ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: (כג) וַיֹּאמֶר בַּת־מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית־אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת־בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן־מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר:
(כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם־תֶּבֶן גַּם־מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם־מָקוֹם לָלוּן: (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה':
וביאר רש"י וז"ל : "ושני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות: עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן", ונשאלת השאלה מה הקשר לשני לוחות הברית ולעשרת הדיברות בזמן הזה שאליעזר נותן את המתנות הללו לרבקה ?
ונראה לבאר כך :
יש הבדל בן סיפור המעשה ובין מה שאליעזר מתאר ללבן ובתואל, בפסוק כב, כג, שהובאו לעיל מצויין כי אליעזר קודם נתן לה את הצמידים ורק אחר כך שאל אותה בת מי היא. אבל כאשר אליעזר מספר את הדברים ללבן ולבתואל הוא משנה וכך הוא אומר :
(מז) וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת־מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת־בְּתוּאֵל בֶּן־נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל־אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל־יָדֶיהָ: (מח) וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ", אליעזר מתאר שהטא שאל אותה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה. ומדוע שינה אליעזר ?
מבאר לנו רש"י :
"ואשאל ואשים - שנה הסדר, שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו היאך נתת לה, ועדיין אינך יודע מי היא", ועיין שם ברמב"ן שחלק על רש"י
וראיתי בספר חידושי הלב שביאר את הדברים כך,
לבן ובתואל היו עע"ז וקטני אמונה. יש כלל שקובע כי אדם מודד את השני כפי הבנתו האישית ולא כפי שבאמת השני חושב או מרגיש כי אדם קרוב אצל עצמו.
היות שאליעזר היה בעל אמונה חזקה, הרי שסמך על הקב"ה ועל תפילתו ועל זכותו של אברהם, ונתן לרבקה את הצמידים קודם ששאל אותה בת מי היא.
אבל היות שלבן ובתואל לא היו בדרגתו, אליעזר חשש לספר להם את האמת כי חשש שאם יגיד להם שאכן היה כאן נס הם יחשבו שבאמת לא היה כאן נס והשגחה ואליעזר משקר כדי לרצות אותם כדי שיאמינו לו.
כלומר אם אליעזר היה מספר ללבן את האמת שקודם נתן לה את הצמידים ורק אחר כך שאלה אותה בת מי היא, לבן היה בטוח כי אליעזר משקר והוא קודם שאל אותה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה את הצמידים כי לבן לא היה בדרגה של אמונה בה' ובכוחו של אברהם.
וממילא לכן אליעזר שינה ואמר להם שקודם שאלה בת מי היא ורק אחר כך נתן לה מה גם שבמציאות הסדר היה שונה.
הרב ליבוביץ בספר הנ"ל מדמה את הנ"ל למה שאמר הצדוקי לרבא בבבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
"עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו..."
הצדוקי לא יכול לתפוס מהי המשמעות של נעשה ונשמע כי הוא מקטני אמונה כי הוא שופט את הדברים בשכלו הוא ולפי הצדוקי זוהי פזיזות להקדים נעשה לנשמע.
אם כן לאור הביאור הנ"ל נראה להוסיף שיש במעשהו של אליעזר מעין "נעשה ונשמע", כלומר ביטחון כל כך גדול בה' עד כדי כך שהוא קודם עושה- נותן לה את הצמידים ורק אחר כך מברר מי היא.
מעין מתן תורה אישי של אליעזר המוכיח כי הוא בבחינת "נעשה ונשמע". וזה הקשר ללוחות הברית ולעשרת הדיברות יש כאן דביקות מוחלטת בה'.
לאור הדברים נוכל להבין פרשה נוספת, בשליחותו של עליזר הוא פונה לאברהם ושואל אותו :
"...אוּלַי לֹא־תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת־בִּנְךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָצָאתָ מִשָּׁם", המילה אולי כתובה בכתיב מלא עם וו.
ואילו בסיפור שמספר אליעזר ללבן אומר לו כך :
"וָאֹמַר אֶל־אֲדֹנִי אֻלַי לֹא־תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי...." (לט)
וביאר רש"י בשם חז"ל
"אלי לא תלך האשה - אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך", היות שכאן המילה אולי כתובה בכתי חסר ללא האות וו, יש כאן רמז לשאלתו של אליעזר אולי נשתדך אני ואתה.
ונשאלת השאלה מדוע הרמז על ביתו של אליעזר מופיע בסיפור ללבן ולא מיד בהתחלה שאליעזר שאל את אברהם אולי לא תאבה האישה ללכת עמי ?
על כך ביאר המזרחי (רא"ם) בפסוק לט שאליעזר הפך מארור לברוך:
"ועל ידי ששרת את אברהם הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך, שאמר לו לבן (פסוק לא) 'בא ברוך ה''".
כוונתו לומר כי אליעזר הפך לברוך כעת. וממילא הוא מאיים על לבן איום סמוי דע לך שאם לא תתן לי את רבקה אני אשתדך עם אברהם.
לאור הדברים שהיה כאן נעשה ונשמע, נוכל להבין שאליעזר למעשה התגייר, שהרי עם ישראל בזמן מתן תורה התגיירו ולכן הוא כעת ברוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
