בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • סוכות
  • עניני החג
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
בישראל די נעים לחיות בסוכה שבוע בעונה זו של השנה. החום העז של חודשי הקיץ דועך, והגשמים והצינה של החורף המתון יחסית שלנו עדיין לא הגיעו. על אף שאת המצוות של חג סוכות אמורים יהודים לקיים בכל מקום בעולם שבו הם נמצאים, ברור שהחגים בלוח השנה היהודי נתפרו לאקלים וליופי הטבעי של ארץ ישראל.
עם זאת, מאחר שיש לקיים אותם בכל מקום, לא כולם יכולים ליהנות מהאקלים הנוח של עונות השנה כמונו כאן, בישראל. אני זוכר קור עז ושלג על הסוכה שלנו בשיקגו ואחר-כך במונסי. אני גם זוכר את החום הצורב והלחות הנוטפת שליוותה את הישיבה בסוכה שלנו במיאמי ביץ'. על אף שההלכה במקרה כזה סלחנית ומתירה למי שמאוד לא נוח לו בסוכה לצאת ממנה, בכל הדורות ובתנאים קשים מאוד היהודים תמיד התעקשו לקיים את המצווה הזאת בכל מחיר.
מצוות הסוכה כל כך יקרה לנו שקשה להניא אותנו מקיומה בגלל חוסר נוחות שולי יחסית של קור או חום. כמו שהסוכות במדבר סיני עמדו בכל קשיי האקלים ומזג האוויר, הזיכרון של חג הסוכות ממלא את היהודים באשר הם באותה תחושה של הגנה אלוקית ושביעות רצון רוחנית בכל מקום שבו הם נמצאים.
למען האמת, העם היהודי שוכן, במובן המטפורי, בסוכות, כל ימי קיומו הלאומי. היהודים, שתמיד היו מיעוט שסבל מאפליה ומרדיפות וייצג תרבות של ניפוץ אלילים, תמיד מצאו להם מפלט ומחסה בסוכה הרוחנית שלהם.
הסוכה הזאת בנויה מתורה ומסורת, ממשפחה וקהילה. סביב הסוכה שלנו היו ויש עד היום אקלים חסר רחמים ואווירה עוינת. יש בקרבנו יהודים בורים ומנוכרים מהיהדות שלהם במידה כזאת שהם לגמרי לא מודעים לקיומה של אותה סוכה מגוננת. למרות זאת, בישראל ובכל התפוצות, יש אלפי סוכות אמיתיות שקמות לכבוד החג.
יש גם מודעות לאומית לקיומה הבלתי מוסבר של אותה תחושה כללית שכולנו שוכנים באותה סוכה גדולה של בית דוד שזוכה להגנה משמים. תמיד חיינו בסוכה רעועה והיינו חשופים לכוחות הפראיים שמאיימים על קיומנו. אך הסוכה שלנו, על אף שנדמה שהיא גורמת לנו לטרחה ואפילו לסכנה פיזית, מעולם לא בגדה בנו כאומה. היא מתנדנדת אבל לא נופלת, היא רועדת, אך לא קורסת. היא הפכה לסמל הרציפות היהודית, סמל לכושר ההתאוששות, לאופטימיות ולהישגים הרבים שלנו.
התלמוד מספר על אותו תנא גדול וטרגי, נחום איש גמזו. אחרי כישלון מרד בר כוכבא, הנהיג הקיסר אדריאנוס שלטון אימים נגד חכמי ישראל, ונחום איש גמזו היה עיוור וקטוע גפיים שחי בזוהמה בביתו, שהיה רעוע וחשוף לאיתנו הטבע. הרוחות טלטלו את ביתו כל העת, ותלמידיו חששו לחייו. הם פחדו שהבית יקרוס עליו בעודו חסר ישע.
הם ארגנו לו בית אחר, יציב ומכובד יותר. הם באו אל מיטתו כדי להעביר אותו אל ביתו החדש ואמרו לו שאחרי שיעבירו אותו, יחזרו לקחת את שאר חפציו וכליו אל ביתו החדש. אך נחום הזהיר אותם ואמר, "בניי, פנו את הכלים ואחר-כך את מיטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית, אין הבית נופל".
כל זמן שהרוח והלימוד של נחום איש גמזו, רבו של רבי עקיבא, נשארים בבית, בסוכה, הבית והסוכה לא ייפלו לעולם. זה הלקח המרכזי מכל ההיסטוריה היהודית, ולאור זה אנחנו צריכים לאמוד ולשפוט את החברה שלנו היום. זה בעצם המסר העיקרי של חג הסוכות לנו ולצאצאינו.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il