ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עובדיה יוסף זצ"ל
וְכַת שְׁלִישִׁית תַּחְשֹׁב כִּי הַטּוֹבָה שֶׁנְּקַוֶּה הִיא תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְהִיא: שֶׁיִּחְיֶה הָאָדָם אַחַר מוֹתוֹ וְיַחֲזֹר עִם קְרוֹבָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה וְלֹא יָמוּת עוֹד. וְכִי הָרָעָה הִיא שֶׁלֹּא יִחְיֶה אַחַר מוֹתוֹ עִם אוֹתָם שֶׁיִּחְיוּ. וּמְבִיאִין רְאָיָה עַל זֶה בְּמַאֲמָרִים רַבִּים מְצוּיִים בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים וּבִפְסוּקִים מִן הַמִּקְרָא, שֶׁפְּשָׁטָם יוֹרֶה עַל מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים אוֹ עַל קְצָתוֹ.
שכר ועונש בגשמיות
וְכַת רְבִיעִית תַּחְשֹׁב כִּי הַטּוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ לָנוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת הִיא מְנוּחַת הַגּוּף• וְהַשָּׂגַת הַתַּאֲווֹת הָעוֹלָמִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ: שׁוּמַן הָאֲרָצוֹת• וּנְכָסִים רַבִּים, וְרֹב הַבָּנִים, וְאֹרֶךְ חַיִּים וּבְרִיאוּת הַגּוּף, וְהַשָּׁלוֹם וְהַבִּטָּחוֹן, וִהְיוֹת הַמֶּלֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל וִהְיוֹתֵנוּ שׁוֹלְטִים עַל מִי שֶׁהֵצַר לָנוּ. וְהָרָעָה שֶׁתַּשִּׂיגֵנוּ כְּשֶׁנִּכְפֹּר עַל הַתּוֹרָה – הֵפֶךְ הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, כְּמוֹ מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ פֹּה הַיּוֹם בִּזְמַנֵּנוּ זֶה, זְמַן הַגָּלוּת. וְיָבִיאוּ רְאָיָה כְּפִי סְבָרָתָם מִכָּל הַמִּקְרָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: מִן הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת וְזוּלָתָן, וּמִכָּל אוֹתָם הַסִּפּוּרִים הַכְּתוּבִים בַּמִּקְרָא.
חיבור הדעות הקודמות
וְכַת חֲמִישִׁית – וְהֵם הַרְבֵּה – מְחַבְּרִים הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם וְאוֹמְרִים כִּי הַתּוֹחֶלֶת הִיא שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ וִיחַיֶּה הַמֵּתִים, וְיִכָּנְסוּ לְגַן-עֵדֶן וְיֹאכְלוּ שָׁם וְיִשְׁתּוּ וְיִהְיוּ בְרִיאִים כָּל יְמֵי עוֹלָם.
מיעוט הדיון בעולם הבא
אֲבָל זוֹ הַנְּקֻדָּה הַנִּפְלָאת•, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָעוֹלָם-הַבָּא – מְעַט תִּמְצָא בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ הוּא שֶׁיַּחְשֹׁב אוֹ שֶׁיִּקַּח זֶה הָעִקָּר; אוֹ שֶׁיִּשְׁאַל עַל זֶה הַשֵּׁם•: עַל אֵיזֶה דָבָר הוּא נוֹפֵל•? אִם הוּא תַּכְלִית הַטּוֹבָה, אוֹ אַחַת מִן הַדֵּעוֹת הַקּוֹדְמוֹת הִיא הַתַּכְלִית•? אוֹ שֶׁיַּבְדִיל בֵּין הַתַּכְלִית וּבֵין הַסִּבָּה הַמְּבִיאָה אֶל הַתַּכְלִית. אֲבָל מַה שֶּׁשּׁוֹאֲלִים הָעָם כֻּלּוֹ, הֶהָמוֹן וְהַמְּבִינִים: הֵיאַךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים – עֲרֻמִּים אוֹ לְבוּשִׁים? וְאִם יַעַמְדוּ בְאוֹתָם הַתַּכְרִיכִין עַצְמָם שֶׁנִּקְבְּרוּ בָהֶם, בְּרִקְמָתָם וּבְצִיּוּרָם וְיִּפּוּי תְּפִירָתָם; אוֹ בְמַלְבּוּשׁ שֶׁיְּכַסֶּה גוּפוֹ בִּלְבָד? וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ – אִם יִהְיוּ שָׁוִים הֶעָשִׁיר וְהַדָּל, אוֹ אִם יִהְיוּ בְיָמָיו חָזָק וְחַלָּשׁ? וְהַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה בְּכָל עֵת.
___________________________________
מְנוּחַת הַגּוּף – שלווה. שׁוּמַן הָאֲרָצוֹת – טוּב הארצות. הַנִּפְלָאת – הנעלמת. זֶה הַשֵּׁם – המושג 'עולם הבא'. הוּא נוֹפֵל – הוא נקרא. תַּכְלִית – סוף, המטרה.
ביאורים
הרמב"ם ממשיך למנות את הקבוצות השונות המתייחסות באופנים שונים לגמול העתידי.
הקבוצה השלישית שמונה הרמב"ם טוענת שהאושר המיוחל הוא 'תחיית המתים'. מבחינתם הגמול הוא חזרת האדם לנצח לעולם שלנו, ומי שאינו ראוי - לא יזכה לחזור. הקבוצה הרביעית טוענת שהגמול המובטח מתייחס לחיים הרגילים שלנו בעולם הזה, ולשיטתם מי שראוי - יזכה להנאה ולהצלחה, ומי שלא ראוי - יסבול. בנוסף לכל ארבע הקבוצות שמנה הרמב"ם, קיימת קבוצה נוספת – חמישית , עליה אומר הרמב"ם שרוב האנשים שייכים אליה, והיא מצרפת את כל הדברים יחד – ביאת המשיח, תחיית המתים, וחיים נעימים וטובים שלא יפסקו.
הדבר המאחד את כל הקבוצות הוא שאנשיהן מתייחסים לגמול המובטח בכלים הגשמיים אותם הם מכירים בעולם הזה, וממילא עוסקים בגמול גשמי או בגמול הקשור לעולם גשמי.
מכאן עובר הרמב"ם ליחס הרצוי לעניינים אלו. הוא אומר שרק מעטים זכו לעסוק במהות בצורה נכונה. הרבה מהעיסוק של בני האדם בסוגיות אלו הוא בדברים חיצוניים ושולִיים, בשאלות טכניות על אופן התנהלות העולם בעתיד. מבט שכזה דומה לילד קטן המדמיין לעצמו כיצד תיראה החתונה העתידית שלו - במוחו של הילד עוברת תמונה דמיונית העוסקת בצדדים החיצוניים הנוצצים - הבגדים, האוכל, המוסיקה וכדו', ואילו את הדברים המהותיים והמשמעותיים שכוללת חתונה הוא מפספס.
במקום זה, עלינו לעסוק במהות, לעסוק במטרה שאליה מכוונים החיים שאנו חיים כעת, והחיים שלעתיד לבוא, להבין בצורה נכונה את כוונת התורה וכוונתם של חז"ל בעיסוקם בתכלית שהיא - 'עולם הבא'. בנושאים אלו יעסוק הרמב"ם בהמשך.
הרחבות
השכר המובטח אינו כהנאות העולם הזה
מְנוּחַת הַגּוּף וְהַשָּׂגַת הַתַּאֲווֹת הָעוֹלָמִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה. כת זו סוברת שהשכר המובטח לאדם הוא בהנאות העולם הזה. אולם רס"ג מביא ראיות לסתור אמונה זו ומוכיח שהשכר המובטח הוא בעולם הבא:
א. בעולם הזה אין אפשרות להגיע להנאה שלמה, שכן בכל שמחה יש גם מעט צער, ולפעמים הוא אף מרובה על השמחה. לא ייתכן שהקב"ה שהוא כל יכול ייעד לאדם גמול שאינו שלם.
ב. לפעמים אדם הגונב מחברו או המזיק לו מת לפני שמשיב את הגזלה. לא ייתכן שהקב"ה שהוא שופט צדק לא יעשה משפט בין שניהם, ואין ספק שהם יקבלו את השכר והעונש בעולם הבא השונה מהעולם הזה.
ג. אנו רואים שיש כופרים השרויים בטובה בעולם הזה ויש צדיקים שסובלים. לכן ודאי שיש עולם אחר בו משולם לכל אחד כגמולו.
ד. יצחק אבינו לא היה מוסר עצמו למיתה אלא אם כן ידע שיש עולם הבא בו יקבל על כך שכר. [אמונות ודעות מאמר תשיעי, אות א].
שאלות לדיון
מדוע חשוב כל כך לרמב"ם לברר מושגים כמו 'ימות המשיח', 'תחיית המתים' ו'עולם הבא'?
האם העיסוק בשאלות כמו "הֵיאַךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים – עֲרֻמִּים אוֹ לְבוּשִׁים", הוא עיסוק ערכי וחשוב? מדוע?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
ענייני כשרות המצויים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
משמעות המילים והדיבור שלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
