ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי:
(בראשית פרק מח פסוק ה')
והנה שלושה פסוקים אח"כ, שואל יעקב את יוסף את השאלה הבאה:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה:
(שם פסוק ח')
והשאלה הזועקת:
וכי יעקב לא ידע מי אלה? הן אך מעט קודם הוא ידע להגדיר מי הוא אביהם " שְׁנֵי-בָנֶיךָ ", ואף נקב בשמם "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי"!
מסביר רש"י:
"וירא ישראל את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה."
כלומר,
ודאי שיעקב ידע מי הם אלו הבאים אליו לקבל את הברכה. אלא שהוא ראה ברוח הקודש את צאצאיהם- את ירבעם, אחאב ויהוא, ועליהם הוא שאל "מי אלה" – מי הם אלו שאינם ראויים לברכה. כיצד יצאו צאצאים כאלו ממשפחת יוסף?
ומה השיב יוסף על שאלה זו?
הפסוק הבא בתורה הינו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
(שם פסוק ט')
וצריך ביאור, מה תשובה יש בכך, הן יעקב אבינו ידע שהם צאצאיו, אך שאלתו מהיכן יצאו צאצאים אלו.
מסביר רש"י
"הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:"
ועדיין צריך בירור, ומה בכך? עדיין יקשה " מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:"?
אלא שמונח כאן יסוד גדול.
יוסף הצדיק רומז למשיח בן יוסף. יעקב רואה ברוח קודשו את דור הגאולה. "בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו". אלא ש"נסתלקה ממנו שכינה" . הוא רואה בנים שמתנהגים כמו ירובעם , כמו אחאב, כמו יהוא, והוא שואל "מִי-אֵלֶּה"? מהיכן יצאו בנים כאלו?
ויוסף הצדיק הרומז למשיח בן יוסף משיב: בָּנַי הֵם!
גם אם מעשיהם קשים, עדיין כח משיח בן יוסף מופיע בהם. בניו של יוסף הם-ירובעם ואחאב משבטי יוסף, וממשיכי דרכם מבני משיח בן יוסף.
ואכן, "ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש". משיח בן יוסף מבקש רחמים על פעולותיו, על בניו, על פועליו שנראים כירובעם ואחאב, ובסופו של דבר בקשתו מתקבלת. נחה רוח הקודש על יעקב אבינו, והוא מברכם.
אך יש "תנאי" אחד בעניין: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". – טהרת המשפחה הישראלית.
נישואין וגירושין כהלכה, בית יהודי המושתת על חופה וקידושין, הוא הבסיס שגם יהודים שמעשיהם נראים כירובעם ואחאב, אכן יזכו לברכת יעקב.
הנקודה הזו, שעמדה בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שענייני האישות במדינה יהיו מסורים בידי הרבנות הראשית, היא הבסיס לכך שהבנים אשר אינם מקפידים בשאר המצוות, יזכו לברכת יעקב.
גם יהודי אשר אינו מקפיד על שמירת תורה ומצוות, יהיה זכאי לקבל את ברכת יעקב למנשה ואפרים, אם שורש לידתו יהיה כמוהם. לידה ע"י אירוסין וכתובה. נתינת אפשרות להשמטת דבר זה מבסיס המשפחה הישראלית, משמעותה הוצאת השראת השכינה בישראל, וחסימה לַברכות.
אינני עוסק כאן באילו המכונים "פסולי חיתון", אשר על פי דין תורה, את בעייתם אין לפתור כלל. בכשרי חיתון עסקינן. ביהודים הכשרים לבוא בקהל, ויכולים ואף מצווים להינשא כדת משה וישראל, אלא שחשקה נפשם להינשא בדרך אחרת. עליהם נאמר, שאפילו אם רק את הנקודה הזו ישמרו, הרי הם ראויים לברכת יעקב.
"מסלול" נוסף לנישואין שלא על פי תורה, כדי לאפשר למי שאינו מעוניין להינשא ברבנות, להעמיד את ביתו על יסודות אחרים, משמעותו הוצאת הקדושה מן הבית, ומניעת הקדושה ממדינת ישראל.
על הדבר הזה עלינו לעמוד בכל משמר בחוקי הכנסת ובאווירה הציבורית. לעמוד, כדי שברכת יעקב לבניו תתקיים במדינתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
