ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
היה זה האב הקדמון של גורדי השחקים המודרניים. התרחשה אז קפיצה טכנולוגית אדירה בגילוי וביצירת הלבנים כחומר בנייה, קפיצה שבזכותה אפשר היה להגות ולבצע את הפרויקט הזה. התורה מספרת לנו במפורש שהמטרה היחידה של המגדל מרקיע השחקים הזה הייתה "נעשה לנו שם" - לבנות להם יד זיכרון, אנדרטה נצחית לטכנולוגיה וליכולת של בני האדם שהדורות הבאים יביטו בה ביראת כבוד ובהערצה.
זאת היתה עדות לאגו האנושי וליוהרה הנלווית אליו. אולי לזה המדרש רומז כשהוא אומר שהם אמרו "נעשה לו סמוכות". דור הפלגה רצה לתמוך ולהחזיק את השמים בעזרת המגדל. הם חשבו שבני האדם הזעירים יכולים לפעול בניגוד לרצון האל והטבע ולהשיג להם חיי נצח בעזרת פלאי הטכנולוגיה ושאפתנות שאינה יודעת גבול.
כל רודן בהיסטוריה שאף להנציח את הישגיו באבן ובשיש פן תישכח גדולתו בדורות הבאים. כמעט כל האנדרטאות האלה לא הצליחו לשרוד ולהשיג את המטרה שלשמה נבנו. העבדים שבנו את הפירמידות של מצרים מפורסמים יותר מאדוניהם הפרעונים.
הפרתנון והקולוסאום חרבים, ונינווה עצמה נעלמה ממפת העולם זה מכבר. גם מגדלי התאומים הגדולים של מרכז הסחר העולמי בניו יורק אינם עמנו עוד.
האירוניה שבכל זה היא שלא הייתה אפילו אחת מכל האנדרטאות העצומות שהוקמו בתקופה העתיקה, בימי הביניים או בעולם המודרני שנהרסה על ידי הטבע. לא היה צורך לתמוך בשמים כדי להציל את נינווה מחורבן. את נינווה וכל שאר האנדרטאות הגדולות של העולם העתיק החריבו בני אדם שהיו בעצמם נחושים להקים אנדרטאות משלהם להנציח אותם ואת הישגיהם.
זה חלק מהטבע התחרותי של בני האדם, הצורך להרוס את הנצחיות של הזולת כאמצעי להבטיח את הנצחיות שלנו. מסיבה זו גם אנחנו ממשיכים לרדוף אנשים שכבר הלכו לעולמם בחיפוש אחרי שערוריות והאשמות. התורה עצמה מספרת לנו שבניית המגדל בנינווה לא הושלמה מעולם מפני שהאנשים שם לא הבינו זה את שפתו של זה. למעשה, הם לא הצליחו להמשיך לשתף פעולה.
הפלגנות והקרתנות של בני האדם כלפי בני אדם אחרים היא המכשול האמיתי שעומד בפני הנצחיות של האדם. הרב ישראל ליפקין מסלנט סיכם את הלקח הזה בהערה קולעת כשאמר "הדאגה לצורכי הזולת בעולם הזה היא כרטיס הכניסה שלי לעולם הבא". שמירת ערכי התורה, קיום מצוותיה ועשיית מעשים טובים - לא אנדרטאות אבן - הם הדרך להשיג חיי נצח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












