ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק ד' חלק ב

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה תפארת ישראל למהר"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ח טבת תשע"ד

פרק ד' חלק ב

כ"ח טבת תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס

מצוות לא תעשה עניינן לשמור את האדם שלא ירד ממעלתו הטבעית
דַּע, כַּאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹת אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּקְנֶה הַנִּצְחִיּוּת עַל יְדֵי מִצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה אוֹתוֹ רַק עַל יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי מִצְווֹת: הַחֵלֶק הָאֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו1 , כִּי אִם מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִמְצִיאוּת הָאָדָם, וְיָבִיא הֶפְסֵד לִמְצִיאוּתוֹ. וְאֵלּוּ הֵם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. שֶׁכֹּל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת הֵם שֶׁלֹּא יֵצֵא הָאָדָם מִן מַה שֶּׁהוּא רָאוּי אֶל מְצִיאוּתוֹ, כִּבְעִילַת אִסּוּר וְגֶזֶל וּגְנֵבָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִן הַמִּצְווֹת. אַף כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע טַעַם הַמִּצְווֹת, מִכָּל מָקוֹם נֵדַע בָּהֶם, שֶׁכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם יְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב. וְהַיְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת הוּא הֶפְסֵד וְאִבּוּד אֵלָיו.

מצוות העשה מביאות את האדם לשלמות הרוחנית
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה. שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ כִּי אֵין הָאָדָם בְּמַדְרֵגָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה הָאֱלֹהִית2 , וּכְאִלּוּ הוּא בְּכֹחַ בִּלְבַד, וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת*, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ לְמַעְלָה בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים. שֶׁאַף אִם הָאָדָם קוֹנֶה הָעוֹלָם הַזֶּה הַטִּבְעִי הַחָמְרִי, לֹא קָנָה עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְעַל יָדָם יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַנִּבְדָּל.

_____________________
עליך לדעת, הקב"ה רצה שיזכה האדם לחיי העולם הבא באמצעות המצוות האלוקיות. דבר זה מחייב שתי מערכות של מצוות.
מערכת אחת היא מצוות השומרות שלא ישתנה האדם 1 ממעלתו שנברא בה, כי אם ישתנה לרעה הרי שכבר אינו במדרגת האדם ותיפסד מציאותו כאדם. מערכת זו היא מערכת מצוות לא תעשה כמו: בעילת איסור, גזל, גניבה וכיוצא באלו. מערכת זו שומרת שלא יצא האדם ממה שראוי לו כאדם. אומנם אין אנו יודעים טעמן של מצוות, בכל זאת יודעים אנו טעם כללי למצוות לא תעשה שעניינן הוא שלא יצא האדם מדרך היושר, יושר שמחויב בו האדם על פי צווי הקב"ה. יציאה מישרות זו היא הפסד וכליון לאדם.
המערכת השניה של המצוות היא מערכת מצוות העשה. כבר התבאר לעיל, כי 2 אין האדם במעלתו הגמורה בשעת בריאתו, ועליו להשלים את עצמו ולהוציא כוחותיו אל הפועל באמצעות המצוות. בעמלו בעולם החומר לא זוכה האדם לחיי עולם הבא, שאינו עולם חומרי, רק ע"י מצוות העשה, שהן פעולות אלוקיות, יזכה לחיי עולם הבא.


ביאורים
לכל מצווה ומצווה יש טעם משלה. בין אם אנו, בני האדם, יכולים לנסות לשער ולהסביר טעמי מצוות ובין אם לאו, מכל מקום ברור הוא שלכל מצווה יש חלק בתיקון האדם והשלמתו.
מלבד החלוקה לפרטי מצוות, אנו מכירים חלוקה רחבה יותר – מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה". לכל קבוצת מצוות יש תפקיד ויעוד משלה בהשפעתה על האדם, ושתי הקבוצות יחד בונות את האדם בצורה שלמה.
הקבוצה הראשונה היא מצוות "לא תעשה", שהן הגבלות ואיסורים. יודע הבורא בחכמתו כי ישנם מעשים שמשחיתים את צלם האלוהים שבאדם. האדם מאבד את מעלתו, את יתרונו הגדול על פני שאר בעלי החיים שנבראו בלי דעת ובינה, כאשר הוא עושה מעשים מסוימים. כלומר כל עבירה על מצות לא תעשה מורידה את האדם ממעלתו הבסיסית כאדם, "מותר האדם מן הבהמה אין", וממילא אין שם "אדם" עליו.
הקבוצה השניה היא מצוות "עשה". האדם לא יוכל להיות במדרגת "אדם" בלי התקדמות, אלא עליו להצדיק את השם הזה ואת יתרונו. מוטלת עליו החובה לממש את הכוח הגלום בשכל האלוהי שניתן בו. כל עוד לא הוציא כוחות אלו מהכוח אל הפועל, שוב פספס את יעודו ומטרתו בעולם.
אנו רואים מכאן שנדרשת מהאדם עבודה אקטיבית ועשיית מעשים בפועל כדי להשתלם ולהתקדם, ובכך הוא מגלה ומממש בחייו את הפוטנציאל הרוחני שלו.

הרחבות
*קניית השלמות על ידי התורה והמצוות
וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת . המהר"ל מסביר שעל ידי עשיית המצוות האדם מוציא לפועל את הכוח האלוהי הגנוז בקרבו. דברים דומים כותב הר"ן בדרשותיו: "אף דברי תורה מכוונים לב האדם ומפקחים אותם, ולא פקחות שיגיע ממנו נזק או דעת נפסד אלא השגת דעת אמתי ישיג האדם בו למה שהוא תכליתו, שיש חכמות מפקחות לב האדם אבל יטוהו מדרך חיים לדרך מיתה שיקנה מהם דעות נפסדות שבהם יהיה נטרד, אבל התורה לא תשאיר ללומדיה דעת נפסד או מדה מגונה" [דרשות הר"ן דרוש ג].
ר' יצחק עראמה מוסיף שזוהי מעלתם המיוחדת של ישראל ובה נבדלו משאר האומות: "ולפי שבעניין זה יתחלפו מעלות בני אדם זה על זה אמר שבשני דברים אלו יהיו ישראל סגולה, שהוא קבול החכמה והשלמות, שהכוח האלקי הזה ימצא רק בהם בהיותם לו יתברך על ידי למוד התורה וקיום מצוותיה, ובזה נפרדו מכללות מין האדם" [עקדת יצחק שער ארבעים וארבע, שמות יט, א].
מלבד השלמות האישית לה זוכה האדם על ידי קיום מצוות, אף העולם כולו מתקדם לשלמותו: "וסוד העניין הזה כי הקב"ה התחיל הבריאה והעמידה על מצב שיוכל אחר כך האדם להשלימה עד שיהיה לו השכר על מעשיו, וזה כי האדם נברא כבר בצלם אלוהים ודיוקנו בדמות דיוקן של מעלה, ועם כל זה איננה שלימה להדמות לעליון לגמרי, עד שישלימנה במעשיו הטובים, והוא ענין המצוות שהם תרי"ג כתרי"ג אברי האדם" [ רמח"ל , אדיר במרום דף ג].

שאלות לדיון
מהו ההבדל העקרוני בין פעולה אקטיבית של האדם לבין פעולה פסיבית שלו?
האם אנו יכולים לאבד את מעלתנו כבני אדם, בעקבות ההתנהגות שלנו?

הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il