ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
מחכמי התלמוד למדנו שדברי התורה שאולים נראים לנו כביכול דלים וחסרי חשיבות במקום אחד בתורה מכילים מידע, משמעות ותובנות לרוב כאשר מתבוננים בהם מפרספקטיבה של מקום אחר במקרא. לכן יש לראות את כל התורה כשלמות, ולא להתייחס רק לניתוח של מילים בודדות או ביטויים מסוימים.
הגדולה הנצחית של פירוש רש"י לתורה טמונה ביכולתו להציג בפני קוראיו ותלמידיו את העצים ואת היער גם יחד. בלי להכיר את "בראשית", "וזאת הברכה" הופכת לשירה ולסיפור נטול תוכן רוחני ותכלית. ובלי להכיר את "וזאת הברכה", "בראשית" נשארת תעלומה בלתי מובנת של בריאה ותיאור של חיים קדמוניים בלי תכלית נראית לעין או רלוונטיות לדורות הבאים של האנושות.
זה מה שרש"י מנסה לומר לנו בפירוש הראשון שלו לתורה. לבריאה יש תכלית: הקב"ה איננו כוח אקראי בחיי בני האדם, והתורה, תורת משה, יחד עם הקיום המתמשך של העם היהודי, הם חלק בלתי נפרד מתכלית הבריאה ושל האנושות. זה החיבור בין שתי הפרשיות האלה בתורה, האחרונה והראשונה, בתוך התורה הגדולה והרציפה שהיא ירושתנו. כל אחת מהן מתארת בדייקנות את האחרת.
חכמינו לימדו אותנו שכל אדם חייב להאמין תמיד ולומר לעצמו שכל העולם הנפלא הזה נברא רק בשבילו. בכך הם התכוונו לחזק את הרעיון של תכליתיות הבריאה עצמה ואת התפקיד שממלא כל אדם ואדם בקביעת התקדמות הבריאה ויעדה. כאשר אנחנו ממלאים את תפקידינו כיהודים שומרי מצוות תוך הקפדה על הבנה מוסרית ודפוסי התנהגות טובים, אנחנו זוכים להתגשמות הברכות של משה רבנו וגם הופכים לשותפים, כביכול, במעשה הבריאה.
שום דבר בחיים לא הולך לאיבוד, ואפילו מעשים שנראים פעוטי ערך מתגלים כבעלי חשיבות בתוכנית הגדולה של הקב"ה לאנושות. הברכות של משה הן פרטניות ומוגדרות. אין בהן שתיים זהות. כך גם בני האדם, אין שניים זהים. זה אחד מפלאי הבריאה הגדולים. מאחר שהברכות פרטניות ובני האדם ייחודיים, ברור שלכל אחד מאתנו יש תפקיד בסיפור האנושי - לכל אחד מאתנו באופן פרטני. כך לחיים של כל אחד ואחד מאתנו יש תכלית ומשמעות והשפעה גדולות יותר. זאת הברכה האמיתית של הבריאה עצמה.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד גמרא?

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מי צריך את הערבה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

קילוף פירות וירקות בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.



















