ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל
"ביום ההוא יהיה ד' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה וגו'. מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה? לעושין צביונו ולמצפין תפארתו. יכול לכל? תלמוד לומר לשאר עמו, למי שמשים עצמו כשיריים. ולרוח משפט, זה הדן את יצרו. וליושב על המשפט, זה הדן דין אמת לאמתו. ולגבורה, זה המתגבר על יצרו. משיבי מלחמה, שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. שערה, אלו תלמידי חכמים שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות..."
אם היינו לוקחים את הקטע הזה של הגמרא, ורוצים להלביש אותו על תלמיד חכם אחד שבדורנו, אני לא יודע אם הייתי מוצא תלמיד חכם כמו המנוח שעסוקים אנחנו בכבודו. כל קטע וקטע מדברי חז"ל אלה, כאילו 'לבוש לבשתי ותלבישני', מתאים בלבוש שלו לרב שאנחנו עסוקים בכבודו עכשיו:
לשאר עמו - למי שמשים עצמו כשיריים. ולרוח משפט - זה הדן דן דין אמת לאמיתו. שואלים התוספות מה זה 'דן דין אמת לאמיתו'? לאפוקי דין מרומה. מורי ורבותי! מי שלא ישב איתו בדין, לא ידע מה זה 'דן דין אמת לאמיתו'. דין אמת לאמיתו, פירושו של דבר, יש דין שנראה דין, אבל לעומק - זה דין אמת לאמיתו. אומרים חז"ל: לאפוקי דין מרומה. דין מרומה, פירושו של דבר צריך לחקור ולחקור ולדרוש, לא סתם לפסוק הלכה, לא סתם לפסוק דין. אילו היה רוצה לכתוב פסק דין, המנוח, היה יכול להתחיל ממסכת ברכות ועד סוף מסכת נידה, ולהביא את כל ההוכחות שמתאימים לנושא הזה עצמו, אבל הוא לא עשה את זה, ולקח מכל מקום ומקום את התמצית וכתב. אם תיקחו חלק מהתשובות שלו תראו. יבואו עוד חוקרים ויחקרו על התשובות שלו, יעשו מכל תשובה ספר, מכל איזה חלק מתשובה גיליון שלם, בעומק שירד לעומקה של דינא.
'נושאים ונותנים במלחמתה של תורה'. היה מתווכח, מלחמתה של תורה, באש להבה היה מתווכח, אבל 'שערה', הכל היה במידה, בחכמה, בתבונה, בדעת, שערה. לדעת כל דבר ודבר בצורה המדוייקת ביותר.
היה מקרה, ברור שאני לא מזכיר שמות, היה איזה דיין שגרם לו אי נעימות. בא הדיין הזה, ביקש לעלות דרגה. אז בא ביקש ממני שאני אשפיע על כבוד הרב שיעלה אותו דרגה. אמרתי לו: תשמע, אם אני אלך הוא לא יתן לך, אם אתה תלך הוא יתן לך. אמר: איך אני אלך אליו, אני עשיתי לו צרות? אמרתי לו: אני אומר לך, תלך אליו תראה. הלך אליו, אמר לו. רק התחיל מילה, אמר לו הרב המנוח: שמע, אני יודע, אתה רוצה להיכנס למקום כזה וכזה, אני אתן לך את זה. אתה רוצה, תקבל את זה. זה 'המתגבר על יצרו', מתגבר על יצרו פירושו של דבר בהגיון זה לא היה צריך להיות ככה, הוא אומר: לא, הוא בא ורוצה וצריך, אני נותן לו.
כשישבנו בבית הדין הגדול, אחר כך ישבנו ביחד, אמר לי: כל השבוע תטריד אותי, רק לא ביום שלישי. מה יש לכבודו יום שלישי? אני צריך להכין שיעור לישיבה! אמרתי לו: זה שיעור, תוך שעה, שעתיים... יום שלם?! ענה לי, אני צריך להתייגע ולעבוד לחזור ולשנן, וגם כן לומר את הדברים האלה לפני אחד מהבנים, עוד הפעם לחזור, עד שהדברים שלי יהיו ברורים, כשאני אעמוד לדבר לפני התלמידים, שהדברים יהיו ברורים כשמש. זה יגיעה של תורה. עמל של תורה. כשכתוב "אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם", אומר רש"י: אם בחקותי תלכו- להיות עמלים בתורה, להיות עמל, עמל עם התורה, להתייגע בתורה, זה דבר חשוב מאד.
אבל, איך כתוב כאן, 'שם עצמו כשִירַיִים', בישיבה, בבית דין - תקיפות. דבר אישי שלו - כלום, לא מעניין אותו, לא אכפת לו, כשיריים, אין לו שום חשיבות בדבר הזה. אין לו שום אהבה בדבר הזה כלל. אדם יכול להתהפך מעוז וגבורה של תורה לשיריים?! מה זה, זה מין רדיו שאפשר ללכת מגל אל גל?! זה כח, אדם שיודע כמה אני צריך להיות חזק, כמה אני צריך להיות רך. כמה אני צריך להיות תקיף, כמה אני צריך להיות חלש. כמה אני צריך להיות ככה וכמה אני צריך להיות ככה, הכל לפי רוב המעשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












