ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ם בפירוש המשניות מבאר שהאב עצמו ששקל פעם אחת, חייב להמשיך לשקול בכל שנה. אמנם, הברטנורא מבאר שכוונת המשנה היא שגם אחרי שהאב מת, לבן אסור להפסיק לשקול, והוא חייב להמשיך לשקול את שקלו.
התוספות יום טוב מקשה על הברטנורא, כיצד יכול האב לחייב את בנו לשקול? ואף שמבואר במשנה בנזיר (ו, ד) שאדם יכול להדיר את בנו בנזירות, זו הלכה למשה מסיני לגבי נזיר ולא ניתן ללמוד ממנה שאדם יכול להדיר את בנו. מתרץ התוספות יום טוב שמדובר במקרה שהבן ירש מאביו נכסים, וכיון שנכסי אביו השתעבדו לנדר שנדר לשקול מחצית השקל לכן הבן חייב להמשיך ולשקול מנכסי אביו את מחצית השקל.
יש להקשות על דבריו שנפסק להלכה (רמ"א חו"מ רנב, וקצות החושן דן בו בהרחבה בסי' רנ סק"ו וסימן רצ סק"ג) שאדם שנדר ומת (במקרים מעין אלו) אין בנו חייב לשלם את נדרו אפילו מנכסים שירש, ואם כן מדוע כאן לדעת הברטנורא בנו חייב לשלם את נדרו?
לחם שמיים (יעב"ץ) מבאר שהברטנורא עוסק כאן בקטן שהוא כבר בן י"ג שנה, והוא בן חיוב, אלא שבשקלים אינו חייב (לשיטת הברטנורא) עד גיל עשרים. ומדובר שכשאביו היה חי הוא עשה את אביו שליח לשקול עבורו, (שהרי הוא יכול למנותו שליח), לכן הוא עצמו נדר, והוא מחויב להמשיך לשקול בעצמו.
אמנם, ניתן לבאר (עפ"י דברי הרב הדאיה, ישכיל עבדי ח"ו סימן יד) שיש שוני בין מחצית השקל למצוות אחרות. במחצית השקל הסיבה שילד קטן אינו שוקל אינה מכיוון שאין הוא משתתף בקרבנות הציבור, שהרי ברור שהוא גם שייך בקרבנות הציבור, אלא שהוא לא נחשב לישות עצמאית, אלא נספר יחד עם אביו, לכן הוא לא צריך לשקול באופן עצמאי. אבל אם אביו החליט לנתק אותו ממנו, ולשקול עליו בנפרד, אז מהדין הוא נהיה כעת חייב במצוות השקלים, לכן הוא חייב להמשיך ולשקול, לא בגלל נדר אביו, אלא בגלל שהוא עצמו התחייב בנתינת השקלים, כיון שהתנתק מהספירה המשותפת עם אביו (כשהאבא נפטר, והוא לא שקל עבורו בחייו, הבן לא יתחייב לשקול, כי הוא לא ייחשב לישות עצמאית כלפי הציבור, אלא אם כן האב כבר שקל עבורו בעודו חי).
אמנם, מובא בשם הגרי"ז שלשיטת הברטנורא קטן עד גיל עשרים מופקע ממצוות מחצית השקל ואף שהוא בן מצוות התורה פטרה אותו, ולכן גם מתחת לגיל י"ג אינו יכול לחייב את עצמו, שהרי התורה הפקיעה אותו. אך ערוך השולחן (העתיד, פג, ז ומקורו מהגר"א) כתב שגם לשיטת ברטנורא יש חיוב מגיל י"ג שנה לשקול מחצית השקל, אלא שאין ממשכנים על זה (וזו כוונת הגמרא שאומרת שאין ממשכנים אבל לתבוע תובעים), לכן גם לדעת ברטנורא חיוב גדול מעל גיל י"ג הוא חיוב גמור, וממילא התורה לא הפקיעה קטן מהחיוב, כדברי הגרי"ז אלא פטרה אותו ככל קטן, והוא יכול להתחייב באופן הנזכר לעיל.
סיכום: המשנה כתבה שאם אבי הקטן התחיל לשקול, שוב אינו פוסק, ומפרש הברטנורא שהכוונה אף כשמת האב, והקשו עליו מדוע הבן חייב להמשיך לשלם, הרי בן אינו חייב לשלם את נדרי אביו? הלחם שמיים מבאר שהקטן עצמו נדר כיון שהוא שלח את אביו לשקול. אך הצענו אפשרות נוספת שמצוות שקלים היא מיוחדת בכך שהיא מצווה על הציבור, ולכן גם הקטן חייב בה, אלא שהוא נכלל בחיוב של אביו, לכן אם אביו ניתק אותו ממנו, הוא נהפך להיות לישות חדשה וחייב להמשיך לשלם.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
