ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עבריין מורשע משמש היום כאחד הנציגים של העולם הדתי בכנסת ועומד בראש מפלגה דתית. הוא מדבר בשם התורה על אף שהתורה דורשת ענווה ומידה בריאה של בושה ומבוכה, ולא עזות מצח וערמומיות. אבל זאת לא באמת אשמתו, מפני שרבנים גדולים תומכים בו ונכנעים בגלוי לכוחו. אין שום קול מוסרי שמקבל רשות למחות על חילול השם הזה. במקום שמלכתחילה אין רגש בושה, יכולה להתקיים רק מוסריות מפוקפקת ובזויה.
במדינת ניו יורק, שני בעלי תפקידים בכירים לשעבר, שנאלצו להתפטר מתפקידיהם הציבוריים והחשובים בעקבות התנהגות מינית לא מוסרית (לדאבון הלב, שניהם יהודים), מתמודדים שוב על תפקיד ציבורי בכיר בבחירות הקרובות בניו יורק.
האגו אינו יודע גבולות, והתאווה על כל צורותיה, לרבות תאווה לכוח ולפרסום, היא התוצר הבלתי מרוסן שלו. אנשים מוכנים להקריב ברצון את משפחתם ואת הזיכרון הנצחי שלהם על מזבח ההשקפה האגואיסטית והנרקיסיסטית של ה"מגיע לי" וכדי להשיג מעמד בחיים. עצוב לראות התנהגות כזאת של הרס עצמי, עצוב לחברה כולה שנאלצת לראות מראות כאלה ולסבול ניסיונות חסרי בושה כאלה להגיע למנהיגות.
התסבוכת הנוכחית בעניין הבחירות לרבנות הראשית בישראל גם היא דוגמה להיעדר הבושה שרווח בחברה שלנו. נפוטיזם (שני מועמדים מובילים לתפקיד הרב הראשי הם בנים של שני רבנים ראשיים לשעבר, ששניהם עדיין בעלי כוח והשפעה לא מבוטלים), עסקאות פוליטיות, חקיקה תפורה ומשוא פנים בוועדה הבוחרת - כולם מושלים בכיפה היום. שלא לדבר על המעצר של הרב הראשי האשכנזי בגלל האשמות של שחיתות והלבנת כספים. לעניות דעתי, כל התופעות האלה הופכות את הפרס של מינוי לרבנות הראשית לכבוד מפוקפק עד מאוד.
נשמעות קריאות רבות ממגזרים שונים בחברה הישראלית לבטל את המוסד הזה לגמרי ולערוך רפורמה בשירותי הדת במדינת ישראל כך שיתאפיינו בשקיפות וביעילות. על אף שביטול מוסד הרבנות הראשית ודאי לא יתרחש בעתיד הקרוב, הדיבורים על המגרעות שלו והדיון הציבורי בצורך בקיומו וברלוונטיות שלו לחיינו הולכים וגוברים בעשורים האחרונים.
די בעוד כמה שערוריות כדי להגיע לנקודת האל-חזור ואולי אף לביטול המוסד. מאחר שלא נראתה שום תחושה אמיתית של בושה או ענווה מצד הסיעות המתגוששות בתחרות הנוכחית על משרות הרבנים הראשיים, אין ספק ששערוריות נוספות צפויות להיחשף לציבור. מעציב לראות שהאנשים שמתיימרים לייצג את התורה עוסקים ברמיסת שמה הטוב תחת עקביהם מונעי האגו.
עם זאת, אסור להתייאש. חלק גדול מכל זה הוא רק השתקפות של המציאות, של החולשה של האדם באשר הוא. יהודים, אפילו כאלה שהיינו מצפים שיתנהגו אחרת, עלולים למעוד ולהיכשל, מפני שגם הם רק בני אדם בסופו של דבר. אך היהדות, התורה וערכיה הנשגבים שהם השתי וערב של המסורת היהודית נשארו ללא רבב. אחת הדרישות הבסיסיות של מערכת הערכים של היהדות היא מידה נאה ומשמעותית של בושה.
הנביא מוכיח את עם ישראל על כך שאינו חש את הבושה שגנב חש כשהוא נתפס בשעת מעשה הגניבה. אך המטפורה נחלשת בחברה שבה לגנב אין כמעט שום חרטה על מעשיו והתנהגותו. לכל הפחות, אנחנו, הציבור בישראל ויהדות העולם, צריכים לתבוע מהמנהיגים שלנו להפגין מידה של בושה וקצת רצון להתרחק מביזיון.
אם זה נכון לגבי המנהיגים שלנו בפוליטיקה ובממשלה, זה נכון ונחוץ שבעתיים כשמדובר במנהיגים דתיים ורוחניים, מפני שתחושת בושה מביאה איתה מידה של זהירות ונאותות בהתנהגות ובדיבור, ובסופו של דבר מולידה חוכמה בדברים ובמעשים. דומני שכולנו יכולים להסכים שזה מה שאנחנו מבקשים לקבל מאלה ששואפים להנהיג אותנו לעתיד טוב יותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











