ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
במדרש אגדה מובא: "ולמה הביא עליהם חשך, לפי שהיו בישראל, רשעים גמורים, שהיו ממונים פטרונין מן המצריים. והיה להם שם גדול ועושר גדול, ולא היו רוצים לצאת ממצרים, אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מביא עליהם מכה בפרהסיא וימותו, יאמרו המצרים כשם שהוא מכה אותנו כן מכה את ישראל, לכך הביא החשך, כדי שלא יראו המצריים מפלתם של אותם הרשעים". (מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בא פרק י).
לפי דעה זו, מטרת מכת החושך הייתה להגן על כבודו של עם ישראל ולהסתיר את עונשם של אותם יהודים ששיתפו פעולה עם המצרים, ועזרו להם להשתרר על עמם ולשעבדו.
במדרש זה מובאת גם דעה נוספת: "אמר לו הקדוש ברוך הוא 'ונתתי את חן העם בעיני מצרים', יהיו ישראלים הולכים אצל המצרים ואומרים להם השאילונו כלי כסף וכלי זהב, והמצריים אומרים להם אין לנו, והוא אומר אני יודע שיש לך, והוא נתון במקום פלוני, ואני ראיתי אותו, ואילו הייתי רוצה ליקח אותו הייתי לוקח כשהיית אסור בימי החשך, וכשהיה שומע המצרי זאת היה מלווה לו, לקיים מה שנאמר ונתתי את חן העם" (שם).
לפי דעה זו, מטרת מכת החושך הייתה לאפשר לישראלים לגלות את מטמוניהם של המצרים.
"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ורש"י אכן מביא את שתי הדעות.
דעה שלישית רואה במכה זו עונש, מידה כנגד מידה, על אכזריותם של המצרים וז"ל המדרש: "ומכת החשך למה היא באה, על שהיה המצרי אוחז את העברי ואומר לו עמוד עד שאני אוכל, והנר מונח דולק על ראשך, ולא תזוז לכאן ולכאן, ואם תזוז הריני חותך ראשך בסייף" (פסיקתא, פרק יא).
ננסה להאיר את מכת החושך מזוית נוספת.
הנביא ישעיהו מנבא על מצרים (עיינו גם בדברינו לפרשת בא תשסו) ואלו דבריו בקיצור:
"מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה יְקֹוָק רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיקֹוָק צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת " (ישעיהו י"ט א, יח).
על פי נבואה זו הקב"ה יכה את אלילי מצרים הנמצאים בעיר החרס=החרסה=השמש שתהפוך ל עִיר הַהֶרֶס.
גם הנביא ירמיהו מנבא על חורבנה:
"וְשִׁבַּר אֶת מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֶת בָּתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ" (מ"ג יג).
מרכז אלילי זה, שעבודת השמש תפסה בו מקום מרכזי, נקרא בפי המצרים אַנוּ ובתנ"ך גם און כמו בשמו של חותנו של יוסף "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (בראשית מ"א נ). (היונים קראו לעיר זו הליופוליס). לוח השנה המצרי היה לוח שמשי ו"כהני" עיר זו היו ממונים על קביעתו.
לפי זה, נציע כי מכת חושך מטרתה להראות למצרים, כי גם השמש, על אף עוצמתה וכוחה, נמצאת תחת שלטונו של הקב"ה. ברצותו, הקב"ה מאפשר לשמש להאיר וברצונו אין משמעות לאורה.
אחת המטרות הכלליות של מכות מצרים הייתה ללמד את המצרים והעולם את עיקרי אמונת הייחוד. למכת החושך תפקיד מרכזי בהשגת מטרה זו.
הבה נתפלל כי כל באי עולם יכירו במלכותו של הקב"ה ויבינו כי כל כוחות הטבע הם משרתיו בבחינת
"וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים. (נחמיה ט' ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
