ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי:
(בראשית פרק מח פסוק ה')
והנה שלושה פסוקים אח"כ, שואל יעקב את יוסף את השאלה הבאה:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה:
(שם פסוק ח')
והשאלה הזועקת:
וכי יעקב לא ידע מי אלה? הן אך מעט קודם הוא ידע להגדיר מי הוא אביהם " שְׁנֵי-בָנֶיךָ ", ואף נקב בשמם "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי"!
מסביר רש"י:
"וירא ישראל את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה."
כלומר,
ודאי שיעקב ידע מי הם אלו הבאים אליו לקבל את הברכה. אלא שהוא ראה ברוח הקודש את צאצאיהם- את ירבעם, אחאב ויהוא, ועליהם הוא שאל "מי אלה" – מי הם אלו שאינם ראויים לברכה. כיצד יצאו צאצאים כאלו ממשפחת יוסף?
ומה השיב יוסף על שאלה זו?
הפסוק הבא בתורה הינו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
(שם פסוק ט')
וצריך ביאור, מה תשובה יש בכך, הן יעקב אבינו ידע שהם צאצאיו, אך שאלתו מהיכן יצאו צאצאים אלו.
מסביר רש"י
"הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:"
ועדיין צריך בירור, ומה בכך? עדיין יקשה " מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:"?
אלא שמונח כאן יסוד גדול.
יוסף הצדיק רומז למשיח בן יוסף. יעקב רואה ברוח קודשו את דור הגאולה. "בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו". אלא ש"נסתלקה ממנו שכינה" . הוא רואה בנים שמתנהגים כמו ירובעם , כמו אחאב, כמו יהוא, והוא שואל "מִי-אֵלֶּה"? מהיכן יצאו בנים כאלו?
ויוסף הצדיק הרומז למשיח בן יוסף משיב: בָּנַי הֵם!
גם אם מעשיהם קשים, עדיין כח משיח בן יוסף מופיע בהם. בניו של יוסף הם-ירובעם ואחאב משבטי יוסף, וממשיכי דרכם מבני משיח בן יוסף.
ואכן, "ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש". משיח בן יוסף מבקש רחמים על פעולותיו, על בניו, על פועליו שנראים כירובעם ואחאב, ובסופו של דבר בקשתו מתקבלת. נחה רוח הקודש על יעקב אבינו, והוא מברכם.
אך יש "תנאי" אחד בעניין: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". – טהרת המשפחה הישראלית.
נישואין וגירושין כהלכה, בית יהודי המושתת על חופה וקידושין, הוא הבסיס שגם יהודים שמעשיהם נראים כירובעם ואחאב, אכן יזכו לברכת יעקב.
הנקודה הזו, שעמדה בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שענייני האישות במדינה יהיו מסורים בידי הרבנות הראשית, היא הבסיס לכך שהבנים אשר אינם מקפידים בשאר המצוות, יזכו לברכת יעקב.
גם יהודי אשר אינו מקפיד על שמירת תורה ומצוות, יהיה זכאי לקבל את ברכת יעקב למנשה ואפרים, אם שורש לידתו יהיה כמוהם. לידה ע"י אירוסין וכתובה. נתינת אפשרות להשמטת דבר זה מבסיס המשפחה הישראלית, משמעותה הוצאת השראת השכינה בישראל, וחסימה לַברכות.
אינני עוסק כאן באילו המכונים "פסולי חיתון", אשר על פי דין תורה, את בעייתם אין לפתור כלל. בכשרי חיתון עסקינן. ביהודים הכשרים לבוא בקהל, ויכולים ואף מצווים להינשא כדת משה וישראל, אלא שחשקה נפשם להינשא בדרך אחרת. עליהם נאמר, שאפילו אם רק את הנקודה הזו ישמרו, הרי הם ראויים לברכת יעקב.
"מסלול" נוסף לנישואין שלא על פי תורה, כדי לאפשר למי שאינו מעוניין להינשא ברבנות, להעמיד את ביתו על יסודות אחרים, משמעותו הוצאת הקדושה מן הבית, ומניעת הקדושה ממדינת ישראל.
על הדבר הזה עלינו לעמוד בכל משמר בחוקי הכנסת ובאווירה הציבורית. לעמוד, כדי שברכת יעקב לבניו תתקיים במדינתנו.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
עירוב תבשילין
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
