ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- לנתיבות רבנו
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב איננו
הרב איננו. אף שהיה הרב זקן, אף שהיה חולה באחרונה, והקשר אתו לא היה קבוע כבעבר, אי אפשר להתרגל, אי אפשר לקבל שהרב איננו.
הרב לימד אותנו להתבונן במאורעות וללמוד מהם ואותם. הרב נולד בליל הסדר, ביום שנתגלתה סגולתם של ישראל, ביום שבו נולדה האומה "אשר בחר בנו מכל העמים" והוציאנו ממצרים. עניינו של הרב אף הוא גילוי הסגולה הפנימית הישראלית בכל עוצמתה. זו הייתה מהותו של הרב: איש הסגולה.
הרב נולד ביום גילוי הניסים הגדולים העל טבעיים השולטים על הטבע. ימים שמבטאים שליטת הקודש על החול ובטולו: "בצאת ישראל ממצרים... היתה יהודה לקדשו" (תהלים קיד, א-ב), ואז: "הים ראה וינוס" (שם ג). והרב נתעלה מאתנו ביום הפורים, המבטא את סוף הניסים: "אסתר סוף כל הניסים" (יומא כט ע"א), ביום הנס שבתוך הטבע, כאשר הטבע התעלה, התקדש ובעצמו נעשה טוב. לאמור, הרב הקיף את כל המדרגות, תחילת הופעתו וגילוי שורשו בשורש הפנימי, היסודי וההתחלתי של האומה, בשורש הסגולי. ונמשכה התרוממותו בקודש עד לקידוש כל המדרגות, עד לקידוש הטבע. זהו הגוף הקדוש של רבנו. הרב נולד בחודש הראשון ובחג הראשון של השנה ונתעלה בחודש האחרון המסיים את השנה.
"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" (מלכים ב ב, יב) יש הבדל בין קשר של אב ובן לבין קשר של רב ותלמיד. הקשר עם האב הוא מוחלט ובלתי ניתן לשינוי. זהו קשר סגולי. אך בקשר עם רב יכול להיות שינוי כי הקישור הוא חיצוני, שהרי אנו מקבלים ממנו ידיעות ולומדים ממנו תורה. אך הקשר ביננו לבין רבנו, איש הסגולה הישראלית שלמד אותנו מהי סגולת ישראל, שרומם אותנו למעלת הסגולה, היה קשר של בנים אל אביהם, הוא היה לנו בבחינת אב. "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו".
כל מעשה מחושב
מה נאמר ונספר על הרב? וכי נספר את כל מעשיו בכל יום? הרי כל הנהגתו ומעשיו צריכים לימוד, שנאמר: "ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" (תהלים א, ג; סוכה כא ע"ב). גדולתו של הרב כפי שאנחנו הכרנו אותו הייתה בשליטה המוחלטת שלו בכל הכוחות. הדיבור השקול והמחושב והשתיקה המחושבת, כל מלה של הרב בסלע, כל ביטוי שקול. מה שלא צריך לא אומרים כי המחשבה תחילה קודמת לדיבור. וכן במעשים: כל מעשה שקול. תפילתו הייתה מקירות הלב וגם המעשים הטבעיים שאין רגילים לכוון בהם, היו מתוך מחשבה תחילה: עמידה כשצריך לעמוד וישיבה כשצריך לשבת ואפילו האכילה והלעיסה מחושבת. זוכר אני שרקדנו בליל יום העצמאות ברחובות ירושלים, ואמר לי הרב: הריקוד לא צריך להיות סתמי, צריך לדעת לרקוד, צריך לדעת להתכופף וצריך לדעת להתיישר, והראה לי כיצד. כאן צריך להרים את הרגל, כאן צריך להוריד את הרגל, כאשר מרימים את הרגל אנו מתרוממים, כאשר מורידים ממשיכים שפע למטה. זה לא סתם, כל תנועה פועלת בריקוד ביום העצמאות וכך מחברים את הארץ עם ריבונו של עולם.
ונזכר אני במאורע נוסף בליל יום העצמאות המבטא את מידת הגבורה שהייתה ברב, עליה נאמר: "ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טז, לב). בשנה הראשונה לכניסתנו לבניין החדש של ישיבת "מרכז הרב" רקדנו ביום העצמאות מהבניין החדש אל הבניין הישן במרכז העיר, שם היה אמור הרב לשאת דבריו בענייני דיומא. הרב רקד עמנו כל הדרך וכשהגענו לבניין הישן מאומצים מהריקוד הממושך והרב רעד בכל גופו מרוב מאמץ. אמרתי לרב: אולי ינוח הרב מעט לפני שידבר, אולי הרב עייף. נכשלתי בלשוני ונאמרה המילה: "עייף". שמע הרב את המילה: "עייף" ואמר: "חס וחלילה! עייפות זו עבירה, ככתוב: "ואתה עיף ויגע" (דברים כה, יח)". קם מיד ונשא דבריו באריכות כאילו לא התאמץ כלל.
דרך הנהגתו של רבנו
בעת קריאת המגילה השנה, לפני שנודע לנו על פטירת הרב, הרהרתי במילים: "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד, א). נשים לב: מרדכי לא פונה אל אסתר המלכה שתפעל לבטול הגזרה אצל המלך אחשוורוש, אלא מתעצם בתפילה, בהתרוממות פנימית ובדבקות. אם אסתר צריכה לעשות משהו היא תגיע, ואכן אסתר מגיעה, היא שולחת שליחים אל מרדכי לשאול מה קרה והוא לא מקבל, והיא שולחת עוד שליחים ורק אז אומר לה מרדכי ללכת אל המלך ולבקש על עמה, "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (שם ד, יד). אמנם מוסיף מרדכי: "רווח והצלה יעמוד ליהודים" (שם) בין כך ובין כך, כי ההצלה אינה תלויה בשליח, אך ראוי לך שעל ידך תבוא ההצלה.
חשבתי שהדבר דומה לדרך הנהגתו של רבנו המתרומם ברצון פנימי אדיר בדבקות עליונה, "בטל רצונך מפני רצונו" (אבות ב, ד) וממילא אחרים מבטלים רצונם מפני רצונך. הרב לא היה צריך לדבר, רצונו היה כל כך חזק, כל כך גדול שהכול נמשכו לכוון לרצונו. הוא לא היה כופה על אף אחד, לא היה לוחץ, הינו צריכים לבקש הרבה כדי שישמיענו את דעתו. נתקיים בו "רצון יראיו יעשה" (תהלים קמה, יט) שהקב"ה עושה את רצון יראיו כאשר הוא עדיין רצון בלבד, בטרם דיבור. רק בהמשך הפסוק יש עוד שלב והוא הדיבור: "ואת שועתם ישמע ויושיעם" (שם). מתוך ההנהגה הגדולה של הרב שהייתה באימוץ הרצון הפנימי ובשליטה על הכוחות הפנימיים, בזהות המלאה בין הדבור לבין התוכן הפנימי, נמשכה ההשפעה עלינו. כולנו היינו מונהגים על ידו, מאות ואלפים. מתוך שזו הייתה הנהגתו וזה היה כוחו נמשכה הנהגתו עד לימים האחרונים. לא היינו צריכים לשמוע את דבריו, אלא חשבנו מה הרב היה אומר ואיך היה מגיב כעת והתאמנו את עצמנו לכוון כנגד רצונו בלא שהיה צריך לומר. וכעת נתייתמנו מאבינו, אביהם של ישראל.
השנים האחרונות של רבנו היו שנות חולי וייסורים. אך גם בשנים אלו הלך והתעלה. לא ירד ממדרגתו ולא התעסק עקב חולשתו בחול ובדברים בטלים, אלא התרומם וקבל הייסורים לכתחילה ולא רק בדיעבד. וכך למדנו את הברייתא: "הנעלבין ואינן עולבים שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהם הכתוב אומר: 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' (שופטים ה, לא)" (גיטין לו ע"ב). ומפרש הרב: לא מדובר במי שהגיע למדרגה שאינו נעלב כלל. אלא מדובר בנעלבים ממש ובכל זאת אינם עולבים, שומעים חרפתן ונפגעים מאוד ובכל זאת אינם משיבים. מרגישים את הייסורים בעומק ובכאב ויודעים לשמוח בהם, יודעים כי הם ממרקים והם ייסורי אהבה מרוממים.
כך התרומם הרב בייסוריו, גבר אצלו הקושי לבטא את התוכן הפנימי שלו, אך ראינו את הרב מקרין בלא אומר ובלא דברים, בלי נשמע קולו. הדיבור קשה והמעשים לפעמים מעוכבים, אך הרב מתרומם מעל מדרגת הדיבור ומעל מדרגת המעשה. הרב הולך מתעלה.
בנחמת ציון וירושלים ננוחם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
