ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
עם זאת, מאחר שיש לקיים אותם בכל מקום, לא כולם יכולים ליהנות מהאקלים הנוח של עונות השנה כמונו כאן, בישראל. אני זוכר קור עז ושלג על הסוכה שלנו בשיקגו ואחר-כך במונסי. אני גם זוכר את החום הצורב והלחות הנוטפת שליוותה את הישיבה בסוכה שלנו במיאמי ביץ'. על אף שההלכה במקרה כזה סלחנית ומתירה למי שמאוד לא נוח לו בסוכה לצאת ממנה, בכל הדורות ובתנאים קשים מאוד היהודים תמיד התעקשו לקיים את המצווה הזאת בכל מחיר.
מצוות הסוכה כל כך יקרה לנו שקשה להניא אותנו מקיומה בגלל חוסר נוחות שולי יחסית של קור או חום. כמו שהסוכות במדבר סיני עמדו בכל קשיי האקלים ומזג האוויר, הזיכרון של חג הסוכות ממלא את היהודים באשר הם באותה תחושה של הגנה אלוקית ושביעות רצון רוחנית בכל מקום שבו הם נמצאים.
למען האמת, העם היהודי שוכן, במובן המטפורי, בסוכות, כל ימי קיומו הלאומי. היהודים, שתמיד היו מיעוט שסבל מאפליה ומרדיפות וייצג תרבות של ניפוץ אלילים, תמיד מצאו להם מפלט ומחסה בסוכה הרוחנית שלהם.
הסוכה הזאת בנויה מתורה ומסורת, ממשפחה וקהילה. סביב הסוכה שלנו היו ויש עד היום אקלים חסר רחמים ואווירה עוינת. יש בקרבנו יהודים בורים ומנוכרים מהיהדות שלהם במידה כזאת שהם לגמרי לא מודעים לקיומה של אותה סוכה מגוננת. למרות זאת, בישראל ובכל התפוצות, יש אלפי סוכות אמיתיות שקמות לכבוד החג.
יש גם מודעות לאומית לקיומה הבלתי מוסבר של אותה תחושה כללית שכולנו שוכנים באותה סוכה גדולה של בית דוד שזוכה להגנה משמים. תמיד חיינו בסוכה רעועה והיינו חשופים לכוחות הפראיים שמאיימים על קיומנו. אך הסוכה שלנו, על אף שנדמה שהיא גורמת לנו לטרחה ואפילו לסכנה פיזית, מעולם לא בגדה בנו כאומה. היא מתנדנדת אבל לא נופלת, היא רועדת, אך לא קורסת. היא הפכה לסמל הרציפות היהודית, סמל לכושר ההתאוששות, לאופטימיות ולהישגים הרבים שלנו.
התלמוד מספר על אותו תנא גדול וטרגי, נחום איש גמזו. אחרי כישלון מרד בר כוכבא, הנהיג הקיסר אדריאנוס שלטון אימים נגד חכמי ישראל, ונחום איש גמזו היה עיוור וקטוע גפיים שחי בזוהמה בביתו, שהיה רעוע וחשוף לאיתנו הטבע. הרוחות טלטלו את ביתו כל העת, ותלמידיו חששו לחייו. הם פחדו שהבית יקרוס עליו בעודו חסר ישע.
הם ארגנו לו בית אחר, יציב ומכובד יותר. הם באו אל מיטתו כדי להעביר אותו אל ביתו החדש ואמרו לו שאחרי שיעבירו אותו, יחזרו לקחת את שאר חפציו וכליו אל ביתו החדש. אך נחום הזהיר אותם ואמר, "בניי, פנו את הכלים ואחר-כך את מיטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית, אין הבית נופל".
כל זמן שהרוח והלימוד של נחום איש גמזו, רבו של רבי עקיבא, נשארים בבית, בסוכה, הבית והסוכה לא ייפלו לעולם. זה הלקח המרכזי מכל ההיסטוריה היהודית, ולאור זה אנחנו צריכים לאמוד ולשפוט את החברה שלנו היום. זה בעצם המסר העיקרי של חג הסוכות לנו ולצאצאינו.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה מברכים על מנה אחרונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
