ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גדעון (גרי) בן פרץ ז"ל
אַךְ עַל דֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ לָדַעַת: שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ נִמְצְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. וְכֹל מִינֵי הַחַיּוֹת: יֵשׁ מֵהֶם — לְמַאֲכָלוֹ, כְּצֹאן וּבָקָר וְזוּלָתָם. וְיֵשׁ מֵהֵם לְתוֹעַלְתּוֹ בְּזוּלַת הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ הַחֲמוֹר — לָשֵׂאת עָלָיו מַה שֶּׁלֹא יוּכָל לְהוֹלִיךְ בְּיָדוֹ; וְהַסּוּסִים — לְהַגִּיעַ בָּהֶם מַהֲלַךְ דֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיָמִים מוּעָטִים. וּמֵהֵם — מִינִים שֶּׁלֹא נֵדָע לָהֶם תּוֹעֶלֶת; וְיֶשׁ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לָאָדָם, וְלֹא יַכִּיר אוֹתָהּ. וְכֵן הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים: מֵהֶם — לְמַאֲכָלוֹ, וּמֵהֶם — לְרַפְּאֹתוֹ מִמַּחֲלוֹתָיו. וְכֵן הָעֲשָׂבִים וּשְׁאָר הַמִּינִים. וְכֹל מַה שֶׁתִּמְצָא מִן הַחַיּוֹת וְהַצְּמָחִים שֶּׁאֵין לָהֶם תּוֹעֶלֶת וְאֵין בָּהֶם מָזוֹן — לְפִי מַחֲשַׁבְתְּךָ — דַּע, שֶׁהַדָּבָר הַהוּא לְחֻלְשַׁת שִׂכְלֵנוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְכָל עֵשֶׂב וּלְכָל פְּרִי, וּלְכֹל מִין מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים — מִן הַפִּילִים עַד הַתּוֹלָעִים — שֶּׁלֹא יִהְיֶה בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לָאָדָם. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה — שֶׁהֲרֵי בְכָל דוֹר וָדוֹר יִגָּלוּ לָּנוּ עֲשָׂבִים וּמִינֵי פֵּרוֹת שֶּׁלֹא נִגְלוּ לְקַדְמוֹנֵינוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם תּוֹעָלוֹת גְּדוֹלוֹת. וְאֵין בִּיכֹלֶת אָדָם לִהְיוֹת דַּעְתּוֹ כּוֹלֶלֶת תּוֹעָלוֹת כָּל צִמְחֵי הָאָרֶץ. וְאוּלָם נְגַלֶּה עִנְיָנָם בְּדֶרֶךְ הַנִּסָּיוֹן עַל הַדּוֹרוֹת הַחוֹלְפִים. אֲבָל אִם תֹּאמַר: מַדוּעַ נִבְרְאוּ הַסַּמִּים הַמְּמִיתִים, כְּגוֹן: עֵשֶׂב הַנִּקְרָא: 'בַּיִשׁ' וְ'עֵשֶׂב הַדָּם' אֲשֶׁר יָמוּת בָּהֶם הָאָדָם וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת? רָאוּי לְךָ לָדַעַת — שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹעָלוֹת: שֶׁאִם יָמִיתוּ בְּעֵת שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתָם, לֹא יָמִיתוּ בְּעֵת שֶׁיַּחְבְּשׁוּ בָּהֶם עַל-גַּבֵּי הַגּוּף. וּכְשֶׁתַּכִּיר כִּי תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה יֵשׁ לָאָדָם בָּאֶפְעֶה וּבַנְּחָשִׁים — קַל וָחֹמֶר בְּמַה שֶּׁהֵם מוּעָטִים מֵהֶם בְּהֶזֵּק.
___________________________________
עַל – של.
ביאורים
הקב"ה ברא מינים רבים של בעלי חיים ושל צמחים, וכל מין שונה מחברו. בשכלנו האנושי אנו יכולים להבין את סיבת הבריאה של חלק מהנבראים בלבד. החמור נברא לשמש את האדם בנשיאת משאותיו, והפרה מספקת חלב ובשרה נאכל. הירקות נבראו לאכילה וצמחים מסוימים נבראו לשם רפואה. אולם המין האנושי טרם גילה מהי תכלית הבריאה של כל מין ומין מבעלי החיים והצמחים. איננו יודעים להצביע על תפקידם של כל מיני היתושים והעשבים השונים.
במצב זה של חוסר ידיעה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הפשוטה יותר היא להסיק על פי שכלנו, שאכן אין תפקיד לכל נברא. לעומת גישה זו השמה את שכל האדם במרכז, עומדת גישת חז"ל שמדריכה אותנו בדרך אחרת. על אף חוסר ההבנה שלנו, עלינו להתמלא בענווה ולהכריז "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" [תהילים קד, כד]. מתוך ענווה זו לימדו אותנו חז"ל כי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא דבר לבטלה" [שבת עז:]. אף שאיננו יודעים לפרט את תפקידה של כל חיה, הרמב"ם מבאר שכל הנבראים נבראו לתועלת האדם, שכן הוא תכלית הבריאה. הראיה לכך היא שבכל דור אנו מגלים שימושים במיני צמחים ובעלי חיים שעד אותו זמן לא נודעה תועלתם. מכך ניתן להסיק שגם בשאר המינים יש תועלות לבני האדם, העתידות להתגלות במשך השנים. לכאורה ניתן היה להקשות על מסקנה זו, שכן יש בעולם צמחים רעילים המזיקים לאדם?! אולם הרמב"ם שהיה גם רופא במקצועו, מבאר שאף בצמחים הרעילים ניתן להשתמש לצורכי רפואה. כדוגמה מעשית לכך ניתן לציין את סם ה'אופיום' שצריכה לא מבוקרת ממנו עלולה לגרום למוות, ומהווה כיום מרכיב בתרופות לשיכוך כאבים.
בהמשך הפרק, ימשיך הרמב"ם בחקירת תפקיד האדם, ומתוך כך יבאר את מאמר חז"ל שאין לו לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.
הרחבות
תכלית אחת לכל הנמצאים
בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. בתקופה הקדומה האמינו באלים רבים. אמונה זו מביאה לתפיסה הרואה מטרות רבות לעולם. לעומת זאת, כאשר נקודת המוצא היא אמונה באל אחד, מסתבר שגם תהיה תכלית אחת לעולם, ומסתבר שתכלית זו סובבת סביב בחיר היצורים - האדם.
האם הרמב"ם נמשך אחרי הפילוסופיה
בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. היו שטענו כי הרמב"ם נמשך אחרי הפילוסופיה לדעות הסותרות את התורה. הרב קוק הפריך טענות אלו על ידי שלוש הוכחות: א. בכל כתבי הרמב"ם אין דבר אחד הסותר את התורה: "שלא הלך בעיניים עצומות אחרי אריסטו..." ב. הרי עינינו רואות כיצד בשלושה יסודות של הפילוסופיה הרמב"ם חלק על הפילוסופים ללא כל פחד: "הנבואה... יסוד חידוש העולם... יסוד ההשגחה הפרטית..." ג. כיוון שנחלקו ביסודות, ממילא ברור שגם בביטויים המשותפים לרמב"ם עם הפילוסופיה - תוכן הביטויים שונה באופן מהותי. גם בהקשר לנושא שלנו, תכלית העולם והאדם (ובמיוחד למרכזיות השכל שהרמב"ם ירחיב בה מיד), מסביר הרב קוק שיש הבדל תהומי ביניהם. למרות שלפי שניהם החכמה היא התכלית והמעשים הם אמצעים להשגתה, אצל הרמב"ם הם אמצעים מוכרחים שלא ניתן לוותר עליהם . השלמות בקיום התורה והמצוות היא הדרך הבלעדית להגיע לחכמה האלוהית [מאמרי הראיה עמ' 105].
שאלות לדיון
האם אין לבריאה בפני עצמה ערך חשוב, ללא קשר לאדם? מה ניתן ללמוד מכך?
מהי באמת התועלת שיש לאדם מן הנחשים הארסיים? האם שאלה כזו אמורה להעסיק אותנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
