(קו. 8+ - קז. 9+)

א. המקור לקידוש בלילה וביום

למסקנת הגמרא –

"זכור את יום השבת לקדשו" – זוכרהו על היין בכניסתו ("נזכירה דודיך מיין" (תוס')).

"זכור את יום" – גם ביום.

            (לגבי היום, זה ודאי דרבנן, לגבי הלילה להרבה ראשונים היין הוא דרבנן וזה רק אסכמתא).

(קו. באמצע)

ב. נוסח הקידוש ביום

רב יהודה – בורא פרי הגפן, ללא ברכת הקידוש

            (כיון שמברך לפני הסעודה, שזה יוצא דופן, ניכר שזה לכבוד שבת).

רב אשי התבלט מה המנהג במחוזא, כשאמרו לו לברך "קידושא רבא",

            האם רק בפה"ג או גם ברכת הקידוש ("רבא"),
            ולכן השתהה אחרי הברכה לראות אם מתחילים לשתות.

(קו. 9-)

ג. מי שלא הבדיל במוצ"ש

(אתמול ראינו שמי שלא קידש בלילה מקדש ביום (רנבי"צ, ובהמשך (קז.) גם רבא. הם קישרו את זה ליכולת להשלים הבדלה)

בני ר' חייא לפי ר' זירא (ורבא קז.) - מבדיל עד יום שלישי (לפני ליל רביעי),

כי רק ימים אלו נחשבים "אחר השבת" שהיתה (כמו שאמר רב אסי לגבי גיטין).

אמימר – רבא (קז. למעלה) – רק ביום ראשון.

ואומר רק בפה"ג וברכת ההבדלה,

            ר' יעקב ב"א – לא אומר נר (כיון שנברא במוצ"ש),

                ולא אומר בשמים (ראשונים, כיון שכבר נפרד מהנשמה היתירה).

(קו. 1-)

ד. קידוש אחרי נטילת ידיים

מחלוקת בדעת רב –

            רב ברונא – אסור (זה הסח הדעת),

            רב יצחק בר שמואל בר מרתא – מותר

                                שהרי ראה את רב נוטל ידיו ומקדש על חלה, ומכאן שברכת הקידוש אינה הפסק.
                                מכאן אגב שניתן לקדש גם על חלה (בלילה) (וכך נוהגים היקים).

ה. טעם לפני – האם מקדש / מבדיל?

כאמור אתמול, אסור לאכול לפני קידוש והבדלה. מה הדין אם בכל זאת אכל, האם דוחה למחר?

לגבי קידוש –

            לא מקדש – רב הונא-רב, רב יוסף – שמואל,

            מקדש – רבה-ר"נ-שמואל, ורבא להלכה.

לגבי הבדלה –

לא מבדיל – רב אסי, רב יוסף-שמואל,
מבדיל – הברייתא מאתמול (קה:), רבה-ר"נ-שמואל, ר' ירמיה בר אבא (כרבו – רב), רבא להלכה.