ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
היה זה האב הקדמון של גורדי השחקים המודרניים. התרחשה אז קפיצה טכנולוגית אדירה בגילוי וביצירת הלבנים כחומר בנייה, קפיצה שבזכותה אפשר היה להגות ולבצע את הפרויקט הזה. התורה מספרת לנו במפורש שהמטרה היחידה של המגדל מרקיע השחקים הזה הייתה "נעשה לנו שם" - לבנות להם יד זיכרון, אנדרטה נצחית לטכנולוגיה וליכולת של בני האדם שהדורות הבאים יביטו בה ביראת כבוד ובהערצה.
זאת היתה עדות לאגו האנושי וליוהרה הנלווית אליו. אולי לזה המדרש רומז כשהוא אומר שהם אמרו "נעשה לו סמוכות". דור הפלגה רצה לתמוך ולהחזיק את השמים בעזרת המגדל. הם חשבו שבני האדם הזעירים יכולים לפעול בניגוד לרצון האל והטבע ולהשיג להם חיי נצח בעזרת פלאי הטכנולוגיה ושאפתנות שאינה יודעת גבול.
כל רודן בהיסטוריה שאף להנציח את הישגיו באבן ובשיש פן תישכח גדולתו בדורות הבאים. כמעט כל האנדרטאות האלה לא הצליחו לשרוד ולהשיג את המטרה שלשמה נבנו. העבדים שבנו את הפירמידות של מצרים מפורסמים יותר מאדוניהם הפרעונים.
הפרתנון והקולוסאום חרבים, ונינווה עצמה נעלמה ממפת העולם זה מכבר. גם מגדלי התאומים הגדולים של מרכז הסחר העולמי בניו יורק אינם עמנו עוד.
האירוניה שבכל זה היא שלא הייתה אפילו אחת מכל האנדרטאות העצומות שהוקמו בתקופה העתיקה, בימי הביניים או בעולם המודרני שנהרסה על ידי הטבע. לא היה צורך לתמוך בשמים כדי להציל את נינווה מחורבן. את נינווה וכל שאר האנדרטאות הגדולות של העולם העתיק החריבו בני אדם שהיו בעצמם נחושים להקים אנדרטאות משלהם להנציח אותם ואת הישגיהם.
זה חלק מהטבע התחרותי של בני האדם, הצורך להרוס את הנצחיות של הזולת כאמצעי להבטיח את הנצחיות שלנו. מסיבה זו גם אנחנו ממשיכים לרדוף אנשים שכבר הלכו לעולמם בחיפוש אחרי שערוריות והאשמות. התורה עצמה מספרת לנו שבניית המגדל בנינווה לא הושלמה מעולם מפני שהאנשים שם לא הבינו זה את שפתו של זה. למעשה, הם לא הצליחו להמשיך לשתף פעולה.
הפלגנות והקרתנות של בני האדם כלפי בני אדם אחרים היא המכשול האמיתי שעומד בפני הנצחיות של האדם. הרב ישראל ליפקין מסלנט סיכם את הלקח הזה בהערה קולעת כשאמר "הדאגה לצורכי הזולת בעולם הזה היא כרטיס הכניסה שלי לעולם הבא". שמירת ערכי התורה, קיום מצוותיה ועשיית מעשים טובים - לא אנדרטאות אבן - הם הדרך להשיג חיי נצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
