ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
הפרשה מספרת כי: "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (בראשית מ"א ז).
ההפטרה פותחת בהכרזה: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (מלכים א ג' טו).
בדברינו לפרשת מקץ תשס"ה, עמדנו גם על הקשר בין הבשורה שקיבל שלמה בחלומו, להגדרתו של פרעה "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ":
"הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ" (שם, שם יב)
השבוע נבאר ביטוי נוסף מן ההפטרה ואחר כך נקשר אותו לפרשיות העוסקות בקשר שבין יוסף ואחיו.
אחת מהחידות המרתקות הקשורות להפטרתנו היא השאלה: מי ניצחה במשפט האמהות שנערך לפני שלמה המלך-השופט? האם הייתה זאת התובעת שמספרת סיפור, לכאורה מושלם, אודות המאורעות שאירעו באותו לילה נורא. או שהאם האמתית, היא הנתבעת, שדוחה בקיצור את דברי התובעת ומכחישה אותם.
למלבי"ם ברור כי הנתבעת, המקדימה את הבן החי לבן המת, היא האם האמתית והיא זו שזכתה לבסוף בבנה. רעותה, התובעת, המקדימה את הבן המת, היא זו שזעקה בסוף: "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ". וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת (הנתבעת) זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת (התובעת) לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי".
לעומתו יש הטוענים, כי דווקא התובעת היא הזוכה בבן והיא זו שרחמיה נכמרו וזעקתה עולה מעלה:
"בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ".
ההוכחה כי היא התובעת, נסמכת על מילות הנימוס: "בִּי אֲדֹנִי", שהן גם מילות הנימוס בהן התובעת פותחת את דבריה:
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת..."
(עיינו בדברינו לפרשת ויגש תשס"ט, מחלוקת רש"י ואבן עזרא כנגד הרמב"ן).
האשה שדיברה בכבוד ובנימוס אל המלך, היא האם האמיתית והיא שזוכה לקבל לגדל את בנה.
גם המחלוקת בין יוסף והאחים הייתה יכולה לקרוע לגזרים את עם ישראל - צאצאיו של יעקב.
גזרת ה"גְּזֹרוּ" שפסקו האחים במכירת יוסף, דמתה לנסיון להניף חרב על שלמות האומה והשלום הפנימי. מחלוקת זו, שהחלה בפרשת וישב ונמשכת בפרשת מקץ, מגיעה אל סיומה בפרשת ויגש כאשר יהודה שינה את הסגנון ופתח את נאומו במילים: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי" (שם מ"ד יח). יוסף לא יכול יותר להתאפק ומתוודע אל אחיו.
אחד הלקחים שניתן ללמוד מכאן גם לדורנו הוא, שגם ויכוחים, בוודאי בין אחים, יש לנהל תוך שימוש במילות נימוס וכבוד הדדי. לקח זה נכון גם בשאלות של חיים ומוות.
גם על זה אמר החכם באדם: "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" (משלי ט"ו א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
