ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וְהוֹסִיף עוֹד לִשְׁאֹל. אִם כֵּן לָמָה אֵין הַתִּינוֹק יוֹצֵא מָהוּל, אַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בַּמִּילָה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל בָּעָרְלָה? כִּי עֲדַיִן חָשַׁב, אַף כִּי פֹּעַל הָאָדָם הוּא יוֹתֵר בְּמַעֲלָה, בְּמַה שֶּׁהוּא פֹּעַל הָאָדָם בַּעַל שֵׂכֶל, מִכָּל מָקוֹם, אֵין לוֹמַר שֶׁפֹּעַל הַטֶּבַע הוּא בְּחִסָּרוֹן. וְאִם הָיָה חָפֵץ בַּמִּילָה וְהָעָרְלָה הִיא רַע, אִם כֵּן לָמָּה לֹא הִשְׁלִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַטֶּבַע, וְיָצָא הַתִּינוֹק מִמְּעֵי אִמּוֹ מָהוּל? וְדָבָר זֶה לֹא יַסְפִּיק הַתְּשׁוּבָה מִן הַחִטִּים, שֶׁאַף כִּי הַגְּלֻסְקָא פֹּעַל בַּעַל שֵׂכֶל יוֹתֵר נִבְחָר, מִכָּל מָקוֹם, גַּם הַשִּׁבֳּלִים שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה הַטֶּבַע טוֹבִים, רַק שֶׁפֹּעַל בַּעַל הַשֵּׂכֶל יוֹתֵר מְשֻׁבָּח, אֲבָל אֵין לוֹמַר שֶׁפֹּעַל הַטֶּבַע הוּא חָסֵר. וְעַל זֶה הֵשִׁיב, כִּי בְּוַדַּאי פֹּעַל הַטֶּבַע הוּא חָסֵר גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁתִּרְאֶה, כִּי הַתִּינוֹק יוֹצֵא עִם הַטִבּוּר וְהָאֵם צְרִיכָה לְחָתְכוֹ, עַד שֶׁתִּרְאֶה מִזֶּה כִּי הַטֶּבַע אֵין בּוֹ הַשְׁלָמָה. וְאִם כֵּן אֵין זֶה קַשְׁיָא מַה שֶּׁיּוֹצֵא הַתִּינוֹק עִם הָעָרְלָה. כִּי אֵין פֹּעַל הַטֶּבַע בִּשְׁלֵמוּת. כִּי אִלּוּ הָיָה פֹּעַל הַטֶּבַע בִּשְׁלֵמוּת, לֹא הָיָה בְּמַעֲשֵׂה הַטֶּבַע שִׁנּוּי1 . שֶׁהַדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּהֶם הַשְּׁלֵמוּת אֵין שִׁנּוּי בָּהֶם. אֲבָל אֵין בּוֹ הַשְׁלָמָה, בִּפְרָט אֶל הָאָדָם הַשִּׂכְלִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלָה עַל הַטֶּבַע מִצַּד הַשֵּׂכֶל.
עולם הטבע אינו שלם ביחס למדרגת האדם
וּבַמִּדְרָשׁ עוֹד (ב"ר יא, ו): כָּל מַעֲשֵׂה שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת*, כְּגוֹן חִטִּים צְרִיכִים לִטְחֹן. הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְהַמְתִּיק. הַתֻּרְמוּס צָרִיךְ לְהַמְתִּיק, עַד כָּאן. וְכָל זֶה מִפְּנֵי כִּי אֵין פֹּעַל הַטֶּבַע בַּעַל הַשְׁלָמָה בְּעַצְמוֹ אֶל הָאָדָם2 , שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עַל הַטֶּבַע, וְזֶהוּ מַדְרֵגַת הַטֶּבַע כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּלְפִיכָךְ כָּל אֲשֶׁר נִבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֵין הַשְׁלָמָה בּוֹ אֶל הָאָדָם. וּלְכָךְ, אֵין זֶה שְׁאֵלָה אִם נִבְרָא הַתִּינוֹק בְּלֹא מִילָה, שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ אֶל פֹּעַל הַטֶּבַע בְּמַה שֶּׁהוּא פֹּעַל חָסֵר, וְאֵינוֹ בְּמַדְרֵגַת הַהַשְׁלָמָה אֶל הָאָדָם הַשִּׂכְלִי. וְאִלּוּ נִבְרָא הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, אִם כֵּן הָיָה הָאָדָם טִבְעִי בִּלְבַד. וּלְכָךְ נִתְּנָה לוֹ הַמִּילָה, שֶׁהִיא הַשְׁלָמָתוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, כִּי כָּל הַשְׁלָמַת הָאָדָם עַל הַטֶּבַע, לָכֵן הַמִּילָה, שֶׁהִיא הַשְׁלָמָתוֹ וְהִיא עַל הַטֶּבַע, שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה.
החסרון בעולם הטבע אינו חסרון במעשה הקב"ה, אלא נעשה ברצונו ובחוכמתו
וְאַל תֹּאמַר כִּי יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּפֹעַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דֹּפִי, אֵין זֶה כָּךְ. רַק הַכֹּל הוּא בְּחָכְמָה לְפִי אֲשֶׁר רָאוּי לָעוֹלָם, אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ הֲוָיָה וְהֶפְסֵד3 , אֲשֶׁר אֵינוֹ בַּעַל הַשְׁלָמָה4 , וּבִפְרָט אֶל הָאָדָם הַשִּׂכְלִי5 . שֶׁהַשִּׂכְלִי הוּא עַל הַטֶּבַע, וּלְכָךְ אֶל הָאָדָם אֵין הַטֶּבַע בַּעַל הַשְׁלָמָה, כִּי צָרִיךְ לְתַקֵּן מְזוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. הַחִטִּים לִטְחֹן וְהַטַּבּוּר לַחְתֹּךְ וְהָעָרְלָה לַמִּילָה.
___________________________________
הוסיף טורנסרופוס לשאול: אם כן, למה אין התינוק יוצא מהול, אם אין הקב"ה רוצה במציאותה של הערלה צריך היה לברוא את האדם ללא הערלה? גם לאחר דבריו הקודמים של רבי עקיבא, שמעשה האדם מעולים ממעשה הטבע, עדיין חשב טורנוסרופוס שאין לומר שבטבע נוצרו דברים שליליים. לכן אם הערלה היא דבר רע, היה צריך הקב"ה לברוא את האדם מהול בלא ערלה. כאן לא תספיק הדוגמה שהביא רבי עקיבא מהחיטים, כי אף שהעוגיה היא דבר מושלם יותר מהחיטים, לפי שהיא מעשה אדם בעל שכל, מכל מקום גם השיבולים, שנוצרו בטבע, הן דבר טוב רק שאינו מושלם, אבל אין לומר שהטבע יוצר דברים שהם בעלי חסרון. על זה השיב לו רבי עקיבא שהטבע יוצר דברים בעלי חסרון, כמו שאנו רואים בלידה, שהתינוק יוצא עם חבל הטבור ויש צורך לנתק את חבל הטבור, מכאן אנו למדים שהטבע יוצר דברים שהם בעלי חסרונות. בדומה לזה יוצא התינוק עם הערלה כי מעשה הטבע אינו שלם. אם מעשי הטבע היו שלמים 1 לא היה מקום לשנות אותם, כי הדבר השלם אינו צריך שינוי. אבל מעשה הטבע, בפרט ביחס לאדם השכלי, אינו מעשה שלם.
עוד מצאנו במדרש: כל מעשה ששת ימי בראשית צריכים עשייה אחרת, כגון חטים צריכים לטחון, החרדל צריך להמתיק, התורמוס צריך להמתיק, עד כאן. התיקון שצריך האדם לעשות לאותם הגידולים, שהם יצירת הטבע, נובעים מכך שאין מעשי הטבע שלמים דיים עבור האדם שהוא רוחני והוא מעל הטבע, לכן כל מה שנברא בששת ימי בראשית אינו דבר שלם 2 עבור האדם. משום כך גם השאלה למה נברא התינוק כשאינו מהול אינה שאלה, שהרי הערלה היא מעשה הטבע, שהוא מעשה חסר ביחס לאדם. אילו יצא הולד ממעי אמו כשהוא מהול, היתה המילה פועל הטבע והיתה שייכת לעולם החומרי, ואז היה האדם חסר. לכן ניתנה לו המילה, שהיא השלמתו, ביום השמיני, מאחר שכל השלמת האדם היא בדברים שהם מעל הטבע. לכן המילה, שהיא משלימה את האדם, היא מעל העולם החומרי ושקולה כנגד כל התורה.
מהדברים שנאמרו למעלה אין להסיק חלילה שיש דופי במעשה הקב"ה. הבריאה נבראה בחכמה נפלאה, באופן המתאים לתכונתו של העולם. בעולם יש 3 לידה ומוות, כי העולם 4 אינו מושלם, 5 ובודאי ביחס לאדם הרוחני עולם הטבע אינו מושלם. הרוחני הוא מעל הטבע ולכן הטבע ביחס לאדם אינו שלם. משום כך צריך האדם לתקן את מזונותיו, לטחון את החיטים, לחתוך את הטבור ולהסיר את הערלה במילה.
ביאורים
טורנוסרופוס, בעל התפיסה הגויית על אלוהים, עדיין אינו מבין את תפיסת היהדות על הבריאה. אם שלמות האדם היא תינוק ללא ערלה, מדוע הקב"ה בעצמו לא מוליד תינוק מהול?! הוא עדיין שקוע בהבנה שלא ייתכן שהאלוהים המושלם יברא דבר שאינו מושלם, ולכן מסיק מהעובדה שהתינוק נולד בלתי מהול שאין זה רצון הבורא שנמול את הילדים.
רבי עקיבא משיב לו שתי תשובות (בתשובה השנייה נדון מחר);
ישנם דברים בעולם שבהם איננו מסתפקים במה שקיים אלא מוכרחים לשנות. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא גם כן מהתינוק. התינוק נולד מחובר אל אימו בחבל הטבור. חבל זה היה צינור החיים שלו בעודו במעי אימו, אך כשהוא יוצא לאוויר העולם אסור לו להישאר עם חבל הטבור, דבר זה יוביל למיתתו. אנו חייבים לחתוך את החבל כדי לאפשר לו להתחיל לנשום בכוחות עצמו. במקרה זה יודה טורנוסרופוס שאי אפשר להיתמם ולומר שאין לנו להתערב בעניין ולשנות את עולמו של הקב"ה, שהרי אם לא – תינוקות ימותו ולא יהיו חיים. ומכאן לכל החיים כולם. אין זו כפירה לומר שהקב"ה ברא בריאה חסרה. ההפך הוא הנכון. עצם העובדה שהבריאה אינה הבורא מחייבת אותנו להבין שיש בה חיסרון. רק הבורא הוא בעל שלמות ללא דופי. לכן על האדם הוטלה משימה כפולה:
א. לתקן את העולם החסר (כמו לנתק את חבל הטבור כדי שיתאפשרו חיים).
ב. להתאים את העולם למדרגתו האנושית (כמו להכין לחם מזין מחיטים).
זו הסיבה לכך שמצוות המילה כה חשובה ביהדות. היא מבטאת יותר מכל את היכולת ואת האחריות המוטלות על האדם לשכלל את כל מעשה הבריאה, וממילא גם את החובה המוסרית לתקן את עצמו.
הרחבות
*העולם נברא חסר
כָּל מַעֲשֵׂה שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִים עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת. משמעות הדברים היא שעולמנו חסר ועל האדם להוציא את הכוח הגנוז בו לפועל ולהשלים אותו. כסיוע לדבריו מביא המהר"ל מדרש מבראשית רבה: "שכל מעשה ששת ימי בראשית צריכים עשייה אחרת כגון חטים צריכין לטחון, החרדל צריך להמתיק, התורמוס צריך להמתיק" [לך לך, מב, ג]. מכאן שהבריאה עצמה נבראה חסרה מראשית הוותה. (להרחבה נוספת עיין בענף יוסף שם).
בדומה לכך כתב הרמח"ל שהסיבה שהבריאה נבראה חסרה היא כדי שהאדם יוכל להתקרב לקב"ה: "על כן גזר וסידר שיבראו עניני שלמות ועניני חסרון, ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני העניינים בשווה, ויותנו לבריה הזאת אמצעיים שעל ידם תקנה לעצמה את השלמויות ותעדיר ממנה את החסרונות, ואז יקרא שנדמית במה שהיה אפשר לה לבוראה, ותהיה ראויה לדבק בו וליהנות בטובו" [דרך ה', א, ב]. לפי דבריו, הדרך לדבוק בקב"ה היא באמצעות תיקון החסרונות המצויים בעולם.
שאלות לדיון
למה צריך ר' עקיבא להתעמת עם טורונסרופוס הרשע?
איך העולם היה נראה אילו הכל היה נברא בשלמות, ולא היה לנו מה לתקן?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
