ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מהי החשיבות המיוחדת לכך שהעבודה תיעשה אל מול פני אהל מועד?
הסביר מו"ר הרצי"ה, שההטהרות מטומאת מת חייבת להיעשות על ידי עקירת שורש הטומאה. וזאת על ידי חיבור האדם הטמא, הנמצא לפי שעה, מחוץ למחנה הטהרה, לקדושה הנובעת מקודש הקדשים. "לא הערוד ממית, אלא החטא ממית", וטהרה מטומאת מת באה דווקא מתוך קישור לקדושה, ומתוך כך נעקר החטא. אין כאן רק פעולה של תיקון אחר מצב של טומאה, אלא עקירת הטומאה מן השורש.
יותר מכך, על-ידי חיבור כל ישראל, הטמא והטהור, כאשר כל העם ואף הנמצא מחוץ למחנה פונים אל אוהל מועד, באה הטהרה מטומאת מת. בזכות כלל ישראל שהנטמא מתקשר אליו, זוכה הוא להיטהר ולהתקדש מטומאת מת ששרוי בה. כי מיתה שייכת רק ביחיד, אך בציבור אין מיתה, הציבור חי וקיים תמיד.
ויש לדבר אף נפקא-מינה הלכתית: הגמרא אומרת שישנן חמש חטאות המתות. כגון חטאת שנתכפרו בעליה, וכן חטאת שמתו בעליה, שאין בהן עוד צורך. אך בחטאות הציבור, אומרת הגמרא, אין מושג של חטאת המתה משום שמתו בעליה, ואף אם כל הציבור יתחלף, אין הדבר נקרא שמת הציבור, כיון שאין מושג של מיתה בציבור. יש לטומאת מת אחיזה באדם הפרטי, אך בכלל, בציבור, אין לכך שייכות, ולכן מתוך הקישור לכלל ישראל נטהרים.
תפילת הציבור לעומת תפילת היחיד
ידועה המחלוקת בגמרא, אימתי אדם נידון? ישנה דיעה האומרת שבכל רגע האדם נידון, שכתוב: "לרגעים תבחננו". אנו מסיקים, כידוע, כי האדם נידון בראש השנה בלבד. שואלים על כך התוספות, אם כן מדוע אנו מתפללים בכל יום? ומשיבים, שכאשר אדם מצרף תפילתו בתפילת הציבור - "רפאנו", "ברך עלינו" וכד', הרי שתפילתו הינה תפילת הציבור, ותפילת הציבור נענית תמיד, ככתוב: "בכל קוראינו אליו".רק היחיד נידון פעם בשנה, אך לציבור כל רגע וכל שעה מתאימים לתפילה. כי כאמור, הציבור הוא מעל המיתה ומעל כל צמצום של זמן, ולכן כדי להיטהר מן הצמצום, מטומאת מת, יש להתקשר בכלל ישראל.
למקום שמאחד את כלל ישראל יש ערך מיוחד, יותר מכל תורה פרטית, מצומצמת, שאינה באה מתוך קישור לכלל ישראל. השראת השכינה ונתינת התורה לישראל באה, רק מתוך ההתאחדות של העם, מתוך ביטול הצמצומים הפרטיים. ודאי וברור שתלמיד-חכם המקושר בכלל ישראל, תורתו שונה מת"ח שאין לו מעלה זו, ויש לו מדרגה נפרדת. אף אם יאמרו: "הרי תלמיד חכם פלוני אינו מקושר לכלל ישראל, ובכל זאת הוא מפלפל בתורה ומחדש חידושים", צריך להבין שעניינים עמוקים לא תמיד נראים בעין בשר. יתכן שתלמיד חכם יפלפל ויפלפל, אך לא יהיה זה אלא חיצוני, קטן, לא אמיתי. תורה אמיתית בגדלות אפשר להשיג רק ע"י התקשרות בכלל ישראל. רק מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים", בא על גבי זה "ונתן לנו את תורתו".
בהקדמה ל"שבת הארץ", מאריך מרן הרב זצ"ל בעניין זה ואומר שתלמיד חכם המקושר בכלל ישראל, יש לו כח לחדש חידושים מכח כלל ישראל. יש חידושים והבנות בתורה שלא מספיק בשבילם כח של תלמיד- חכם פרטי כדי לגלותם. מעומק כלליותם יש צורך בכח של כלל ישראל, ורק צדיקים תלמידי-חכמים המקושרים בכלל ישראל, זוכים להבין ולחדש חידושים אלו.
וכמובן, שכל זה ענינינו, להגדיל את לימוד התורה דווקא מתוך איחוד הגוונים השונים בעם והראיה הכוללת המקשרת הכל בכלל ישראל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
