֶם תּוֹעֶלֶת; וְיֶשׁ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לָאָדָם, וְלֹא יַכִּיר אוֹתָהּ. וְכֵן הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים: מֵהֶם — לְמַאֲכָלוֹ, וּמֵהֶם — לְרַפְּאֹתוֹ מִמַּחֲלוֹתָיו. וְכֵן הָעֲשָׂבִים וּשְׁאָר הַמִּינִים. וְכֹל מַה שֶׁתִּמְצָא מִן הַחַיּוֹת וְהַצְּמָחִים שֶּׁאֵין לָהֶם תּוֹעֶלֶת וְאֵין בָּהֶם מָזוֹן — לְפִי מַחֲשַׁבְתְּךָ — דַּע, שֶׁהַדָּבָר הַהוּא לְחֻלְשַׁת שִׂכְלֵנוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְכָל עֵשֶׂב וּלְכָל פְּרִי, וּלְכֹל מִין מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים — מִן הַפִּילִים עַד הַתּוֹלָעִים — שֶּׁלֹא יִהְיֶה בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לָאָדָם. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה — שֶׁהֲרֵי בְכָל דוֹר וָדוֹר יִגָּלוּ לָּנוּ עֲשָׂבִים וּמִינֵי פֵּרוֹת שֶּׁלֹא נִגְלוּ לְקַדְמוֹנֵינוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם תּוֹעָלוֹת גְּדוֹלוֹת. וְאֵין בִּיכֹלֶת אָדָם לִהְיוֹת דַּעְתּוֹ כּוֹלֶלֶת תּוֹעָלוֹת כָּל צִמְחֵי הָאָרֶץ. וְאוּלָם נְגַלֶּה עִנְיָנָם בְּדֶרֶךְ הַנִּסָּיוֹן עַל הַדּוֹרוֹת הַחוֹלְפִים. אֲבָל אִם תֹּאמַר: מַדוּעַ נִבְרְאוּ הַסַּמִּים הַמְּמִיתִים, כְּגוֹן: עֵשֶׂב הַנִּקְרָא: 'בַּיִשׁ' וְ'עֵשֶׂב הַדָּם' אֲשֶׁר יָמוּת בָּהֶם הָאָדָם וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת? רָאוּי לְךָ לָדַעַת — שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹעָלוֹת: שֶׁאִם יָמִיתוּ בְּעֵת שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתָם, לֹא יָמִיתוּ בְּעֵת שֶׁיַּחְבְּשׁוּ בָּהֶם עַל-גַּבֵּי הַגּוּף. וּכְשֶׁתַּכִּיר כִּי תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה יֵשׁ לָאָדָם בָּאֶפְעֶה וּבַנְּחָשִׁים — קַל וָחֹמֶר בְּמַה שֶּׁהֵם מוּעָטִים מֵהֶם בְּהֶזֵּק.
___________________________________
עַל – של.
ביאורים
הקב"ה ברא מינים רבים של בעלי חיים ושל צמחים, וכל מין שונה מחברו. בשכלנו האנושי אנו יכולים להבין את סיבת הבריאה של חלק מהנבראים בלבד. החמור נברא לשמש את האדם בנשיאת משאותיו, והפרה מספקת חלב ובשרה נאכל. הירקות נבראו לאכילה וצמחים מסוימים נבראו לשם רפואה. אולם המין האנושי טרם גילה מהי תכלית הבריאה של כל מין ומין מבעלי החיים והצמחים. איננו יודעים להצביע על תפקידם של כל מיני היתושים והעשבים השונים.
במצב זה של חוסר ידיעה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הפשוטה יותר היא להסיק על פי שכלנו, שאכן אין תפקיד לכל נברא. לעומת גישה זו השמה את שכל האדם במרכז, עומדת גישת חז"ל שמדריכה אותנו בדרך אחרת. על אף חוסר ההבנה שלנו, עלינו להתמלא בענווה ולהכריז "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" [תהילים קד, כד]. מתוך ענווה זו לימדו אותנו חז"ל כי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא דבר לבטלה" [שבת עז:]. אף שאיננו יודעים לפרט את תפקידה של כל חיה, הרמב"ם מבאר שכל הנבראים נבראו לתועלת האדם, שכן הוא תכלית הבריאה. הראיה לכך היא שבכל דור אנו מגלים שימושים במיני צמחים ובעלי חיים שעד אותו זמן לא נודעה תועלתם. מכך ניתן להסיק שגם בשאר המינים יש תועלות לבני האדם, העתידות להתגלות במשך השנים. לכאורה ניתן היה להקשות על מסקנה זו, שכן יש בעולם צמחים רעילים המזיקים לאדם?! אולם הרמב"ם שהיה גם רופא במקצועו, מבאר שאף בצמחים הרעילים ניתן להשתמש לצורכי רפואה. כדוגמה מעשית לכך ניתן לציין את סם ה'אופיום' שצריכה לא מבוקרת ממנו עלולה לגרום למוות, ומהווה כיום מרכיב בתרופות לשיכוך כאבים.
בהמשך הפרק, ימשיך הרמב"ם בחקירת תפקיד האדם, ומתוך כך יבאר את מאמר חז"ל שאין לו לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.
הרחבות
תכלית אחת לכל הנמצאים
בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. בתקופה הקדומה האמינו באלים רבים. אמונה זו מביאה לתפיסה הרואה מטרות רבות לעולם. לעומת זאת, כאשר נקודת המוצא היא אמונה באל אחד, מסתבר שגם תהיה תכלית אחת לעולם, ומסתבר שתכלית זו סובבת סביב בחיר היצורים - האדם.
האם הרמב"ם נמשך אחרי הפילוסופיה
בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. היו שטענו כי הרמב"ם נמשך אחרי הפילוסופיה לדעות הסותרות את התורה. הרב קוק הפריך טענות אלו על ידי שלוש הוכחות: א. בכל כתבי הרמב"ם אין דבר אחד הסותר את התורה: "שלא הלך בעיניים עצומות אחרי אריסטו..." ב. הרי עינינו רואות כיצד בשלושה יסודות של הפילוסופיה הרמב"ם חלק על הפילוסופים ללא כל פחד: "הנבואה... יסוד חידוש העולם... יסוד ההשגחה הפרטית..." ג. כיוון שנחלקו ביסודות, ממילא ברור שגם בביטויים המשותפים לרמב"ם עם הפילוסופיה - תוכן הביטויים שונה באופן מהותי. גם בהקשר לנושא שלנו, תכלית העולם והאדם (ובמיוחד למרכזיות השכל שהרמב"ם ירחיב בה מיד), מסביר הרב קוק שיש הבדל תהומי ביניהם. למרות שלפי שניהם החכמה היא התכלית והמעשים הם אמצעים להשגתה, אצל הרמב"ם הם אמצעים מוכרחים שלא ניתן לוותר עליהם . השלמות בקיום התורה והמצוות היא הדרך הבלעדית להגיע לחכמה האלוהית [מאמרי הראיה עמ' 105].
שאלות לדיון
האם אין לבריאה בפני עצמה ערך חשוב, ללא קשר לאדם? מה ניתן ללמוד מכך?
מהי באמת התועלת שיש לאדם מן הנחשים הארסיים? האם שאלה כזו אמורה להעסיק אותנו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













