ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
נושא הפרק: תפקיד האדם
לכל נברא בעולם יש תפקיד. חשיבות התפקיד לפי מעלתו
הַנִּבְרָאִים, אֲשֶׁר בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ, כֻּלָּם הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם* אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בּוֹ, וְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ גֹּדֶל פְּעֻלָּתוֹ. הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם פּוֹעֲלִים. מְסוֹבְבִים הָרָקִיעַ, וּפוֹעֲלִים בַּתַּחְתּוֹנִים1 , כְּמוֹ שֶׁבְּרָאָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסִדֵּר אוֹתָם. וְכֵן הַתַּחְתּוֹנִים כֻּלָּם פּוֹעֲלִים. הָאָרֶץ הִיא שֶׁפּוֹעֶלֶת וּמוֹצִיאָה צִמְחָהּ, וְכָל אֲשֶׁר הוּא יוֹצֵא מִן הָאָרֶץ הִיא פּוֹעֶלֶת. וְכֵן הַמַּיִם פּוֹעֲלִים, מַרְוִים וּמַצְמִיחִים הָאֲדָמָה. וְהָרוּחַ גַּם כֵּן מְגַדֵּל הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהוּא יָדוּעַ. וְכֵן הָאֵשׁ, כְּמוֹ הַחַמָּה, מְחַמֵּם וּמְגַדֵּל הַכֹּל. וְכֵן כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים וְכָל הַמִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא לְתֹהוּ בְּרָאָם2 , רַק3 נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (בראשית א, כח) : פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. עַד שֶׁאֵין אֶחָד בָּטֵל4 , וְהַכֹּל פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בּוֹ.
יש התאמה בין הפועל לפעולתו
וְכָל פְּעֻלָּה הִיא מִתְיַחֶסֶת אֶל הַפּוֹעֵל. כִּי הַחֲמִימוּת אֲשֶׁר הוּא פְּעֻלַּת הָאֵשׁ, מִתְיַחֵס אֵלָיו. וְכֵן הַקְּרִירוּת, מִתְיַחֵס אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר פּוֹעֲלִים הַקְּרִירוּת. וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים, מִתְיַחֶסֶת הַפְּעֻלָּה אֶל הַפּוֹעֵל.
פעולות האדם צריכות להיות מתאימות לנפשו האלוקית
וּמֵעַתָּה, הָאָדָם אֲשֶׁר הוּא נִבְדָּל מִכָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מִצַּד הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ בַּהֲמִית, רַק נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ שִׂכְלִית5 , לֹא כְּמוֹ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַטִּבְעִיִּים, שֶׁאֵין נַפְשָׁם רַק טִבְעִית, מְחֻיָּב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּעֻלּוֹת מִתְיַחֲסוֹת אֶל נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית הָאֱלֹהִית, וְיִהְיוּ לוֹ פְּעֻלּוֹת שִׂכְלִיּוֹת אֱלֹהִיוֹת, שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, כִּי כָּל פְּעֻלָּה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מִתְיַחֶסֶת אֶל הַפּוֹעֵל.
______________
כל אחד מהנבראים שברא הקב"ה בעולם נברא כדי למלא תפקיד מסוים. חשיבות התפקיד נקבעת לפי חשיבות הנברא. גרמי השמים 1 [כוונתו למזלות בשמים המשפיעים על המתרחש בארץ] ממלאים תפקיד כאשר הם מסבבים את הרקיע ופועלים על העולם התחתון, על פי מה שסדר אותם הקב"ה. כך גם המצויים בעולם התחתון פועלים בהתאם לתפקידם. האדמה מצמיחה, וכל מה שיוצא מהאדמה זו פעולתה. המים ממלאים את תפקידם, מרווים את האדמה וגורמים לצמיחה. גם הרוח מגדלת הכל כמו שידוע. גם החום ממלא תפקיד, כמו השמש שמחממת ומסייעת לגידול. בעלי החיים במגוון המינים המצויים בעולם 2 לא לחנם נבראו, 3 אלא למלא את הארץ כדי שתהיה מיושבת. נמצא שאין בריאה אחת שברא הקב"ה בעולם 4 שאין לה תפקיד, וכל הברואים ממלאים את תפקידם בעולם.
לכל נברא תפקיד המותאם לתכונתו. החימום מתאים למהות האש וכן הקירור מתאים למהות המים, נמצא שלכל נברא תפקיד המותאם למהותו.
לאור זאת, שלכל נברא תפקיד המותאם למהותו, וכל נברא ממלא את תפקידו, הרי מחוייב שיהיה לאדם תפקיד המותאם לנפשו 5 הרוחנית אלוקית. כי האדם שונה במהותו מכל שאר בעלי החיים, שאין נפשו נפש בהמית אלא נפשו רוחנית אלוקית, ואילו שאר בעלי החיים הטבעיים נפשם נפש גשמית. התפקיד צריך להיות תפקיד רוחני אלוקי, שהרי אמרנו שכל תפקיד מותאם למהות הנברא.
ביאורים
המוני יצורים ברא הקב"ה בעולמו, וכל אחד מהם מתבונן על העולם ורואה אותו באופן שונה מזולתו. אם ניקח לדוגמה שדה תירס גדול הנמצא במקום בולט לעין וכולם רואים אותו, למרות שכולם רואים אותו דבר, כל אחד מסתכל עליו מנקודת מבט שונה: בעלי החיים בודקים אם הירוק שבו טעים להם, הילדים מתלהבים מהקלחים המתחבאים בין העלים, והמבוגרים נהנים מהגובה, מהיופי, ומהצורה המיוחדת. כך גם במבט על העולם. ניתן להביט על העולם ולראות שהוא 'מתגלגל' מעצמו – השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב, אנשים נולדים ומתים...
אולם מי שיעמיק יותר, יראה את העולם באופן שונה לחלוטין. הוא יתייחס אליו כאל בניין ערוך ומסודר שמישהו בנה ותכנן. מי שמסתכל כך על העולם, מבין שיש לעולם מגמה, ישנו מקום שאליו הוא אמור להגיע, וממילא אין דבר בעולם שאין לו תפקיד או מגמה שאותם הוא אמור לקדם ולהוביל.
נקודה זו, מביאה אותנו לעניין חשוב נוסף. אחרי שראינו שלכל דבר יש תפקיד, חשוב להבחין בפער שישנו בחלוקת התפקידים בין היצורים הקיימים בעולם. ריבונו של עולם בנה עולם שלם המתוכנן היטב, ולכל נברא הועיד תפקיד מסוים שמתאים לו במיוחד ושדרכו הוא יקדם את העולם אל עבר המטרה שאותה הוא הציב לו. לדוגמה, תפקידה של השמש - להאיר ולחמם, מתאים לה ולצורה שבה היא נבראה, ותפקידם של בעלי החיים מתאים למבנה גופם וכישורם. יש כאלה שתפקידם חשוב ומרכזי ביותר, ויש אחרים שהתפקיד שלהם עומד במקום פחות מרכזי. המשותף לכולם הוא שיש להם תפקיד, ויש להם קשר ושייכות לפעולה שאותה הם עושים.
הדברים הללו מעוררים אותנו לדיון החשוב והמהותי – מהו תפקידו המיוחד של עיקרה של הבריאה – האדם? מהו התפקיד שמתאים לנפשו – הנפש השכלית הרוחנית, השונה מנפשות כל שאר בעלי החיים? שהרי לא יתכן שתפקידו של בעל נפש שכזו, יהיה רדוד ומצומצם לניהול ענייני העולם הזה הגשמיים בלבד. בדברים אלו ידון המהר"ל בהמשך הפרק.
הרחבות
*לכל נברא תכלית
כֻּלָּם הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם. כיוון שכל דבר שנברא – נברא על ידי הקב"ה, נראה שקיימת סיבה מדוע הוא נברא, שהרי בעל שכל אינו פועל ללא מטרה. וכפי שכותב המהר"ל במקום אחר: "הוא יתברך היה פועל אל עולם הזה, אך פעולתו את העולם היה לתכלית מכוון, כי הפועל אשר יפעל ללא תכלית מכוון אין ראוי שיקרא פועל כיוון שהוא פועל ללא תכלית" [באר הגולה באר החמישי]. את היסוד הזה אנו מוצאים כבר בגמרא: "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא - לכבודו בראו, שנאמר: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" [ישעיה מג, ז]" [יומא לח, א]. לכן מתחייב שלכל נברא יש תפקיד ותכלית.
*ייחודיות תפקיד האדם
לכל נברא בעולם יש תפקיד , אולם רק לאדם יש'תיקון' : תפקידו לתקן תיקונים רוחניים בעולם ועל ידי כך לזכות לדבוק בקב"ה. תפקידם של שאר הנבראים אינו לתקן, אלא להיות עזר לאדם בתיקון העולם. וכפי שכתב הרמח"ל : "ואולם הבריה אשר התעתדה לעניין הגדול הזה, היינו לדבקות בו יתברך שמו כמו שזכרנו, היא תיקרא העיקרית שבכל הבריאה... הבריה העיקרית באמת היא המין האנושי, וכל שאר הנבראים, בין השפלים בין הגבוהים ממנו, אינם אלא בעבורו..." [דרך ה' א, ב]. עוד על ייחודיותו של האדם בבריאה כתב ר' חיים מוולאזין : "ברא הוא יתברך שמו את האדם והשליטו על רִבֵּי רִבְוַן (רבבות) כוחות ועולמות אין מספר ומסרם בידו... כי במעשיו ודיבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כוח בכמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור ..." [נפש החיים א, ג].
שאלות לדיון
האדם תמיד שואף להתקדם ולא מסתפק במה שיש לו. מה אנו לומדים מכך?
מה הכוונה שמעלת האדם על פני בעלי החיים היא 'נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית הָאֱלֹהִית'? במה זה מתבטא?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
