ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בדף עז ע"ב מסופר על שכיב מרע שהניח גט בחצרו ואמר לאשתו שתעשה קניין בחצר וכך תזכה בגט ותתגרש. התוס' (ד"ה ותיזיל) מקשים מדוע אין כאן בעיה מצד טלי גיטך מעל גבי קרקע. יש לשאול מדוע התוס' לא הקשו כן כבר בדף כא ע"א, שגם שם הגמרא עוסקת במקרה זהה, שאדם הניח גט בחצרו ולאחר מכן נתן את החצר לאשתו. ונראה מכך שלא הוקשה לתוס' עצם העובדה שקודם מניח בחצרו ואחר כך מקנה אותה לאשתו, אלא הוקשה להם דווקא מצד שבמקרה כאן הוא אמר לאשה שתעשה את מעשה הקניין בחצר, ואילו שם מדובר שהוא עשה את מעשה הקניין, כנאמר שם שכתב לה שטר מתנה על החצר. וכן מבואר בדף עח ע"א, שהגמרא מקשה כיצד מועיל אם מצאה את הגט מאחוריו ולקחה הרי הווי כטלי גיטך מעל גבי קרקע, ועונה שמדובר שהיה הגט תחוב בין חגורו למותניו ושלפתו, ועדיין מקשה שאין כאן "ונתן בידה", ומסיקה שמדובר שגם הוא קירב מותניו אליה. רואים מסוגיא זו שאף אם לקחה את הגט מעל גבי גופו ולא מהקרקע אין די בכך אלא צריך שהבעל יהיה שותף בפעולת הנתינה.
אולם לפי זה צריך עיון מהי תשובת התוס'. התוס' עונים שכיוון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הווי כאילו נתנו לה. משמע לכאורה שאין בעיה מצד שהאשה עושה את פעולת הקניין, אלא העיקר שלא יהיה הפסק בין רשותו לרשותה על ידי שיונח על גבי קרקע, ולכאורה משמע שאם יניח על גבי חצרו ותיקח משם הריהי מגורשת, ותימה שהרי כפי שראינו מוכח מהגמרא בדף עח ע"א שאם היא עשתה את כל פעולת הלקיחה אינה מגורשת. וכן בדף עח ע"ב נאמר בגמרא שאם נתן לה גט אך השאיר בידו משיחה הקשורה לגט אינה מגורשת הואיל ואין זה כריתות, אלא אם אינו יכול לנתקו ולהביאו אצלו, וכותבים שם התוס' (ד"ה אם) שאם הייתה ידה פתוחה לגמרי ורק אחר כך קמצה אותה אינה מגורשת אפילו אם כעת אינו יכול לנתקו, כיוון שכשהיד הייתה פתוחה יכול היה לנתקו, ואת פעולת קמיצת היד היא עשתה ואם כן הווי כמו טלי גיטך מעל גבי קרקע. מוכח שכל שהיא עשתה את הפעולה נחשב כטלי גיטך מעל גבי קרקע, אפילו אם ניתן ישירות מרשותו לרשותה.
הפני יהושע מחדש ומתרץ, שברגע שאומר לה "לך חזק וקני" כבר קנתה את החצר, ומעשה הקניין דרוש לאחר מכן רק כדי שלא יוכל לחזור בו. נמצא שאמירתו היא זו שהקנתה לה את החצר והגט, ולא פעולתה גרמה לכך.
האבני מילואים (קלט ס"ק יב) מתרץ שכאן הואיל ולא נעשה חצירה אלא על ידי בעלה, בכך שנתן לה את החצר שנעשה ידה לקבל הגט, אם כן הוא סייע בקבלתה וכל שמסייע בקבלתה נחשב שהוא נתן כמו קירב מותניו. צריך עדיין לדקדק בדבריו, מדוע נעשה חצירה על ידי בעלה הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר. והנה כך היא גם לשון המאירי (עז ע"ב ד"ה הוזכר), שכתב שאינו בדין טלי גיטך מעל גבי קרקע "הואיל ומקנה לה הקרקע", וגם על דבריו יש לשאול, הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר.
הקהילות יעקב (סי' טו) ביאר דברי המאירי והקצות, שיש לחלק בין סיוע בקניין לסיוע במעשה הקניין. כאשר אדם נותן חצר במתנה והאשה עושה את מעשה הקניין, הבעל אינו מסייע במעשה הקניין של החצר אך מסייע בעצם הקניין של החצר, שהרי הוא הנותן, וכן בהקנאת גט, אם האשה נוטלת את הגט מעל גבי קרקע, אף שהאיש סייע בהקנאת הגט הוא לא סייע במעשה הקניין של הגט. מהכתוב "ונתן" לומדים שצריך שהבעל יסייע במעשה הקניין של הגט ולא רק בעצם הקנאתו, ולפיכך לא מועיל אם תיטול את הגט מעל גבי קרקע, אולם כאשר עושה חזקה בקרקע ועל ידי כך נעשית ידה וזוכה בגט מועיל, משום שהסיוע בקניין של החצר זיכה לה את ידה ובזכות זה יכלה לעשות את מעשה הקניין בגט, נמצא שאף שלגבי החצר עצמה סייע רק בקניין ולא במעשה הקניין, מכל מקום לגבי הגט סייע במעשה הקניין. וכתב ש"לולא דמסתפינא" יש לפרש כך גם את דברי התוס', ואף שמפשט לשונם לא משמע כן שהרי כתבו ש"כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הוי כאילו נתנו לה", אך יש לומר שיש קצת חיסרון תיבות בדבריהם וצריך לומר: "כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה על ידי הקנאתו".
נראה לבאר באופן נוסף, שבקניינים העיקר אינו מי שעשה את מעשה הקניין אלא הנותן, שהרי המתנה באה ממנו, מרצונו ומכוחו, ולכן אף שהאשה עשתה את החזקה בקרקע ודאי שנחשב שהבעל נתן ולא היא לקחה, אולם לגבי נתינת הגט, שהעיקר הוא הנתינה המעשית, כאן הפעולה נקראת על שם מי שעשאה בפועל. הסבר זה מבוסס על דברי הקצות (ר ס"ק ה) שמספיק בגט נתינה מעשית-פיזית כדי להחיל את הגירושין (וכמבואר באמרי משה (כה ס"ק ו) אמנם צריך שיהיה גם קניין בגט אך לא הוא המחיל את הגירושין). ואמנם הסיוע כאן הוא עקיף, כי הוא לא נותן לה את הגט עצמו אלא נותן לה את הרשות, אך במקרב את מתניו והיא נוטלת משם לכאורה היא זו שעשתה את מעשה הלקיחה, אלא שיש ללמוד משם שדי בשותפות של הבעל ואפילו בכך שמסייע לה ומקרב את מתניו נחשב "ונתן".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
