ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
וְכַאֲשֶׁר יַאֲמִין הָאָדָם אֵלֶה הַיְּסוֹדוֹת כֻּלָּם, וְנִתְבָּרְרָה אֱמוּנָתוֹ בָהֶם – הוּא נִכְנָס בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וּמִצְוָה לְאָהֳבוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו וְלִנְהֹג עִמּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אִישׁ לַחֲבֵרוֹ מִן הָאַהֲבָה וְהָאַחֲוָה. וַאֲפִלּוּ עָשָׂה מַה שֶּׁיָּכוֹל מִן הָעֲבֵרוֹת מֵחֲמַת הַתַּאֲוָה וְהִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע הַגָּרוּעַ – הוּא נֶעֱנָשׁ כְּפִי חֲטָאָיו, אֲבָל יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לְאָדָם יְסוֹד מֵאֵלֶּה הַיְּסוֹדוֹת – הֲרֵי יָצָא מִן הַכְּלָל• וְכָפַר בָּעִקָּר•, וְנִקְרָא: "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת•", וּמִצְוָה לְשָׂנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא" (תהלים קלט כא).
תועלת דברי ההקדמה
וְהִנֵּה הֶאֱרַכְתִּי בִדְבָרִים הַרְבֵּה וְיָצָאתִי מֵעִנְיַן חִבּוּרִי; אֲבָל אֲנִי עָשִׂיתִי זֶה – לְפִי שֶׁרָאִיתִי בוֹ תּוֹעֶלֶת בָּאֱמוּנָה, לְפִי שֶׁאָסַפְתִּי לְךָ בּוֹ דְּבָרִים מוֹעִילִים מְפֻזָּרִים מִסְּפָרִים גְּדוֹלִים. לָכֵן דַּע אוֹתָם וְהַצְלַח בָּהֶם וַחֲזֹר עֲלֵיהֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת יָפָה. וְאִם הִשִּׂיאֲךָ לִבְּךָ• וְתַחְשֹׁב שֶׁהִגִּיעוּ לְךָ• עִנְיָנָיו מִפַּעַם אַחַת, אוֹ מֵעֲשָׂרָה – הֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יוֹדֵעַ שֶׁהִשִּׂיאֲךָ עַל שָׁקֶר. וְלָכֵן לֹא תְמַהֵר בִּקְרִיאָתוֹ, כִּי אֲנִי לֹא חִבַּרְתִּיו כְּפִי מַה שֶּׁנִּזְדַּמֶּן לִי, אֶלָּא לְאַחַר עִיּוּן גָּדוֹל וְהִתְבּוֹנְנוּת. וְאַחַר שֶׁרָאִיתִי דֵעוֹת בְּרוּרוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְזוּלָתִי אֲמִתִּיּוֹת•, וְיָדַעְתִּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לְהַאֲמִין מֵהֶן; וְהֵבֵאתִי רְאָיָה בִּטְעָנוֹת וּרְאָיוֹת עַל כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן.
וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אֶשְׁאַל לַהֲפִיקֵנִי• רְצוֹנִי וּלְהַדְרִיכֵנִי בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה.
וְאֶחֱזֹר לְעִנְיַן הַפֶּרֶק.
___________________________________
מִן הַכְּלָל – מכלל ישראל. כָפַר בָּעִקָּר – כפר בה'. קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת – כינוי לאדם שאמונתו ביסודי אמונה מקולקלת. הִשִּׂיאֲךָ לִבְּךָ – פיתה אותך לבך. הִגִּיעוּ לְךָ – הִצלחת להבין. זוּלָתִי אֲמִתִּיּוֹת – לא אמיתיות. לַהֲפִיקֵנִי – למלא רצוני
ביאורים
הרמב"ם חותם את דבריו. בתחילה הוא עוסק בגודל החשיבות של י"ג העיקרים, ובחומרה הרבה שבחוסר האמונה בהם, ואז חותם בחשיבותה הרבה של הקדמה זו ובחשיבות ההתבוננות בה פעמים רבות.
את ההקדמה פתח הרמב"ם בדיון כיצד להבין את היעודים העתידיים עליהם דיברו חז"ל. אחר כך עבר לשתי הקדמות מהותיות. בראשונה הוא הדגיש שהאדם צריך לכוון את עבודת ה' שלו אך ורק לשם עשיית רצון הבורא ולא לתועלת אישית. ובשנייה הסביר שאת אגדות חז"ל העמוקות יש להבין בדרך של משל וחידה לעניינים עמוקים ונסתרים ולא כפשוטן. מתוך זה הגיע להסברת התכלית הרצויה שהיא העולם הבא, ושאר הייעודים העתידיים – ימות המשיח, תחיית המתים וכדו', ומיהו הראוי לזכות לאותם ייעודים.
בסוף דבריו, חתם הרמב"ם את ההקדמה בהבנת היסודות עליהם מתבססות אמונת ה' ועבודת ה' של כל יהודי, הן ביחס לאמונה ברבש"ע, הן ביחס לתורתו, והן ביחס ליעדים העתידיים של העולם. י"ג העיקרים הללו זכו להתפשט מאד בעולם היהודי, השתלבו בסידורי התפילות ובפיוטים, ויהודים רבים נוהגים לאומרם כל יום.
הרמב"ם ראה בהקדמה זו בסיס חשוב בעבודת ה' של כל יהודי, דרכה יכול האדם להבין היטב את תפקידיו של העולם, את היחס של הבורא לעולם, ומתוך כך את מהות חובתו הן מבחינת היחס לבורא ולתורתו והן מבחינת הכוונה הרצויה, לכל אדם ישנה בחירה חופשית בעניינים אלו אם להיות, חלילה, יוצא מן הכלל וכופר בעיקר, או לזכות להיות אהוב וחביב לפני הבורא.
הרחבות
עיקרי האמונה לפי מצב הדור
ר' יצחק אברבנאל ייחד את ספרו 'ראש אמנה' להגנה על העיקרים שמונה הרמב"ם. בסוף הספר הוא כותב שלדעתו לא שייך לכתוב עיקרים לתורה, וכל מנייני העיקרים באו לחקות את הנוצרים ואת המוסלמים. מצד האמת כל התורה היא חיונית ואין מקום להעדפת חלק מסוים על חלק אחר. הרמב"ם מנה את העיקרים בגלל "שהיה כוונתו להישיר האנשים אשר לא העמיקו בחכמת התורה ולא למדו ולא שמשו די צרכה ולפי שהמה לא יוכלו להקיף ולהשיג כל האמונות והמדעים אשר כללה התורה האלהית בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות כדי ללמד אותם דרך קצרה אותם הדברים שיש בהם מהחכמות אשר זכרתי בהקדמה. באופן שישתלמו כל בני אדם ואפי' עמי הארץ בקבלת אותם האמונות ומזאת הבחינה קראם עיקרים ויסודות כפי מחשבת התלמיד השומע, לא כפי האמת בעצמו" [ראש אמנה כג]. לדעת האברבנאל כתיבת העיקרים הייתה צורך הדור. אבל מצד האמת התורה כולה חשובה באותה מידה.
רעיון זה, שחכמי ישראל כתבו ספרים לפי צורך הדור, כותב גם המהרי"ל . שאלו אותו מדוע יש הבדל בחלוקת המצוות בין ספר מצוות גדול (סמ"ג) לספר מצוות קטן (סמ"ק), הרי הסמ"ק הוא קיצור של הסמ"ג. "ולפיכך לפי צורך השעה הזמן במה שהיה הדור פרוץ שם השם בפיהם ברוח הקודש לקצר או להאריך לעשות עיקר מדבר לקבוע בלב שלא לזלזל . ובזה יתישב הרבה מן השינויים, ומה שלפעמים אחד יעשה עיקר דבר אחר ואחר יהפוך לפי דורו ומקומו"... [שו"ת מהרי"ל סימן קפה ד"ה ועל אשר].
שאלות לדיון
כאן כותב הרמב"ם שהמאמין בי"ג היסודות הנ"ל, אף אם יחטא, יש לו חלק לעולם הבא, ואילו לעיל הוא כתב שעונש כרת הוא היכרתות הנפש. ומשמע שהחוטא בחטא שעונשו כרת, אין לו חלק לעולם הבא. איך ניתן להסביר את הסתירה הזו?
האם מי שאינו מאמין בי"ג היסודות הנ"ל מחמת אי ידיעתו אותם, כגון שלא חונך עליהם, ייקרא גם הוא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס"?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













