ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך, אליהו בן שרה כרמל
"וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם (כ"ה ה-ו).
פסוקים אלה מצטרפים למעשיו של אברהם ביחס לישמעאל המופיעים כבר בפרשת וירא:
"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק:... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:... וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ ..." (בראשית כ"א י-יד).
כדי למנע כל ספק, חוזרת ומכריזה התורה בראש פרשת תולדות, את מה שכבר היה ידוע לנו:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (שם, שם יט).
מי שממשיך את שלשלת הסגולה הוא יצחק ולא אף אחד אחר מצאצאיו של אברהם.
פסוק זה משמש גם ככותרת לשאלה היותר קשה - הוויכוח בין עשיו ויעקב על ברכתו של יצחק, שבו עוסקת פרשתנו. מאבק זה מסתיים רק בסופו של הליך מאוד מסובך. המסקנה שאינה מוטלת בספק מופיעה בסוף פרשתנו. יצחק נותן ליעקב את ברכת אברהם ומאשר אותה גם לאחר שמתברר לו כיצד הושגה. יצחק מכריז: "וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (שם כ"ז לג).
הכרעה זו שהתקבלה לא בדרך של קבלת החלטות המבוססת על הגיון והכרעות שכליות, היא שהפכה את בני יעקב ורק אותם לעם סגולה ויש לבחון אותה רק בדרך זו.
כאן המקום להדגיש כי אין מדובר בהכרעה על אנשים פרטיים. אין עדיפות לאף יהודי באשר הוא יהודי על אף אדם אחר. בחירה זו איננה מקנה זכויות יתר או רשות לאף יהודי לפגע בזכויותיו הפרטיות של אף אדם אחר על פני האדמה. יש בבחירה זו משמעות אדירה להיותו של עם ישראל כעם, העם הנבחר. סגולת ישראל באה לידי ביטוי במישור הלאומי בלבד. אין מדובר בקניית זכויות אלא בקבלת חובות. המצוות, החובה לשומרן והחיוב לחיות כעם שמקדש את שמו של הקב"ה בעולם, מוטלים אך ורק על האומה הישראלית, בניו של יעקב. עם ישראל לא ביקש מעולם זכויות יתר והשתדל תמיד להעמיד סטנדרטים יותר גבוהים של מוסריות.
נבהיר את דברינו באמצעות הסברו של מו"ר הרב שלמה פישר המופיע בספריו "בית ישי". על הפסוק:
"לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב" (שם, כ"ז ט)
מעיר המדרש: "ר' חלבו אמר טובים לך שעל ידן את[ה] נוטל את הברכות, וטובים לבניך שעל ידן הוא מתכפר להם ביום הכפורים" (בראשית רבה תולדות פרשה סה). מסביר הרב פישר כי הגורל על שני הגדיים=שני השעירים, שהם שווים ודומים זה לזה, שקובע מי הוא הנבחר ומי הוא העם שעוונותיו (בין אדם למקום) מתכפרים לו, חוזר מדי שנה בשנה ומאשר את בחירתו של יעקב ודחייתו של עשיו. הרב פישר משתמש במושגים הלכתיים והוא מגדיר את ישמעאל כמי שהיה "דחוי מעיקרו" ולעומתו את עשיו הוא מגדיר כמי שהיה "ראוי ונדחה". לכן, היסטורית הוויכוח עם הנצרות על שאלת העם הנבחר, היתה מרה וקשה יותר מאשר זאת עם האיסלם.
ננצל הזדמנות זו לחזור ולהדגיש, כי הקמתה של מדינת ישראל היא זו שסתמה את הגולל על טיעוניהם של הנוצרים ובכך התברר מחדש כי יעקב הוא שנבחר לקבל את ברכות אברהם ויצחק.
הבה נתפלל כי נהיה ראויים לבחירה זו גם במעשינו כעם ולא נצטרך לסמוך על סגולתנו בלבד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
