ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
"וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְקֹוָק צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו' ג).
פסוק זה יחד עם חברו, המופיע בנבואת יחזקאל (ג יב) המקבילה:
"וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ",
משמשים כאחד הצירים המרכזיים סביבם סובבת התפילה, בעיקר תפילת הציבור (בגאונים, סידור רס"ג ועוד) משמע, שלא אומרים פסוקים אלו ביחיד גם ביוצר אור וגם בקדושה דסידרא וכל שכן בקדושה שבחזרת הש"ץ .
בתפילת שחרית - פסוקים אלה הם המרכז של ברכות קריאת שמע של שחרית, לאחר מכן בתפילת העמידה- הם לב הקדושה הנאמרת בחזרת הש"ץ. פסוקים אלה מופיעים פעמיים נוספות, האחת בעברית והשנייה בארמית, בחלק החותם את התפילה – בקדושא דסידרא. בימים שבהם מתפללים מוסף, פסוקים אלה מופיעים שוב בקדושה, ובשבתות וימים טובים מעתיקים את קדושת "ובא לציון גואל" קודם לתפילת מנחה, ושוב חוזרים על פסוקים אלה בקדושה של חזרת הש"ץ של מנחה.
דומה שתופעה זו של ריבוי הפעמים של אמירת הפסוקים, היא תופעה ייחודית בתפילה.
ננסה להבין מה משמעות הפסוק וכיצד המחלוקת בפירושו, השפיעה על נוסחי ה"קדושה" השונים, הנהוגים בקהילות ישראל?
בגלל קוצר היריעה נבאר רק את החלק הראשון - פסוקנו.
יש להתלבט אם התיבות וְקָרָא זֶה אֶל זֶה המופיעות בראש הפסוק, מפורטות בסוף הפסוק, או לאו ואזי קריאת המלאכים לא נזכרה כאן.
התנא באבות דרבי נתן (נוסח א פרק יב) מפרש שהקריאה היא נימוס, המלאכים או כיתות המלאכים מכבדים זה את זה לפתוח ראשונה, וזה לשונו: ומנין שיריאים (המלאכים) זה את זה ומכבדין זה את זה וענותנין מבני אדם? שבשעה שפותחין את פיהם ואומרים שירה, זה אומר לחבירו: פתח אתה, שאתה גדול ממני. וזה אומר לחבירו: פתח אתה שאתה גדול ממני. לא כדרך שבני אדם עושין, שזה אומר לחברו: אני גדול ממך, וזה אומר לחברו: אני גדול ממך. ויש אומרים: כתות כתות הן, כת אחת אומרת לחברתה: פתחי את שאת גדולה ממני. שנאמר: וקרא זה אל זה ואמר.
בתנחומא (צו סימן יג; וכן ברש"י) מסבירים שיש הכרח באמירה כאחד, לכן נוטלים הם רשות זה מזה "שלא להקדים האחד ויתחיל ויתחייב שריפה". גם לשיטה זו נוסח הקריאה אינו מופיע בפסוק.
הרד"ק, לעומתם, מביא פירוש בשם השמועה: "שמעתי שהיה קורא שרף אל שרף זה, והיה אומר אחד לחבירו דרך זרוז, והיה קורא אחד לחבירו: 'קדוש קדוש' כקורא לחבירו: 'פלוני פלוני', והיו אומרים נקדש האל ביחד ונאמר: 'קדוש ה' צבאות' ".
לדבריו של הרד"ק הקריאה של השרפים היא פנייה זה לזה: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ", וביחד הם אומרים "קָדוֹשׁ". ולדבריו היינו אמורים לצטט את חלק הפסוק כך: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ".
כמובן שלפי דבריו אין מקום לנוסח הקדושה של שחרית "כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדושה" (נוסח ספרד והספרדים) או לנוסח של קדושה במוסף "יחד כולם קדושה לך ישלשו" (נוסח ספרד והספרדים) כיון שלשיטתו אין שילוש של קדושות. לעומת זאת, בנוסח אשכנז אומרים בשחרית: "כשם שמקדישים אותו בשמי מרום", ובמוסף: "המקדישים שמך בקודש", ואין שילוש של קדושות.
על פי האמור מובן גם מדוע בנוסח ספרד הוסיפו "כי אל מלך גדול וקדוש אתה", כיון שעד עתה רק כפלו את הקדושה: "אתה קדוש ושמך קדוש", ועתה משלשים בקודש ואין זה רק פשרה בין נוסח אשכנז והספרדים, שכופלים את הקדושה לבין הנוסח המובא בסידור הרס"ג, בו מופיעות חמש קדושות, אלא מכוון הוא.
(המעונינים להמשיך ולהעמיק מוזמנים לקרא בספרי 'צפנת ישעיהו' שיופיע, בע"ה, בקרוב על המדפים בהוצאת "ארץ חמדה" ו"מגיד-קורן").
בינתיים, נאחל לעם ישראל תוספת קדושה בכל תחומי החיים.

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

לבדוק את החמץ שבלב

שבועות מעין עולם הבא!

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

למה כולם נלחמים על ירושלים

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא










