ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

היכן המקום והיכן הסולם?

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויצא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כסלו תשע"ד

היכן המקום והיכן הסולם?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
אליהו בן שרה כרמל

בראש הפרשה מספרת לנו התורה על חלומו של יעקב:
"וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כ"ח יב).
סולם זה משמש מלאכים המשמשים בשליחות המקום. נשאלת השאלה, כיצד יגיעו בני האדם שרגליהם מוצבות ארצה וראשם אינו בשמים למצב כמו זה, בו גם הם יהיו שלוחיו של "מקום", כיצד יגיעו כל אחינו בית ישראל ל"מקום" בו זכה יעקב לראות את הסולם, לבית אל?
כפי שהזכרנו, אחד משמותיו של הקב"ה הוא "המקום", כפי שאנו מזכירים בתפילה: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשבייה העומדים בים וביבשה המקום ירחם עליכם ויוציאכם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה".
המקור לשימוש בשם זה הוא כנראה על סמך המובא בגמרא: "תנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה אומר: ... רבי יהודה אומר: המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל" (מסכת שבת דף יב ע"ב). יתכן והמקור לכינוי זה נמצא בפרשתינו.
אם נעיין בפסוקים נגלה מיד כי "המילה המנחה" (מושג שטבעה נחמה ליבוביץ זצ"ל) בעניינינו היא המקום:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי המקום וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: וְהִנֵּה יְקֹוָק נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ:וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְקֹוָק בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא המקום הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם המקום הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (שם י-יט).
שימוש בביטוי המקום (תמיד יחד עם הביטוי "שם" שגם הוא רמז לשם של הקב"ה) מציין את קדושתו של מקום זה. (זו גם משמעות הביטוי בשפות שמיות קרובות כמו ערבית). קדושת המקום כאן איננה בגלל הקדשתו בידי אדם, אלא בגלל נוכחות השכינה במקום, כמו שמתברר ליעקב בחלומו.
גם ליד מיטתו של החולה (עיינו לעיל) יש נוכחות שכינה, שהרי הקב"ה מבקר חולים כמו שמצינו אצל אברהם (ריש פרשת וארא) וכמבואר בגמרא: "שאני חולה, דשכינה עמו. דאמר רב ענן אמר רב: מנין ששכינה סועד את החולה - שנאמר (תהלים מא) ד' יסעדנו על ערש דוי. תניא נמי הכי: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, שנאמר ד' יסעדנו על ערש דוי. ואמר רבא אמר רבין: מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה - שנאמר ד' יסעדנו על ערש דוי" (מסכת שבת , שם). לכן שם משתמשים בכינוי זה.
כיצד אפשר לגרום לנוכחות שכינה בכל מקום? יתכן והפתרון מצוי בסוף הפרשה. יעקב מסיים את הפרשה במילים אלה:
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי ... וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (שם כ"ח כ-כב).
נדרו של יעקב משמש בסיס למנהג ישראל מדורי דורות להפריש מעשר כספים מכל הכנסה. המעשר איננו קדוש, והוא משמש לעשיית חסד עם בריותיו של הקב"ה. בבחינת התדבקות במידותיו, מה הוא מבקר חולים אף אתה מבקר חולים (עיין תנחומא פרשת וישלח סימן י ד"ה (י) ילמדנו רבינו ועוד). (נציין במאמר מוסגר כי רבים ממנהגי ישראל הטובים בעיקר בתחום בן אדם לחברו מקורם בספר בראשית דווקא ואכמ"ל) ההולך בדרך זו "אלקים עמו". הוא יכול לעלות בסולמות שהקב"ה בורא מאז שסיים לברוא את עולמו במבואר במדרש: "אמרה לו ומן אותה שעה עד היום הזה מה הוא עושה, אמר לה עושה סולמות מעלה לזה מוריד לזה מעשיר לזה מוריש לזה, תדע שבשעה שיצא יעקב לארם נהרים כתיב בו כי במקלי עברתי, ולא עוד אלא ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו אלו היה לו כר או כסת היה מניח שם את ראשו, כיון שנכנס בביתו של לבן העשיר" (תנחומא שם).
במצב זה בו השכינה עמך, אינך זקוק לא למלאכים ולא לסולמם גשמיים, כפי שרומז רש"י "דשכינה עמו [עם החולה] - ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן הפרגוד" (שבת יב ע"ב).

הבה נתפלל כי נזכה להיות תמיד במקום הנכון, בעשיה הנכונה ולקבל את הסולם לעליה מעלה מעלה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il