ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עבדיה יוסף זצ"ל
באופן טבעי כאשר נפטר אדם, וכל שכן תלמיד חכם, מדגישים את הפעולות הניכרות והגלויות שהציבור נהנה מאורן. למרות שהתיאורים הללו הם כמובן אמת לאמיתה, מסתתרת כאן גישה תועלתנית המודדת ומתנה את ערכו של התלמיד חכם בהנאה שאנו מפיקים ממנו. הגמרא מתארת שעמי הארצות שואלים "מאי אהנו לן רבנן?" (מה הועילו לנו חכמים?).
המבט הארצי, הבוחן דברים מן הצד החומרני, מודד את העולם הרוחני בכלים כמותיים, מה התכל'ס שהתורה מעניקה לנו? האם התורה מסתדרת עם החשיבה שלנו? לא פעם אנחנו שומעים שאלה מזלזלת המופנית כלפי בחורי ישיבה: "מה יוצא לכם מזה?" או הבעת הערכה מאולצת כלפיהם בכפוף לכך שהם "גם משרתים בצבא" או "מוציאים תעודת הוראה". המכנה המשותף לכל המשפטים הללו הוא חוסר הערכה כלפי לימוד התורה מצד עצמו והתנייתו בתועלתנות ארצית.
גם ביחס לפטירתו נשמעו בתקשורת, שהופתעה (ונבהלה) מהיקף הלוויה, שלל ניסיונות הסבר לגדלותו של הרב עובדיה, דמות המייצגת אנטיתזה מובהקת לתרבות השולטת; החל מהטיעון שהפסק של הרב עובדיה המתיר לתת שטחי ארץ ישראל הוא 'המייצג המובהק' של גדלותו ההלכתית; המשך בתיאורים על רגישותו כלפי עגונות; וכלה במשפט החדש שהתקשורת למדה בימים הללו, 'כוח דהיתרא עדיף'. הסברים אלו, בסופו של דבר, מנסים לכמת את דמותו של הרב עובדיה לדפוסי התרבות המערבית-חילונית. למעשה, האמירה היא: אנו מוכנים להכיר בגדלותו של הרב עובדיה, מכיוון שיש בדבריו תכנים שהתרבות הפציפיסטית-דמוקרטית-ליברלית מוכנה להכיל. הגדיל לעשות אחד העיתונאים שפרסם מאמר בו הוא טען 'שהיו שני הרב עובדיה', אחד שהיה 'נאור ומקל' (במילים אחרות: חושב כמוני), ורב עובדיה שהיה, לדבריו, 'חשוך' (כלומר, העז להציג תפיסת עולם שונה משלי). האמת כמובן היא שונה לחלוטין. נכון הוא שהרב עובדיה פסק שמותר בתנאים מסוימים לוותר על שטחי ארץ ישראל, אולם הוא גם טען שבמציאות הביטחונית הקיימת יהיה זה אסון לעשות זאת; נכון הוא שהרב עובדיה הזיל דמעות על 'עגונות עשוקות' (עוד משפט טרנדי) אבל במקביל הוא גם הזיל דמעות על מי שמחלל שבת ומנסה לפרוץ את גבולות ההלכה; נכון הוא שהרב עובדיה היה מקל בפסקים מסוימים אולם הוא גם החמיר באחרים. היכולת לעמוד בענווה מול תורתו של תלמיד חכם ולהכיר בגדלותו גם אם איננו מבינים או מסכימים עם כל דבריו; גם אם אנו לא מקבלים ממנו הסכמה מלאה לתפיסת עולמנו - היא המשקפת יותר מכל את היחס הנכון לתורה. כדבריו של הרב קוק שם: "בכל ההערכה של החכם הלא ישנן מעלות גלויות, שבחיי החכם נתגלו לרבים ורבים נהנו מאורו, אבל עלינו לדעת שהרבה יותר ממה שהחכמה וכל יתרונותיה המקושרים עם נפש החכם יכולים להתגלות במפעלים ובביטויים, ישנו אוצר סתום וחתום, אוצר גנוז, שהוא בנפש החכם שסגולתו המקודשת היא פועלת גם כן באופן מוסתר וצנוע... שבאמת הצד הפרסומי הרועש הוא הטפל בהערכתו העליונה".
הדברים אמורים גם ביחס אלינו, אנשי הציונות הדתית, שלעיתים שמענו ביקורת חריפה מהרב עובדיה זצ"ל. ניתן כמובן להתעלם, לזלזל או להדחיק בתירוצים שונים ('עסקנים הסיתו אותו' וכדומה), אולם לעניות דעתי זו אינה התמונה השלמה. גם אם היו אי-אלו דמויות ששידרו לרב עובדיה תמונה שקרית של המציאות, עדיין, הרב עובדיה לא היה תמים וברור שעמד מאחורי התנועה והכיוון הרוחני שהוביל; וכיוון זה, בין אם נאהב זאת או לא, חולק על דרכנו בדברים מסוימים ומסכים עמה בדברים אחרים (והמכנה המשותף רב על המפריד, אגב). בין כה ובין כה, גדלותו של הרב עובדיה נותרת בעינה, ויש לקבל מחלוקת בין תלמידי חכמים שלעיתים מתבטאת בביטויים חריפים על מנת להדגיש תוכן מסוים שיתכן שהיה מטשטש אם הדברים לא היו נאמרים בחדותם. אנו לא חייבים להבין או להסכים עם כל דבר שנאמר על ידי הרב עובדיה זצ"ל, אולם יחס ההערצה לגדלותו התורנית אינה מותנה באישורנו או באישורה של התרבות הנוכחית. הסיבה שהרב עובדיה יוסף זכה ללוויה הגדולה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, היא דווקא בגלל שהוא יצג עולם אחר מהעולם התרבותי הסובב אותנו. הרב עובדיה יוסף ייצג תורה אמיצה, ישירה וחסרת פניות והתחנפויות; תורה המגיעה למעגלים עממיים רחבים אולם אינה עושה זאת על מנת לרצות מישהו אלא פשוט מפני שיש בה אמת גדולה, ו'מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים'. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.
מתוך העיתון בשבע

הרב עובדיה יוסף "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו"
הספד באזכרה במלאות השבעה לרב עובדיה יוסף זצ"ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














