ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
הפרשה מספרת כי: "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (בראשית מ"א ז).
ההפטרה פותחת בהכרזה: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (מלכים א ג' טו).
בדברינו לפרשת מקץ תשס"ה, עמדנו גם על הקשר בין הבשורה שקיבל שלמה בחלומו, להגדרתו של פרעה "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ":
"הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ" (שם, שם יב)
השבוע נבאר ביטוי נוסף מן ההפטרה ואחר כך נקשר אותו לפרשיות העוסקות בקשר שבין יוסף ואחיו.
אחת מהחידות המרתקות הקשורות להפטרתנו היא השאלה: מי ניצחה במשפט האמהות שנערך לפני שלמה המלך-השופט? האם הייתה זאת התובעת שמספרת סיפור, לכאורה מושלם, אודות המאורעות שאירעו באותו לילה נורא. או שהאם האמתית, היא הנתבעת, שדוחה בקיצור את דברי התובעת ומכחישה אותם.
למלבי"ם ברור כי הנתבעת, המקדימה את הבן החי לבן המת, היא האם האמתית והיא זו שזכתה לבסוף בבנה. רעותה, התובעת, המקדימה את הבן המת, היא זו שזעקה בסוף: "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ". וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת (הנתבעת) זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת (התובעת) לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי".
לעומתו יש הטוענים, כי דווקא התובעת היא הזוכה בבן והיא זו שרחמיה נכמרו וזעקתה עולה מעלה:
"בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ".
ההוכחה כי היא התובעת, נסמכת על מילות הנימוס: "בִּי אֲדֹנִי", שהן גם מילות הנימוס בהן התובעת פותחת את דבריה:
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת..."
(עיינו בדברינו לפרשת ויגש תשס"ט, מחלוקת רש"י ואבן עזרא כנגד הרמב"ן).
האשה שדיברה בכבוד ובנימוס אל המלך, היא האם האמיתית והיא שזוכה לקבל לגדל את בנה.
גם המחלוקת בין יוסף והאחים הייתה יכולה לקרוע לגזרים את עם ישראל - צאצאיו של יעקב.
גזרת ה"גְּזֹרוּ" שפסקו האחים במכירת יוסף, דמתה לנסיון להניף חרב על שלמות האומה והשלום הפנימי. מחלוקת זו, שהחלה בפרשת וישב ונמשכת בפרשת מקץ, מגיעה אל סיומה בפרשת ויגש כאשר יהודה שינה את הסגנון ופתח את נאומו במילים: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי" (שם מ"ד יח). יוסף לא יכול יותר להתאפק ומתוודע אל אחיו.
אחד הלקחים שניתן ללמוד מכאן גם לדורנו הוא, שגם ויכוחים, בוודאי בין אחים, יש לנהל תוך שימוש במילות נימוס וכבוד הדדי. לקח זה נכון גם בשאלות של חיים ומוות.
גם על זה אמר החכם באדם: "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" (משלי ט"ו א)
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מכינים תה בשבת?
למה תמיד יש מחלוקת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
