ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים... שאו את ראש כל עדת בני ישראל " (במדבר א, א-ב).
מסביר רש"י מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם, באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.
לפי דברי רש"י מובן מדוע מזכירה התורה שה' דיבר עם משה באהל מועד, שהרי אהל מועד היא הסיבה להשראת השכינה, והשראת השכינה היא הסיבה לכך שה' מנה אותם בזמן זה, אולם לא מובן מדוע היתה צריכה התורה להזכיר שה' דיבר עם משה במדבר סיני, מה רוצה התורה ללמדנו בכך שמזכירה את המיקום הגיאוגרפי בו ציוה ה' על משה למנות את בני ישראל?
אומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה". הקב"ה זוכר לעם ישראל חסד נעורים על כך שהלכו אחריו במדבר בארץ לא זרועה. זו היא אם כן הסיבה שהתורה מזכירה שה' דיבר עם משה במדבר סיני, וציוה עליו למנות שוב את בני ישראל, שהרי יש כאן סיבה נוספת לכך שהקב"ה כה מחבב את בני ישראל, ומונה אותם שוב ושוב, והיא משום שהם הלכו אחריו למדבר השומם "ארץ לא זרועה" מתוך "אהבת כלולותיך" בלי כל חשבונות.
"איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל" (במדבר ב, ב).
התורה עוסקת באריכות ובפירוט רב במנין בני ישראל, ובתוך זאת מספרת לנו על דגלי בני ישראל. מה הקשר בין דגלי בני ישראל למנין בני ישראל?
חיבה גדולה חבבן הקב"ה שעשאם דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין ומנין שהוא אהבה לישראל שכן שלמה אומר (שיר השירים ב, ד): "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" אמר ר' אבהו מה ת"ל "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְגוֹ'", למה הדבר דומה, לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין, ונכנס לבדקו, ומצאו כולו חומץ, בא לצאת מתוך האוצר, ומצא חבית אחת יין טוב, אמר, חבית זו עומדת עלי כמלא אוצר, כך ברא הקדוש ברוך הוא שבעים אומות, מכולם לא מצא הנייה אלא בישראל, שנאמר הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, ומנין שיין עולה שבעים, י' עשרה, י' עשרה, נ' חמשים, הרי שבעים, ומכולם "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" (במדבר רבה ב, ג).
הדגלים כמו המנין מסמלים את אהבתו הרבה של הקב"ה לישראל.
בפרשה זו באה התורה להראות לנו, ולהדגיש לנו, את גודל אהבתו של הקב"ה לישראל, כדברי הנביא הושע (ב, כא-כב) בסיום ההפטרה, "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'".
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
לבדוק את החמץ שבלב
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכלוך הקדוש
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
