בית המדרש

  • מדורים
  • ענג שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

עלון מס' 1107

עונג שבת יתרו משפטים

undefined

רבנים שונים

שבט תשע"ד
11 דק' קריאה
בס"ד,
ערב שבת קודש
פרשת: יתרו – משפטים
עלון מס' 9 (שנה עשרים ושמונה) (1107)
ט"ז בשבט ה'תשע"ד (17.1.2014)
מועדי השבת יתרו
ער"ש מוצ"ש
י-ם 16.24– 17.39
ת"א 16.38– 17.41
חיפה 16.28 – 17.39
ב"ש 16.42 – 17.43
אילת 16.35 – 17.41
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת יתרו – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 5.07 – 5.05
זמן הנחת תפילין 5.37 – 5.35
הנץ החמה (מישור) 6.42 – 6.40
הנץ החמה (הנראה) 6.47 – 6.45
ס"ז ק"ש מג"א 8.29 – 8.29
חצות היום 11.51 – 11.53
מנחה גדולה 12.22 – 12.24
שקיעת החמה 17.01 – 17.07
צאת הכוכבים ב' 17.51 – 17.57
דף יומי: יומא עא - עז

מועדי השבת משפטים
ער"ש מוצ"ש
י-ם 16.30– 17.45
ת"א 16.45– 17.47
חיפה 16.34 – 17.45
ב"ש 16.49 – 17.48
אילת 16.42 – 17.46
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת משפטים – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 5.05 – 5.02
זמן הנחת תפילין 5.35 – 5.32
הנץ החמה (מישור) 6.39 – 6.36
הנץ החמה (הנראה) 6.44 – 6.41
ס"ז ק"ש מג"א 8.29 – 8.28
חצות היום 11.53 – 11.54
מנחה גדולה 12.24 – 12.25
שקיעת החמה 17.07 – 17.13
צאת הכוכבים ב' 17.57 – 18.03
דף יומי: יומא עח - פד

ושם האחד
שני בניו של משה רבינו נקראו על שם המאורעות שאירעו למשה . בכורו "גרשום" נקרא ע"ש גלותו ממצרים למדין והיותו גר בארץ נכריה. בנו השני "אליעזר" נקרא ע"ש הנס שפקד אותו בעת שגילו דתן ואבירם את הריגתו של המצרי על ידי משה, ופרעה ביקש להרוג אותו והוא ניצל. כמו שאמרו חז"ל, שבשעה שהעלוהו לבימה והניחו סייף בצווארו, נעשה צווארו כעמוד של שיש ולא יכלו להורגו.
כ"ק האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצוק"ל חשש מאוד באשר לגורל חייהם של בני משפחתו בעת השואה, הוא לא פסק מלעשות פעולות שונות כדי להצילם בכל דרך אפשרית. לבסוף הגיעה אליו השמועה הנוראה שהוצאו כולם להריגה רח"ל, והוא קיבל את בשורת איוב זו בגבורה עילאית של מקדשי השם...
בסוף ימיו עלי אדמות בשבת קודש פרשת יתרו שנת תשל"ז, כשחלפו כבר ל"ג שנים ויותר מן האסון, רמז הרבי זי"ע בדיבוריו הקדושים (ב"קידושא רבה" במעונו) על אסונו האישי. כשהוא שואל. הרי סדר המאורעות היה להפך, ראשית ניצל מחרב פרעה ורק בעקבות כך גלה למדין והיה גר בארץ נכריה. א"כ היה צריך לקרוא לבכורו אליעזר ולבנו השני גרשום?
השיב הרבי ה"בית ישראל" על שאלה זו בשם אביו ה"אמרי אמת", שכל זמן שישראל עדיין שרויים בצרה במצרים ורודים בהם בפרך, פרעה רוחץ בדם ילדיהם את גופו ורודף אותם, לא היה משה רבינו מסוגל כלל לקרוא שם לזכר הצלתו הפרטית, על כן קרא ראשית לבנו בכורו גרשום על שם שהינו גר בארץ נכריה, מאורע שגם כל ישראל חוו על בשרם באותה עת. רק לאחר שנתבשר על הגאולה בסנה, עת עומדו לשליחות הגדולה להיות רוען ומושיען של ישראל ולהוציאן ממצרים יכול היה להתייחס גם לנס האישי שלו. על כן רק לבנו השני אשר נולד ערב יציאתו ממדיין , קרא אליעזר.
הוסיף הרבי זצ"ל על עצמו, שזהו הזמן שלו להודות להשי"ת על הניסים שהיו עמו בעת השואה הנוראה, כשעכשיו כבר עם ישראל בנה את עצמו בארץ הקודש, הקים עולה של תורה ובהר ציון מצא פליטה, ובתי הכנסת ובתי המדרשות מלאים יושבים והוגים בתורה. יכול הוא להודות על הנס. וימים ספורים לאחר מכן נסתלק לב"ע.
ניתן להסביר על פי זה את הפסוק שנאמר על גרשום "ושם האחד" וגם על אליעזר נאמר "ושם האחד". בעוד שבכל מקום כאשר נאמר "אחד" הוא הראשון ואילו האחר הוא שני וכך הלאה. כמו פרשת התמיד - "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים"
(במדבר כ"ח, ד') אך לא אומרים גם על השני "אחד"? על פי דברים אלו ניתן להסביר זאת, משום שאליעזר היה צריך להיות שמו של האחד- הראשון, ורק בגלל צרתם של ישראל בעת ההיא קרא לראשון גרשום וזה רמז הכתוב בקוראו גם לאליעזר – האחד.
המלבי"ם מפרש, "ולא אמר ושם השני אליעזר כי בלידת אליעזר צמח לו מזל חדש וכאילו נתחדש להיות איש אחר... עד שכל אחד מהבנים לפי הוראתו נפרד מהשני והוא אחד ומיוחד בפני עצמו". דהיינו אינו דומה בנים לכבשים. אמנם בכבשים אנו אומרים על ראשון אחד והאחר הוא שני וכך הלאה, עד שהעשירי הוא קודש. לגבי בנים מלמדת אותנו התורה כי שונה הדבר, כל אחד הוא אחד ומיוחד בפני עצמו. רעיון אמיתי ונכון המבטא את חשיבות החינוך של דור העתיד וההתייחסות אל כל ילד כאחד ומיוחד בפני עצמו. הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


העלון מוקדש לזכר ולע"נ בעלי, אבינו וסבינו יעקב יוסף שמעון בן אליהו חיים כהן ז"ל, נפטר ב-י"ח בשבט תש"ע. יהי זכרו ברוך!

העלון מוקדש לזכר ולע"נ מרת נעמי מר ז"ל, נפטרה ב-י"ט בשבט תש"נ. יהי זכרה ברוך!

העלון מוקדש לזכר ולע"נ ישראלה (אלה) הוטרר ז"ל, נפטרה ב-כ' בשבט תשע"ב. יהי זכרה ברוך!

העלון מוקדש לזכר ולע"נ אמנו מרת מלכה אורבך ז"ל, נפטרה ב-כ"ו בשבט תש"נ. יהי זכרה ברוך!

העלון מוקדש לזכר ולע"נ יצחק שלמה בן גרשון הלוי לדרהנדלר ז"ל, נפטר ב-י"ח בשבט תשס"ח. יהי זכרו ברוך!

דיני השבוע ומנהגיו
שבת פרשת יתרו
ההפטרה: "בשנת מות המלך עזיהו" (ישעיהו ו, א). הספרדים מסימים בפסוק יג: "זרע קדש מצבתה". האשכנזים קוראים גם את פרק ז עד פסוק ו: "ה' צבאות תעשה זאת".

עמידה ב"עשרת הדברות"
כתב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קמו סעיף ד), ש"אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה", והרמ"א כתב שם ש"יש מחמירין ועומדין", ובמשנה ברורה (שם ס"ק יט) הביא פוסקים שהכריעו כדעת השולחן ערוך, שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה, אך כמובן יש בזה משום הידור. מקובל בציבור לעמוד בקריאות מסוימות - מאחר שאין להבחן בין קריאה לקריאה, כאילו קריאה שעומדים בה יש בה חשיבות יתירה, והרי אין מקום להעדיף חלק מסוים בתורה על פני שאר דברי התורה. מוטב לעמוד לפחות בכל העליה, שבה הפסוקים שנוהגים לעמוד בהם. לגבי "עשרת הדברות" בפרשת יתרו – יש לעמוד מתחילת הקריאה לשישי ועד שביעי.

שבת פרשת משפטים
ההפטרה: "הדבר אשר היה אל ירמיהו" (ירמיהו לד, ח).
מברכים החודש: אדר ראשון.
ראש חודש אדר ראשון יהיה ביום השישי וביום שבת קודש, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
המולד: ליל שישי, שעה 2, 26 דקות ו-7 חלקים.
אין אומרים אב הרחמים. אין מזכירים נשמות (משנה ברורה רפד, יז).

יום חמישי כ"ט בשבט, ערב ראש חודש אומרים במנחה יום כיפור קטן ואין אומרים תחנון. (משנה ברורה תיז, ד).
יום כיפור קטן - תקנת הר"מ קורדבירו מהטעם שבר"ח מתכפרים עוונות החודש, וזהו שנאמר: "זמן כפרה לכל תולדותם", לכן, המבקש בערב ראש חודש, יהיה לו ראש החודש לכפרה שלמה.


עוד על ברכות השחר
לשאלת רבים: מדוע אין עונים אמן לאחר ברכת המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, הרי לכאורה זו ברכה העומדת בפני עצמה, כמו כל הברכות הקודמות?
תשובה:
יש מחלוקת אם ברכת יהי רצון שנאמרת לאחריה אלו שתי ברכות או ברכה אחת. המגן אברהם מבאר שתגמלני חסדים טובים היינו החסד שעושה הקב"ה שמעביר חבלי שינה מעיני. ברכת "המעביר שינה" היא מטבע ארוכה, והיהי רצון הוא חלק מהברכה, ולכן עונים אמן רק בסוף הברכה. כתב בשו"ע: "אין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני, עד שיחתום גומל חסדים טובים לעמו ישראל, שהכל ברכה אחת היא". (או"ח סימן מו סעיף א). שגומל חסדים טובים הוא החסד שעושה הקב"ה שמעביר חבלי שינה מעינינו.


מעשה ולקח בצידו
הקוד הגנטי היהודי
הרב ישראל שפירא, היה דמות רבנית נערצת במזרח אירופה עוד בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. ישראל שפירא היה רבה הראשי של העיר פרוכניק ומחייה חסידות בלאז'וב בארצות הברית לאחר השואה. כל משפחתו נספתה בשואה.
במלחמה עצמה היה הרבי מקור השראה לאלפי היהודים ששהו במחנות המוות הנוראים. התחנה האחרונה שלו בזמן המלחמה היה במחנה הריכוז יאנובסקה - לבוב, במחנה זה הוקמו בתי חרושת כחלק מקונצרן של התעשייה הצבאית הגרמנית ומאוחר יותר הפך המקום למחנה השמדה. הרבי מבלוזו´ב היה אחד מעשרה אנשים אשר שרדו באופן פלאי ונשארו חיים.
היה זה בחודש שבט כאשר הקאפו (השוטר היהודי) נכנס אל המחנה שבו הרבי נמצא והוא קורא לאדמו"ר לגשת אליו. כולם חשבו כי הרבי ´נבחר´ לצאת לסדרת עינויים. וכבר היו מי שרצו להחליף אותו בגורלו. אבל להפתעת הכל הקאפו הבטיח: "אשתי נהרגה אתמול – אני היום – הילדים של אחותי נמצאים אצל הגויים – ואנא, תכתוב ספר תורה".
רבי ישראל שפירא קם מדרגשו ורכן קדימה. הקאפו הושיט מעטפה מקומטת ובה פיסת נייר שעליה רשם מישהו בחופזה פתק. הרבי החל לקרוא את הפתק.
"ברוך השם 13.1.1943
רבי ישראל שפירא שליט"א, האהוב והיקר!
זה עתה הקיפו הרוצחים את בית החרושת למברשות בו מרוכזים כשמונה מאות יהודים. הרוצחים עומדים לרצוח אותנו, רק שעדיין לא יודעים אם לרוצחנו במקום, או לשלוח אותנו לשריפה. (לטרבלינקה, או לבלזיץ(.
מבקש אני ממך, רבינו היקר, כשתבוא לארץ ישראל, תקים באיזשהו מקום בארצנו הקדושה אבן מצבה, ותכתוב ספר תורה על שמנו. אני שולח לכבודו 50 דולר עם שליח, ואני ממהר, מפני שהרוצחים מצווים עלינו כבר להסיר את הבגדים...
אמסור לאבותיך הקדושים (- בשמים) פרישת שלום ממך ואבקש השתדלות בעדך לאריכות ימים ושנים.
עבדו אריה בן לאה קורנבליט.
נ.ב. בני אחותי אצל ואשילבסקי ליד וירצ´יג. אנא, השתדל להוציאם משם ולמסור את הילדים לידיים יהודיות, יהא מי שיהא, ובלבד שיישארו יהודים.
אשתי שבע בת חיה נרצחה אתמול. הנ"ל."
הרבי התבונן במעטפה המזעזעת והנה, חמישים הדולרים נפלו מהמעטפה.
מאותו יום והלאה, נשא הרבי את המכתב הזה איתו לכל מקום שהלך. הוא הרגיש שהתפילות בשמים של אריה - מלוות אותו. כשנה לאחר השחרור מהמחנה נערך כנס של הציבור היהודי בניו יורק, הרבי קרא את המכתב אל הקהל, פנה אל כולם בבקשה לעזור לו להגשים את רצונו של ר´ אריה קורנבליט. למרות שאף אחד מהנוכחים לא היה בעל ממון רב, כולם הגיבו בנדיבות. ספר התורה נכתב והוצב בארון הקודש של ישיבת ´תורה ודעת´. במסיבה לכבוד ספר התורה הרבי החזיק את המכתב של אריה ועם דמעות זולגות ללא מעצור, אמר: "שימו לב לכוח הרוחני של עם ישראל! הנה אדם שאשתו נהרגה אתמול והוא עצמו עומד למות. ובכל זאת, מה הוא רוצה? שהילדים של אחותו לא יהיו גויים! מה הוא מבטיח? לבקש מהנשמות של האבות הקדושים בעולם העליון - שיהודים אחרים יזכו להאריך ימים!. ומה הוא מבקש? שיכתבו לעילוי נשמתו ספר תורה!! - - -
כל מי שחזה את נוהלי התרבות החייתים של עמים שלמים אשר יכולים להתיר דם בשם אידאה כלשהי, רואה בספר התורה את הפתרון האמיתי לנורמות מטורפות. לעם ישראל יש זכות ראשונים בעיגון חוקי האנושות. התורה מצוה עלינו להתעלות מעל כל רגש ולקיים את הציווים שאלקים נתן לנו. אף פעם לא יווצרו התנאים שיתירו לרצוח! לעולם אי אפשר לבזות את ההורים, ולא משנה מי ומה הם!. ואסור לחמוד את מה שיש לשני, ואפילו לחשוב על זה? – לא חוקי!. עשרת הדיברות וכל התורה אשר ירדה משמים – הם הסגולה האמיתית של עם יוצא דופן: רחמנים, בישנים וגומלי חסדים. בפרשת יתרו זוכים עם ישראל לקבל את התורה. ראוי להגות בפרשה זו בעשרת הדברים שהם ´הקוד הגנטי היהודי´ שלנו. (לקוח מהאינטרנט).


תפילה רהוטה

ברכת ישתבח
ברכת ישתבח היא ברכת הסיום של פסוקי דזמרא, הקשורה לברוך שאמר הפותח את פסוקי דזמרא. השולחן ערוך (סימן נד, א): ישתבח אינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר, ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה, זו לפניהם וזו לאחריהם. שתיהן עוסקות בשבח והתוכן דומה בשתיהן. נראה שלישתבח שייכות ל"נשמת כל חי" וכחלק ממה שחז"ל מכנים כברכת השיר. (בסיום ליל הסדר, אנו מצרפים את ישתבח לנשמת וחותמים בה את ההלל). ישתבח נאמרת מיד לאחר שירת הים שאמרו שבכוחו בקע הים, זה שאמר במכילתא (בשלח פרשה א): "'וחזק ה' את לב פרעה' - מגיד הכתוב שכשהיו המצרים רודפים אחרי ישראל היו מנאצים, מחרפים ומגדפים, אבל ישראל מרוממים, משבחים ונותנים שיר ושבח וגדולה תהילה ותפארת למי שהמלחמה שלו".
כתב הרמ"א (נא, ז) (מופיע במשנה ברורה או"ח נג, א) שצריך לעמוד בעת אמירת ישתבח. בני ספרד אינם אומרים אותה בעמידה. ש"ץ כן יאמרה בעמידה (כף החיים נא, מב). מהשולחן ערוך משמע: "אומר ש"ץ ישתבח מעומד", כדי שיסמוך לו הקדיש מיד, ולא יצטרך להפסיק ביניהם בעמידה לפני התיבה. אכן, אחר ישתבח אומר הש"ץ חצי קדיש כדי להפסיק בין פסוקי דזמרא וברכות קריאת שמע.
אין לומר ישתבח מבלי להקדים לה לפחות, ברוך שאמר ואשרי (שולחן ערוך נג, ב ומשנה ברורה ג-ד). בביאור הלכה הוסיף שבדיעבד אם בטעות דילג על ברוך שאמר – יאמר ישתבח (שם נ"ג ד"ה: אמר). בני ספרד לא יאמרו אפילו בדיעבד (שולחן ערוך שם וכף החיים ד).
אחרי שירת הים יש להתחיל מיד ישתבח ולא יפסיק ביניהם (משנה ברורה נג, ט). אבל אם אין מנין בבית הכנסת יכול ש"ץ (ורק הוא) להמתין עם תחילת ישתבח למנין. (רמ"א נג, ג).
המסיים ישתבח לא יענה אמן על ברכת עצמו (משנה ברורה נא, ה). ובני ספרד כן אומרים (שולחן ערוך נא, ג. כף החיים ו, על פי הארי). ולכל המנהגים אחר סיום הש"ץ כן יאמר אמן, גם אם סיים ישתבח יחד עם הש"ץ. (משנה ברורה נא, ג וביאור הלכה שם).
כמה נוסחים לישתבח להלן חלקם (הנוסחים משולבים):
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ נוסח ספרד: לְעוֹלָם וָעֶד: שִׁיר נוסח תימן בלדי: וּשְׁבָח כל השאר: וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, נוסח תימן בלדי: בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֶצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת, עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה כל השאר: עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה, וּמַלְכוּת: בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת , נוסח אשכנז: מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם נוסח ספרד: לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל נוסח תימן בלדי: מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוסח תימן בלדי: אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, כל השאר: אֵל מֶלֶךְ נוסח תימן בלדי: גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת כל השאר: גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן נוסח אשכנז: הַנִּפְלָאוֹת, נוסח ספרד: הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, נוסח תימן בלדי: כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, נוסח אשכנז: מֶלֶךְ אֵל נוסח ספרד: מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים:


על כנפי נשרים

" וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי ". הצפיה בנשר דואה היא חוויה מרתקת, מוטת כנפיו המשתרעת על פני כמעט שלשה מטרים, מדגימה עוצמה יוצאת דופן. 22 פעמים משתמש המקרא בנשר כמשל לעוצמה, לעיתים כסימן חיובי דוגמת הפסוק שלנו, לעיתים לשלילה דוגמת " יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר " (דברים כח).
מיהו הנשר? הטעויות בנושא זה רבות. כבר בימי הבינים העירו בעלי התוספות (בבלי חולים סג. ד"ה נץ) שהנשר אינו העוף הקרוי Eagle, הנשר הוא Vulture והמין נשר מקראי נקרא Gyps fulvus. גם בימינו נפוצות הטעויות. הנה למשל, כשהגיעו מטוסי הקרב f-15 הראשונים לחיל האוויר (והפילו את ממשלת ישראל) נקרא שמם בישראל "בז", אבל שמם האמריקאי היה Eagle וגם הציור על זנבם הוא העוף עיט. זאת מפני שהשם עיט כבר היה תפוס במטוסי הסקייהוק (-נץ השמים), כשהגיעו הסקייהוקים הנה מיד אחרי מלחמת ששת הימים לא עברתו את שמם לנץ, אלא שמרו אותו למטוסי ה f-16 שהגיעו לכאן 14 שנה מאוחר יותר, ואחרי כשנה כבר הפציצו את הכור העיראקי. בזה לא נגמרו הטעויות. בארה"ב מכונה מטוס ה f-16 Falcon כלומר בז, אבל הבז כבר היה תפוס ל f-15 ולכן נשמר הכינוי "פאלקון" למערכת שליטה שמייצרת חברת "אלתא" ומורכבת על גבי מטוס הביון הענק שכינויו בחיל האויר דוקא "נחשון".
לא רק באויר טועים, גם בים. " אנשי הצפרדע אנשי הדממה " שרים צוללני שייטת 13, אבל הסמל שהם עונדים על החזה הוא של "עטלף", בעל חיים יבשתי לגמרי. שהוא גם שמו של המסוק הימי שמפעילים חילות האוויר והים במשותף, על שמו של עטלף הים, לא זה שאתם מכירים מהמערות ומאגדות הילדות, אלא קרוב משפחתו של החתול הימי. ואיזה ציפור מופיע על תוית הבקבוק של בירה נשר? ואיזה על שק המלט שמיוצר בבית החרושת נשר? בשני המקרים מדובר דוקא ב... עיט.
נחזור אל הנשר, על דגלו של שבט דן התנוסס נשר, סמלו של הצבא הרומאי היה נשר, הוא נישא על נס לפני הלוחמים כדי לעודדם בקרב. וכשהרחיב הורדוס את בית המקדש, קבע נשר מזהב על פתחו, נשר שהוסר על ידי העם כאקט של מרד בשלטון. בזמנים שונים הופיעו נשרים גם על חלק מהדגלים הגרמניים.
היכן ניתן לראות נשרים דואים? הנשר מתקשה לקנן בארץ, הוא סובל מצייד, מהרעלות מזון ומהתחשמלות. בשני מקומות בארץ מתקיים פרויקט של האכלת נשרים, בחי בר שבכרמל וגמלא שבגולן. לצד הנשרים חיים הנצים העיטים העוזניות והחיוויאים. כולם עופות שדאייתם מהווה מחזה מרהיב. חלק מהנשרים נושאים על גבם משדר המאפשר לעקוב אחרי מעופם, ולא, אל תאמינו, הם לא משרתים במוסד... זו תעמולה מצרית, ואולי טוב שכך.




עלון זה מוקדש לזכר ולע"נ שלום בר עישה ממשפחת מלכה, נפטר בעכו ב-כ"ז בשבט. יהי זכרו ברוך.

העלון מוקדש לזכר ולע"נ חיה רונית מנדל ע"ה (בת זיוה - אסתר ואהרון שלומוף נ"י), נפטרה ב-כ"ד שבט תשמ"ח. יהי זכרה ברוך!


אקטואליה
אבי מורי ז"ל שביום ראשון יחול יום השנה להסתלקותו נולד בארץ. משפחתו הגיעה בשנת תק"ע (בשופר), מאתיים שנה בדיוק לפני פטירתו עם עלית תלמידי הגר"א. הארץ היתה שוממה. פרט לקומץ יהודים אף אחד לא התעניין בארץ ישראל. פליטי השואה והיהודים שהצליחו לצאת מארצות אויב ולעיתים תוך סכנת נפשות, בנו את הארץ ושפכו דם יקר עליה. אנחנו היהודים הגענו לארץ כפליטים. אין לנו ארץ אחרת. המסתננים היום, שמצאו להם ארגונים יפי נפש המסנגרים עליהם, הם מהגרי עבודה ולא פליטים. הארגונים התומכים ועוזרים למסתננים ובסיוע של התקשורת מתעלמים כליל מהצד שלנו. גם לנו יש קבוצות אוכלוסיה קשת יום הזקוקה לעזרה. התקשורת מלאה בדיווחים על העוני, על האוכלוסיה המתבגרת, על מצבם של פליטי השואה – אז למי לדאוג קודם? מי זכאי ראשון לעזרה ותמיכה? השימוש של "פרופסורים" בזכר השואה, השוואת מתקני השהייה (הפתוחים...) למחנות הריכוז – מקומם.
יתרו, שהיה לו כל טוב ושליט בלתי מעורער על עמו, חותן משה, היה בעברו מנהיג ובעל מעמד כלכלי וחברתי גבוה. הוא הגיע למדבר אל עם ישראל, מקום שלא רבים יהיו מוכנים לחיות בו ובסופו של דבר לא המשיך איתנו אל הארץ – "לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך" (בהעלותך - במדבר י, כט). בילקוט הראובני (מדרשים על התורה) טוען כי כל מטרת בואו של יתרו הייתה יצירת מעמדות בחברה הישראלית.
די והותר יש לנו בצרות עמנו ובמעמדות שנוצרו כאן. אין לנו מקום למסתננים. עשרת הדיברות הם שילוב של מצוות מעשיות שבין אדם למקום, שבמרכזן מצוות השבת, ובין אדם לחבירו. אין לנו דבר נגד זרים, אבל איננו יכולים לקבל מסתננים ודורשי עבודה. בין שאר המצוות נצטווינו "וחי אחיך עמך", קודם שהוא יהיה אחיך, קודם יש לדאוג לאחים בצרה. קודם יש לאהוב ולדאוג לאחיך ואחיותיך.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il