ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בדף עז ע"ב מסופר על שכיב מרע שהניח גט בחצרו ואמר לאשתו שתעשה קניין בחצר וכך תזכה בגט ותתגרש. התוס' (ד"ה ותיזיל) מקשים מדוע אין כאן בעיה מצד טלי גיטך מעל גבי קרקע. יש לשאול מדוע התוס' לא הקשו כן כבר בדף כא ע"א, שגם שם הגמרא עוסקת במקרה זהה, שאדם הניח גט בחצרו ולאחר מכן נתן את החצר לאשתו. ונראה מכך שלא הוקשה לתוס' עצם העובדה שקודם מניח בחצרו ואחר כך מקנה אותה לאשתו, אלא הוקשה להם דווקא מצד שבמקרה כאן הוא אמר לאשה שתעשה את מעשה הקניין בחצר, ואילו שם מדובר שהוא עשה את מעשה הקניין, כנאמר שם שכתב לה שטר מתנה על החצר. וכן מבואר בדף עח ע"א, שהגמרא מקשה כיצד מועיל אם מצאה את הגט מאחוריו ולקחה הרי הווי כטלי גיטך מעל גבי קרקע, ועונה שמדובר שהיה הגט תחוב בין חגורו למותניו ושלפתו, ועדיין מקשה שאין כאן "ונתן בידה", ומסיקה שמדובר שגם הוא קירב מותניו אליה. רואים מסוגיא זו שאף אם לקחה את הגט מעל גבי גופו ולא מהקרקע אין די בכך אלא צריך שהבעל יהיה שותף בפעולת הנתינה.
אולם לפי זה צריך עיון מהי תשובת התוס'. התוס' עונים שכיוון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הווי כאילו נתנו לה. משמע לכאורה שאין בעיה מצד שהאשה עושה את פעולת הקניין, אלא העיקר שלא יהיה הפסק בין רשותו לרשותה על ידי שיונח על גבי קרקע, ולכאורה משמע שאם יניח על גבי חצרו ותיקח משם הריהי מגורשת, ותימה שהרי כפי שראינו מוכח מהגמרא בדף עח ע"א שאם היא עשתה את כל פעולת הלקיחה אינה מגורשת. וכן בדף עח ע"ב נאמר בגמרא שאם נתן לה גט אך השאיר בידו משיחה הקשורה לגט אינה מגורשת הואיל ואין זה כריתות, אלא אם אינו יכול לנתקו ולהביאו אצלו, וכותבים שם התוס' (ד"ה אם) שאם הייתה ידה פתוחה לגמרי ורק אחר כך קמצה אותה אינה מגורשת אפילו אם כעת אינו יכול לנתקו, כיוון שכשהיד הייתה פתוחה יכול היה לנתקו, ואת פעולת קמיצת היד היא עשתה ואם כן הווי כמו טלי גיטך מעל גבי קרקע. מוכח שכל שהיא עשתה את הפעולה נחשב כטלי גיטך מעל גבי קרקע, אפילו אם ניתן ישירות מרשותו לרשותה.
הפני יהושע מחדש ומתרץ, שברגע שאומר לה "לך חזק וקני" כבר קנתה את החצר, ומעשה הקניין דרוש לאחר מכן רק כדי שלא יוכל לחזור בו. נמצא שאמירתו היא זו שהקנתה לה את החצר והגט, ולא פעולתה גרמה לכך.
האבני מילואים (קלט ס"ק יב) מתרץ שכאן הואיל ולא נעשה חצירה אלא על ידי בעלה, בכך שנתן לה את החצר שנעשה ידה לקבל הגט, אם כן הוא סייע בקבלתה וכל שמסייע בקבלתה נחשב שהוא נתן כמו קירב מותניו. צריך עדיין לדקדק בדבריו, מדוע נעשה חצירה על ידי בעלה הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר. והנה כך היא גם לשון המאירי (עז ע"ב ד"ה הוזכר), שכתב שאינו בדין טלי גיטך מעל גבי קרקע "הואיל ומקנה לה הקרקע", וגם על דבריו יש לשאול, הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר.
הקהילות יעקב (סי' טו) ביאר דברי המאירי והקצות, שיש לחלק בין סיוע בקניין לסיוע במעשה הקניין. כאשר אדם נותן חצר במתנה והאשה עושה את מעשה הקניין, הבעל אינו מסייע במעשה הקניין של החצר אך מסייע בעצם הקניין של החצר, שהרי הוא הנותן, וכן בהקנאת גט, אם האשה נוטלת את הגט מעל גבי קרקע, אף שהאיש סייע בהקנאת הגט הוא לא סייע במעשה הקניין של הגט. מהכתוב "ונתן" לומדים שצריך שהבעל יסייע במעשה הקניין של הגט ולא רק בעצם הקנאתו, ולפיכך לא מועיל אם תיטול את הגט מעל גבי קרקע, אולם כאשר עושה חזקה בקרקע ועל ידי כך נעשית ידה וזוכה בגט מועיל, משום שהסיוע בקניין של החצר זיכה לה את ידה ובזכות זה יכלה לעשות את מעשה הקניין בגט, נמצא שאף שלגבי החצר עצמה סייע רק בקניין ולא במעשה הקניין, מכל מקום לגבי הגט סייע במעשה הקניין. וכתב ש"לולא דמסתפינא" יש לפרש כך גם את דברי התוס', ואף שמפשט לשונם לא משמע כן שהרי כתבו ש"כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הוי כאילו נתנו לה", אך יש לומר שיש קצת חיסרון תיבות בדבריהם וצריך לומר: "כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה על ידי הקנאתו".
נראה לבאר באופן נוסף, שבקניינים העיקר אינו מי שעשה את מעשה הקניין אלא הנותן, שהרי המתנה באה ממנו, מרצונו ומכוחו, ולכן אף שהאשה עשתה את החזקה בקרקע ודאי שנחשב שהבעל נתן ולא היא לקחה, אולם לגבי נתינת הגט, שהעיקר הוא הנתינה המעשית, כאן הפעולה נקראת על שם מי שעשאה בפועל. הסבר זה מבוסס על דברי הקצות (ר ס"ק ה) שמספיק בגט נתינה מעשית-פיזית כדי להחיל את הגירושין (וכמבואר באמרי משה (כה ס"ק ו) אמנם צריך שיהיה גם קניין בגט אך לא הוא המחיל את הגירושין). ואמנם הסיוע כאן הוא עקיף, כי הוא לא נותן לה את הגט עצמו אלא נותן לה את הרשות, אך במקרב את מתניו והיא נוטלת משם לכאורה היא זו שעשתה את מעשה הלקיחה, אלא שיש ללמוד משם שדי בשותפות של הבעל ואפילו בכך שמסייע לה ומקרב את מתניו נחשב "ונתן".
מי אתה עם ישראל?
שבועות מעין עולם הבא!
תיקון ימי השובבי"ם
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך לומדים גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
