ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
נושא הפרק: תפקיד האדם
לכל נברא בעולם יש תפקיד. חשיבות התפקיד לפי מעלתו
הַנִּבְרָאִים, אֲשֶׁר בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ, כֻּלָּם הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם* אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בּוֹ, וְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ גֹּדֶל פְּעֻלָּתוֹ. הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם פּוֹעֲלִים. מְסוֹבְבִים הָרָקִיעַ, וּפוֹעֲלִים בַּתַּחְתּוֹנִים1 , כְּמוֹ שֶׁבְּרָאָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסִדֵּר אוֹתָם. וְכֵן הַתַּחְתּוֹנִים כֻּלָּם פּוֹעֲלִים. הָאָרֶץ הִיא שֶׁפּוֹעֶלֶת וּמוֹצִיאָה צִמְחָהּ, וְכָל אֲשֶׁר הוּא יוֹצֵא מִן הָאָרֶץ הִיא פּוֹעֶלֶת. וְכֵן הַמַּיִם פּוֹעֲלִים, מַרְוִים וּמַצְמִיחִים הָאֲדָמָה. וְהָרוּחַ גַּם כֵּן מְגַדֵּל הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהוּא יָדוּעַ. וְכֵן הָאֵשׁ, כְּמוֹ הַחַמָּה, מְחַמֵּם וּמְגַדֵּל הַכֹּל. וְכֵן כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים וְכָל הַמִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא לְתֹהוּ בְּרָאָם2 , רַק3 נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (בראשית א, כח) : פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. עַד שֶׁאֵין אֶחָד בָּטֵל4 , וְהַכֹּל פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בּוֹ.
יש התאמה בין הפועל לפעולתו
וְכָל פְּעֻלָּה הִיא מִתְיַחֶסֶת אֶל הַפּוֹעֵל. כִּי הַחֲמִימוּת אֲשֶׁר הוּא פְּעֻלַּת הָאֵשׁ, מִתְיַחֵס אֵלָיו. וְכֵן הַקְּרִירוּת, מִתְיַחֵס אֶל הַמַּיִם אֲשֶׁר פּוֹעֲלִים הַקְּרִירוּת. וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים, מִתְיַחֶסֶת הַפְּעֻלָּה אֶל הַפּוֹעֵל.
פעולות האדם צריכות להיות מתאימות לנפשו האלוקית
וּמֵעַתָּה, הָאָדָם אֲשֶׁר הוּא נִבְדָּל מִכָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מִצַּד הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ בַּהֲמִית, רַק נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ שִׂכְלִית5 , לֹא כְּמוֹ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַטִּבְעִיִּים, שֶׁאֵין נַפְשָׁם רַק טִבְעִית, מְחֻיָּב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּעֻלּוֹת מִתְיַחֲסוֹת אֶל נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית הָאֱלֹהִית, וְיִהְיוּ לוֹ פְּעֻלּוֹת שִׂכְלִיּוֹת אֱלֹהִיוֹת, שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, כִּי כָּל פְּעֻלָּה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מִתְיַחֶסֶת אֶל הַפּוֹעֵל.
______________
כל אחד מהנבראים שברא הקב"ה בעולם נברא כדי למלא תפקיד מסוים. חשיבות התפקיד נקבעת לפי חשיבות הנברא. גרמי השמים 1 [כוונתו למזלות בשמים המשפיעים על המתרחש בארץ] ממלאים תפקיד כאשר הם מסבבים את הרקיע ופועלים על העולם התחתון, על פי מה שסדר אותם הקב"ה. כך גם המצויים בעולם התחתון פועלים בהתאם לתפקידם. האדמה מצמיחה, וכל מה שיוצא מהאדמה זו פעולתה. המים ממלאים את תפקידם, מרווים את האדמה וגורמים לצמיחה. גם הרוח מגדלת הכל כמו שידוע. גם החום ממלא תפקיד, כמו השמש שמחממת ומסייעת לגידול. בעלי החיים במגוון המינים המצויים בעולם 2 לא לחנם נבראו, 3 אלא למלא את הארץ כדי שתהיה מיושבת. נמצא שאין בריאה אחת שברא הקב"ה בעולם 4 שאין לה תפקיד, וכל הברואים ממלאים את תפקידם בעולם.
לכל נברא תפקיד המותאם לתכונתו. החימום מתאים למהות האש וכן הקירור מתאים למהות המים, נמצא שלכל נברא תפקיד המותאם למהותו.
לאור זאת, שלכל נברא תפקיד המותאם למהותו, וכל נברא ממלא את תפקידו, הרי מחוייב שיהיה לאדם תפקיד המותאם לנפשו 5 הרוחנית אלוקית. כי האדם שונה במהותו מכל שאר בעלי החיים, שאין נפשו נפש בהמית אלא נפשו רוחנית אלוקית, ואילו שאר בעלי החיים הטבעיים נפשם נפש גשמית. התפקיד צריך להיות תפקיד רוחני אלוקי, שהרי אמרנו שכל תפקיד מותאם למהות הנברא.
ביאורים
המוני יצורים ברא הקב"ה בעולמו, וכל אחד מהם מתבונן על העולם ורואה אותו באופן שונה מזולתו. אם ניקח לדוגמה שדה תירס גדול הנמצא במקום בולט לעין וכולם רואים אותו, למרות שכולם רואים אותו דבר, כל אחד מסתכל עליו מנקודת מבט שונה: בעלי החיים בודקים אם הירוק שבו טעים להם, הילדים מתלהבים מהקלחים המתחבאים בין העלים, והמבוגרים נהנים מהגובה, מהיופי, ומהצורה המיוחדת. כך גם במבט על העולם. ניתן להביט על העולם ולראות שהוא 'מתגלגל' מעצמו – השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב, אנשים נולדים ומתים...
אולם מי שיעמיק יותר, יראה את העולם באופן שונה לחלוטין. הוא יתייחס אליו כאל בניין ערוך ומסודר שמישהו בנה ותכנן. מי שמסתכל כך על העולם, מבין שיש לעולם מגמה, ישנו מקום שאליו הוא אמור להגיע, וממילא אין דבר בעולם שאין לו תפקיד או מגמה שאותם הוא אמור לקדם ולהוביל.
נקודה זו, מביאה אותנו לעניין חשוב נוסף. אחרי שראינו שלכל דבר יש תפקיד, חשוב להבחין בפער שישנו בחלוקת התפקידים בין היצורים הקיימים בעולם. ריבונו של עולם בנה עולם שלם המתוכנן היטב, ולכל נברא הועיד תפקיד מסוים שמתאים לו במיוחד ושדרכו הוא יקדם את העולם אל עבר המטרה שאותה הוא הציב לו. לדוגמה, תפקידה של השמש - להאיר ולחמם, מתאים לה ולצורה שבה היא נבראה, ותפקידם של בעלי החיים מתאים למבנה גופם וכישורם. יש כאלה שתפקידם חשוב ומרכזי ביותר, ויש אחרים שהתפקיד שלהם עומד במקום פחות מרכזי. המשותף לכולם הוא שיש להם תפקיד, ויש להם קשר ושייכות לפעולה שאותה הם עושים.
הדברים הללו מעוררים אותנו לדיון החשוב והמהותי – מהו תפקידו המיוחד של עיקרה של הבריאה – האדם? מהו התפקיד שמתאים לנפשו – הנפש השכלית הרוחנית, השונה מנפשות כל שאר בעלי החיים? שהרי לא יתכן שתפקידו של בעל נפש שכזו, יהיה רדוד ומצומצם לניהול ענייני העולם הזה הגשמיים בלבד. בדברים אלו ידון המהר"ל בהמשך הפרק.
הרחבות
*לכל נברא תכלית
כֻּלָּם הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם. כיוון שכל דבר שנברא – נברא על ידי הקב"ה, נראה שקיימת סיבה מדוע הוא נברא, שהרי בעל שכל אינו פועל ללא מטרה. וכפי שכותב המהר"ל במקום אחר: "הוא יתברך היה פועל אל עולם הזה, אך פעולתו את העולם היה לתכלית מכוון, כי הפועל אשר יפעל ללא תכלית מכוון אין ראוי שיקרא פועל כיוון שהוא פועל ללא תכלית" [באר הגולה באר החמישי]. את היסוד הזה אנו מוצאים כבר בגמרא: "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא - לכבודו בראו, שנאמר: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" [ישעיה מג, ז]" [יומא לח, א]. לכן מתחייב שלכל נברא יש תפקיד ותכלית.
*ייחודיות תפקיד האדם
לכל נברא בעולם יש תפקיד , אולם רק לאדם יש'תיקון' : תפקידו לתקן תיקונים רוחניים בעולם ועל ידי כך לזכות לדבוק בקב"ה. תפקידם של שאר הנבראים אינו לתקן, אלא להיות עזר לאדם בתיקון העולם. וכפי שכתב הרמח"ל : "ואולם הבריה אשר התעתדה לעניין הגדול הזה, היינו לדבקות בו יתברך שמו כמו שזכרנו, היא תיקרא העיקרית שבכל הבריאה... הבריה העיקרית באמת היא המין האנושי, וכל שאר הנבראים, בין השפלים בין הגבוהים ממנו, אינם אלא בעבורו..." [דרך ה' א, ב]. עוד על ייחודיותו של האדם בבריאה כתב ר' חיים מוולאזין : "ברא הוא יתברך שמו את האדם והשליטו על רִבֵּי רִבְוַן (רבבות) כוחות ועולמות אין מספר ומסרם בידו... כי במעשיו ודיבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כוח בכמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור ..." [נפש החיים א, ג].
שאלות לדיון
האדם תמיד שואף להתקדם ולא מסתפק במה שיש לו. מה אנו לומדים מכך?
מה הכוונה שמעלת האדם על פני בעלי החיים היא 'נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית הָאֱלֹהִית'? במה זה מתבטא?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
