ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
עם זאת, מאחר שיש לקיים אותם בכל מקום, לא כולם יכולים ליהנות מהאקלים הנוח של עונות השנה כמונו כאן, בישראל. אני זוכר קור עז ושלג על הסוכה שלנו בשיקגו ואחר-כך במונסי. אני גם זוכר את החום הצורב והלחות הנוטפת שליוותה את הישיבה בסוכה שלנו במיאמי ביץ'. על אף שההלכה במקרה כזה סלחנית ומתירה למי שמאוד לא נוח לו בסוכה לצאת ממנה, בכל הדורות ובתנאים קשים מאוד היהודים תמיד התעקשו לקיים את המצווה הזאת בכל מחיר.
מצוות הסוכה כל כך יקרה לנו שקשה להניא אותנו מקיומה בגלל חוסר נוחות שולי יחסית של קור או חום. כמו שהסוכות במדבר סיני עמדו בכל קשיי האקלים ומזג האוויר, הזיכרון של חג הסוכות ממלא את היהודים באשר הם באותה תחושה של הגנה אלוקית ושביעות רצון רוחנית בכל מקום שבו הם נמצאים.
למען האמת, העם היהודי שוכן, במובן המטפורי, בסוכות, כל ימי קיומו הלאומי. היהודים, שתמיד היו מיעוט שסבל מאפליה ומרדיפות וייצג תרבות של ניפוץ אלילים, תמיד מצאו להם מפלט ומחסה בסוכה הרוחנית שלהם.
הסוכה הזאת בנויה מתורה ומסורת, ממשפחה וקהילה. סביב הסוכה שלנו היו ויש עד היום אקלים חסר רחמים ואווירה עוינת. יש בקרבנו יהודים בורים ומנוכרים מהיהדות שלהם במידה כזאת שהם לגמרי לא מודעים לקיומה של אותה סוכה מגוננת. למרות זאת, בישראל ובכל התפוצות, יש אלפי סוכות אמיתיות שקמות לכבוד החג.
יש גם מודעות לאומית לקיומה הבלתי מוסבר של אותה תחושה כללית שכולנו שוכנים באותה סוכה גדולה של בית דוד שזוכה להגנה משמים. תמיד חיינו בסוכה רעועה והיינו חשופים לכוחות הפראיים שמאיימים על קיומנו. אך הסוכה שלנו, על אף שנדמה שהיא גורמת לנו לטרחה ואפילו לסכנה פיזית, מעולם לא בגדה בנו כאומה. היא מתנדנדת אבל לא נופלת, היא רועדת, אך לא קורסת. היא הפכה לסמל הרציפות היהודית, סמל לכושר ההתאוששות, לאופטימיות ולהישגים הרבים שלנו.
התלמוד מספר על אותו תנא גדול וטרגי, נחום איש גמזו. אחרי כישלון מרד בר כוכבא, הנהיג הקיסר אדריאנוס שלטון אימים נגד חכמי ישראל, ונחום איש גמזו היה עיוור וקטוע גפיים שחי בזוהמה בביתו, שהיה רעוע וחשוף לאיתנו הטבע. הרוחות טלטלו את ביתו כל העת, ותלמידיו חששו לחייו. הם פחדו שהבית יקרוס עליו בעודו חסר ישע.
הם ארגנו לו בית אחר, יציב ומכובד יותר. הם באו אל מיטתו כדי להעביר אותו אל ביתו החדש ואמרו לו שאחרי שיעבירו אותו, יחזרו לקחת את שאר חפציו וכליו אל ביתו החדש. אך נחום הזהיר אותם ואמר, "בניי, פנו את הכלים ואחר-כך את מיטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית, אין הבית נופל".
כל זמן שהרוח והלימוד של נחום איש גמזו, רבו של רבי עקיבא, נשארים בבית, בסוכה, הבית והסוכה לא ייפלו לעולם. זה הלקח המרכזי מכל ההיסטוריה היהודית, ולאור זה אנחנו צריכים לאמוד ולשפוט את החברה שלנו היום. זה בעצם המסר העיקרי של חג הסוכות לנו ולצאצאינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
