ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחד המתפללים בבית הכנסת שלנו עובד במכולת שבעליה גוי. מידי פעם בעל המכולת נותן לעובד במתנה מוצרי מאכל סגורים לסעודה שלישית בבית הכנסת. האם מותר לנו לקבל מתנה זו מהגוי? כמובן מדובר במוצרים סגורים וכשרים.
תשובה:
לא מצאנו בהלכה איסור לקבל מתנה מגוי אך מצאנו איסור לקבל צדקה מגוי.
בתלמוד מצאנו שני טעמים לאיסור נטילת צדקה מהגוי כדלהלן:
טעם ראשון: משום חילול השם
אמר רב נחמן אוכלי דבר אחר פסולין לעדות הני מילי בפרהסיא אבל בצינעה לא ובפרהסיא נמי לא אמרן אלא דאפשר ליה לאיתזוני בצינעה וקא מבזי נפשיה בפרהסיא אבל לא אפשר ליה חיותיה הוא. ופירש רש"י אוכלי דבר אחר מקבלי צדקה מן הנכרים דהוי חילול השם (מסכת סנהדרין כו' ב').
כלומר אסור לקבל צדקה מן הנכרי בפרהסיא אא"כ מדובר בפיקוח נפש.
טעם שני: לא להרבות זכויות לגויים
איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ארבע מאה דינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו שדרינהו קמיה דרבא וקבלינהו משום שלום מלכות שמע רבי אמי איקפד אמר לית ליה ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה? ורבא משום שלום מלכות ורבי אמי נמי משום שלום מלכות דאיבעי ליה למפלגינהו לעניי עובדי כוכבים ורבא נמי לעניי עובדי כוכבים יהבינהו ור' אמי דאיקפד הוא דלא סיימוה קמיה (מסכת בבא בתרא י' ב').
כלומר צדקה שהגוי עושה מוסיפה זכות למלכותם ומעכבת את הגאולה לכן עלינו להימנע מלקבל מהם צדקה.
האם צריך להמנע מלקבל מהגויים כסף למצוה גם כשלא מדובר במצוות צדקה ?
בעלי התוספות (בבא בתרא ח' א' ד"ה יתיב) מתיחסים לשאלה זו כדלהלן:
והא דקבל מההוא טייעא דנדב שרגא לבי כנישתא בפ"ק דערכין אע"ג דהתם לא היה שלום מלכות, התם טעמא משום דהוו כמו קרבן ואמרינן (נזיר סב.) איש איש לרבות נכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל.
כלומר כשם שמותר לקבל מנכרי קרבן להקריב במקדש כך מותר לקבל ממנו תרומה לבית הכנסת. וכתב הש"ך (יו"ד סימן רנד) שהטעם הוא שדוקא צדקה המכפרת אסור לקבל מהם אך נדרים ונדבות שאין באים לכפר מותר לקבל.
נמצינו למדים שדוקא צדקה המכפרת אסור לקבל מהם אך תרומה שאינה צדקה אע"פ שהיא מצווה מותר לקבל מהם.
כל האמור לעיל נפסק בשו"ע יורה דעה סימן רנד:
א. אסור לישראל ליטול צדקה מן העובד כוכבים בפרהסיא ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ואינו יכול ליטלה מהעובד כוכבים בצינעא הרי זה מותר:
ב. עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה אין מחזירין אותו משום שלום מלכות אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי עובדי כוכבים בסתר כדי שלא ישמע השר:
הגה: וי"א דיעשה בהן מה שצוה לו המושל (כך משמע מפירש"י ותוס' מעובדא דאימיה דשבור מלכא). וכל זה דוקא כשנותנין מעות לצדקה אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת מקבלים מהם.
למעשה
בנידון שלנו, כפי הנראה לא מדובר במצוות צדקה שהרי לא מדובר בעניים, ממילא מהטעם הראשון אין לאסור. גם לפי הטעם השני האומר שאסור לקבל צדקה כדי לא להרבות זכות לגוי, ראינו שהאיסור הוא דוקא בצדקה ולא בשאר מצוות לכן נראה שמעיקר הדין אין לאסור. אמנם נראה שלא ראוי לקבל מהגוי (באופן קבוע) משום שיוצא שם לדבר ואנשים חושבים שאפשר לקבל מגוי צדקה וכו' ועוד שהדבר יוצר קירבה שיש להימנע ממנה, והכל לפי ראות עיני המורה באותו מקום אך כאמור מעיקר הדין אין לאסור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
