ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי:
(בראשית פרק מח פסוק ה')
והנה שלושה פסוקים אח"כ, שואל יעקב את יוסף את השאלה הבאה:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה:
(שם פסוק ח')
והשאלה הזועקת:
וכי יעקב לא ידע מי אלה? הן אך מעט קודם הוא ידע להגדיר מי הוא אביהם " שְׁנֵי-בָנֶיךָ ", ואף נקב בשמם "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי"!
מסביר רש"י:
"וירא ישראל את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה."
כלומר,
ודאי שיעקב ידע מי הם אלו הבאים אליו לקבל את הברכה. אלא שהוא ראה ברוח הקודש את צאצאיהם- את ירבעם, אחאב ויהוא, ועליהם הוא שאל "מי אלה" – מי הם אלו שאינם ראויים לברכה. כיצד יצאו צאצאים כאלו ממשפחת יוסף?
ומה השיב יוסף על שאלה זו?
הפסוק הבא בתורה הינו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
(שם פסוק ט')
וצריך ביאור, מה תשובה יש בכך, הן יעקב אבינו ידע שהם צאצאיו, אך שאלתו מהיכן יצאו צאצאים אלו.
מסביר רש"י
"הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:"
ועדיין צריך בירור, ומה בכך? עדיין יקשה " מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:"?
אלא שמונח כאן יסוד גדול.
יוסף הצדיק רומז למשיח בן יוסף. יעקב רואה ברוח קודשו את דור הגאולה. "בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו". אלא ש"נסתלקה ממנו שכינה" . הוא רואה בנים שמתנהגים כמו ירובעם , כמו אחאב, כמו יהוא, והוא שואל "מִי-אֵלֶּה"? מהיכן יצאו בנים כאלו?
ויוסף הצדיק הרומז למשיח בן יוסף משיב: בָּנַי הֵם!
גם אם מעשיהם קשים, עדיין כח משיח בן יוסף מופיע בהם. בניו של יוסף הם-ירובעם ואחאב משבטי יוסף, וממשיכי דרכם מבני משיח בן יוסף.
ואכן, "ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש". משיח בן יוסף מבקש רחמים על פעולותיו, על בניו, על פועליו שנראים כירובעם ואחאב, ובסופו של דבר בקשתו מתקבלת. נחה רוח הקודש על יעקב אבינו, והוא מברכם.
אך יש "תנאי" אחד בעניין: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". – טהרת המשפחה הישראלית.
נישואין וגירושין כהלכה, בית יהודי המושתת על חופה וקידושין, הוא הבסיס שגם יהודים שמעשיהם נראים כירובעם ואחאב, אכן יזכו לברכת יעקב.
הנקודה הזו, שעמדה בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שענייני האישות במדינה יהיו מסורים בידי הרבנות הראשית, היא הבסיס לכך שהבנים אשר אינם מקפידים בשאר המצוות, יזכו לברכת יעקב.
גם יהודי אשר אינו מקפיד על שמירת תורה ומצוות, יהיה זכאי לקבל את ברכת יעקב למנשה ואפרים, אם שורש לידתו יהיה כמוהם. לידה ע"י אירוסין וכתובה. נתינת אפשרות להשמטת דבר זה מבסיס המשפחה הישראלית, משמעותה הוצאת השראת השכינה בישראל, וחסימה לַברכות.
אינני עוסק כאן באילו המכונים "פסולי חיתון", אשר על פי דין תורה, את בעייתם אין לפתור כלל. בכשרי חיתון עסקינן. ביהודים הכשרים לבוא בקהל, ויכולים ואף מצווים להינשא כדת משה וישראל, אלא שחשקה נפשם להינשא בדרך אחרת. עליהם נאמר, שאפילו אם רק את הנקודה הזו ישמרו, הרי הם ראויים לברכת יעקב.
"מסלול" נוסף לנישואין שלא על פי תורה, כדי לאפשר למי שאינו מעוניין להינשא ברבנות, להעמיד את ביתו על יסודות אחרים, משמעותו הוצאת הקדושה מן הבית, ומניעת הקדושה ממדינת ישראל.
על הדבר הזה עלינו לעמוד בכל משמר בחוקי הכנסת ובאווירה הציבורית. לעמוד, כדי שברכת יעקב לבניו תתקיים במדינתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














