ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
דַּע, כַּאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹת אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּקְנֶה הַנִּצְחִיּוּת עַל יְדֵי מִצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה אוֹתוֹ רַק עַל יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי מִצְווֹת: הַחֵלֶק הָאֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו1 , כִּי אִם מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִמְצִיאוּת הָאָדָם, וְיָבִיא הֶפְסֵד לִמְצִיאוּתוֹ. וְאֵלּוּ הֵם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. שֶׁכֹּל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת הֵם שֶׁלֹּא יֵצֵא הָאָדָם מִן מַה שֶּׁהוּא רָאוּי אֶל מְצִיאוּתוֹ, כִּבְעִילַת אִסּוּר וְגֶזֶל וּגְנֵבָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִן הַמִּצְווֹת. אַף כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע טַעַם הַמִּצְווֹת, מִכָּל מָקוֹם נֵדַע בָּהֶם, שֶׁכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם יְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב. וְהַיְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת הוּא הֶפְסֵד וְאִבּוּד אֵלָיו.
מצוות העשה מביאות את האדם לשלמות הרוחנית
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה. שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ כִּי אֵין הָאָדָם בְּמַדְרֵגָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה הָאֱלֹהִית2 , וּכְאִלּוּ הוּא בְּכֹחַ בִּלְבַד, וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת*, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ לְמַעְלָה בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים. שֶׁאַף אִם הָאָדָם קוֹנֶה הָעוֹלָם הַזֶּה הַטִּבְעִי הַחָמְרִי, לֹא קָנָה עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְעַל יָדָם יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַנִּבְדָּל.
_____________________
עליך לדעת, הקב"ה רצה שיזכה האדם לחיי העולם הבא באמצעות המצוות האלוקיות. דבר זה מחייב שתי מערכות של מצוות.
מערכת אחת היא מצוות השומרות שלא ישתנה האדם 1 ממעלתו שנברא בה, כי אם ישתנה לרעה הרי שכבר אינו במדרגת האדם ותיפסד מציאותו כאדם. מערכת זו היא מערכת מצוות לא תעשה כמו: בעילת איסור, גזל, גניבה וכיוצא באלו. מערכת זו שומרת שלא יצא האדם ממה שראוי לו כאדם. אומנם אין אנו יודעים טעמן של מצוות, בכל זאת יודעים אנו טעם כללי למצוות לא תעשה שעניינן הוא שלא יצא האדם מדרך היושר, יושר שמחויב בו האדם על פי צווי הקב"ה. יציאה מישרות זו היא הפסד וכליון לאדם.
המערכת השניה של המצוות היא מערכת מצוות העשה. כבר התבאר לעיל, כי 2 אין האדם במעלתו הגמורה בשעת בריאתו, ועליו להשלים את עצמו ולהוציא כוחותיו אל הפועל באמצעות המצוות. בעמלו בעולם החומר לא זוכה האדם לחיי עולם הבא, שאינו עולם חומרי, רק ע"י מצוות העשה, שהן פעולות אלוקיות, יזכה לחיי עולם הבא.
ביאורים
לכל מצווה ומצווה יש טעם משלה. בין אם אנו, בני האדם, יכולים לנסות לשער ולהסביר טעמי מצוות ובין אם לאו, מכל מקום ברור הוא שלכל מצווה יש חלק בתיקון האדם והשלמתו.
מלבד החלוקה לפרטי מצוות, אנו מכירים חלוקה רחבה יותר – מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה". לכל קבוצת מצוות יש תפקיד ויעוד משלה בהשפעתה על האדם, ושתי הקבוצות יחד בונות את האדם בצורה שלמה.
הקבוצה הראשונה היא מצוות "לא תעשה", שהן הגבלות ואיסורים. יודע הבורא בחכמתו כי ישנם מעשים שמשחיתים את צלם האלוהים שבאדם. האדם מאבד את מעלתו, את יתרונו הגדול על פני שאר בעלי החיים שנבראו בלי דעת ובינה, כאשר הוא עושה מעשים מסוימים. כלומר כל עבירה על מצות לא תעשה מורידה את האדם ממעלתו הבסיסית כאדם, "מותר האדם מן הבהמה אין", וממילא אין שם "אדם" עליו.
הקבוצה השניה היא מצוות "עשה". האדם לא יוכל להיות במדרגת "אדם" בלי התקדמות, אלא עליו להצדיק את השם הזה ואת יתרונו. מוטלת עליו החובה לממש את הכוח הגלום בשכל האלוהי שניתן בו. כל עוד לא הוציא כוחות אלו מהכוח אל הפועל, שוב פספס את יעודו ומטרתו בעולם.
אנו רואים מכאן שנדרשת מהאדם עבודה אקטיבית ועשיית מעשים בפועל כדי להשתלם ולהתקדם, ובכך הוא מגלה ומממש בחייו את הפוטנציאל הרוחני שלו.
הרחבות
*קניית השלמות על ידי התורה והמצוות
וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת . המהר"ל מסביר שעל ידי עשיית המצוות האדם מוציא לפועל את הכוח האלוהי הגנוז בקרבו. דברים דומים כותב הר"ן בדרשותיו: "אף דברי תורה מכוונים לב האדם ומפקחים אותם, ולא פקחות שיגיע ממנו נזק או דעת נפסד אלא השגת דעת אמתי ישיג האדם בו למה שהוא תכליתו, שיש חכמות מפקחות לב האדם אבל יטוהו מדרך חיים לדרך מיתה שיקנה מהם דעות נפסדות שבהם יהיה נטרד, אבל התורה לא תשאיר ללומדיה דעת נפסד או מדה מגונה" [דרשות הר"ן דרוש ג].
ר' יצחק עראמה מוסיף שזוהי מעלתם המיוחדת של ישראל ובה נבדלו משאר האומות: "ולפי שבעניין זה יתחלפו מעלות בני אדם זה על זה אמר שבשני דברים אלו יהיו ישראל סגולה, שהוא קבול החכמה והשלמות, שהכוח האלקי הזה ימצא רק בהם בהיותם לו יתברך על ידי למוד התורה וקיום מצוותיה, ובזה נפרדו מכללות מין האדם" [עקדת יצחק שער ארבעים וארבע, שמות יט, א].
מלבד השלמות האישית לה זוכה האדם על ידי קיום מצוות, אף העולם כולו מתקדם לשלמותו: "וסוד העניין הזה כי הקב"ה התחיל הבריאה והעמידה על מצב שיוכל אחר כך האדם להשלימה עד שיהיה לו השכר על מעשיו, וזה כי האדם נברא כבר בצלם אלוהים ודיוקנו בדמות דיוקן של מעלה, ועם כל זה איננה שלימה להדמות לעליון לגמרי, עד שישלימנה במעשיו הטובים, והוא ענין המצוות שהם תרי"ג כתרי"ג אברי האדם" [ רמח"ל , אדיר במרום דף ג].
שאלות לדיון
מהו ההבדל העקרוני בין פעולה אקטיבית של האדם לבין פעולה פסיבית שלו?
האם אנו יכולים לאבד את מעלתנו כבני אדם, בעקבות ההתנהגות שלנו?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
