ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חזקיהו יהושע בן דבורה הי"ו
וְהִנֵּה זֶה כֻּלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאִמֵּת אוֹתוֹ טֶבַע הַהֲוָיָה, וְנִמְשְׁכוּ עָלָיו דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יֵרָאֶה זָר מְאֹד בְּעִיּוּן בְּהֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁנִּבְנָה עָלָיו סֵפֶר "קֹהֶלֶת", כִּי הוּא פָּסַק הַדִּין בִּתְחִלַּת סִפְרוֹ הֱיוֹת כָּל הַנִּמְצָאִים שֶׁתַּחַת הַגַּלְגַּל הֶבֶל וּבִלְתִּי בַּעֲלֵי קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, וְאַחַר גְּזֵרָתוֹ* זֹאת הוֹכִיחַ אוֹתוֹ בִּרְאָיוֹת, וְהַכְּלָל שֶׁעָלָיו סוֹבְבוֹת רְאָיוֹתָיו כֻּלָּן הוּא: שֶׁאַחַר שֶׁהַמֻּרְכָּבִים הָאֵלֶּה הֻרְכְּבוּ מִפְּשׁוּטִים• שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תְנוּעָה וְשִׁנּוּי – שֶׁהוּא מִן הַמְחֻיָּב* שֶׁהַמֻּרְכָּבִים מֵהֶם יִהְיוּ בְּאוֹתָהּ תְּכוּנָה* עַצְמָהּ, כִּי שָׁם* גַּם כֵּן הִזְכִּיר הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם, וְאָמַר שֶׁאֵין לְאֶחָד מֵהֶם קִיּוּם וְהַעֲמָדָה בִּלְתִּי* לַיּוֹתֵר חָסֵר שֶׁבָּהֶם, וְהוּא יְסוֹד הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ (קהלת א ד): "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת", וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַיְסוֹדוֹת הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר הֵם רְאוּיִים לָתֵת שְׁלֵמוּת לַמֻּרְכָּב, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּבִפְרָט הָאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵיכֻיּוֹתָיו* אֲשֶׁר בָּהֶן יִתְקַיֵּם הֵן: הַחֹם וְהַלַּחוּת, וּבְכָל הַשְּׁלֹשָׁה יְסוֹדוֹת נִמְצֵאת אֵיכוּת אַחַת מֵאֵלּוּ, וְהָיָה רָאוּי אִם כֵּן שֶׁכָּל אֵלּוּ יִתְּנוּ לָאָדָם הַמֻּרְכָּב מֵהֶם קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, אָמַר שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר, בִּהְיוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הִשְׁתַּנּוּת. וְהִתְחִיל זֶה בִּיסוֹד הָ"אֵשׁ", וְרָמַז בּוֹ בְּהַזְכִּירוֹ הַמֵּנִיעַ אוֹתוֹ, בְּאָמְרוֹ (שם ה): "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" וגו', וְאָמַר גַּם כֵּן בִּיסוֹד הָ"רוּחַ", בְּאָמְרוֹ (שם ו): "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ", וּבִיסוֹד הַ"מַּיִם", בְּאָמְרוֹ (שם ז): "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" וגו'.
המורכב לא יותר שלם מחלקיו
הָעוֹלֶה מִדְּבָרָיו אִם כֵּן, שֶׁאַחֲרֵי הֱיוֹת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֻרְכַּב מֵהֶם הַנִּמְצָא הַתַּחְתּוֹן בַּעֲלֵי שִׁנּוּי וְחִסָּרוֹן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַמֻּרְכָּב מֵהֶם יוֹתֵר שָׁלֵם מֵהֶם. וְאַחַר שֶׁהוֹכִיחַ זֶה מִצַּד אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת, אִמֵּת גְּזֵרָתוֹ* מִצַּד הַנִּמְצָא בְּחוּשׁ*, כִּי כָּל הַמֻּרְכָּבִים דּוֹרְכִים דֶּרֶךְ פְּשׁוּטֵיהֶם* וְיוֹצְאִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם – לִהְיוֹת כָּל עִנְיְנֵיהֶם שִׁנּוּי וּתְמוּרָה. וְאִם כֵּן, דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְטַעֲנוֹתָיו סוֹתְרִים הַכְּלָל אֲשֶׁר הִנַּחְנוּ. וְהָעִיּוּן גַּם כֵּן יִגְזֹר זֶה, כִּי רָאוּי שֶׁבְּהִמָּצֵא דָּבָר אֶחָד לְבַדּוֹ עַל אֵיזוֹ תְּכוּנָה אִם טוֹב וְאִם רַע, בְּהִצְטָרֵף אֵלָיו פְּרָט חָשׁוּב אוֹ חָסֵר כָּמוֹהוּ, תִּתְחַזֵּק הַתְּכוּנָה הַהִיא מֵאֲשֶׁר* הָיְתָה בַּתְּחִלָּה. וְתִתְחַיֵּב לְפִי זֶה בֵּין אֵלּוּ הַדְּבָרִים סְתִירָה.
___________________________________
גְּזֵרָתוֹ – קביעת טענתו. הַמְחֻיָּב – הכרחי. בְּאוֹתָהּ תְּכוּנָה – של פשוטים. שָׁם – בקהלת. בִּלְתִּי – מלבד. שֶׁאֵיכֻיּוֹתָיו – מזג גופו. אִמֵּת גְּזֵרָתוֹ – הוכיח טענתו. מִצַּד הַנִּמְצָא בְּחוּשׁ – כנראה כוונתו לפסוק "כל הדברים יגעים" (נחלשים). דּוֹרְכִים דֶּרֶךְ פְּשׁוּטֵיהֶם – נוהגים כמנהג היסודות הפשוטים המרכיבים אותם. מֵאֲשֶׁר – יותר מאשר.
ביאורים
הפסוקים הראשונים של מעשה בראשית לימדו אותנו שכל הבריאה כולה נבראה מחומר ראשוני אשר מורכב מארבעה יסודות. כל הנבראים מורכבים מארבעה יסודות אלו והשוני ביניהם נובע מהמינון השונה שלהם בכל נברא. המשך פסוקי הבריאה אף מספרים שהנבראים הם בעלי תכונות שונות מאשר ארבעת היסודות שמהם מורכבים.
לעומת זאת, שלמה המלך , בספרו קהלת, טוען טענה הפוכה לגמרי. טענתו המרכזית היא שהנבראים נושאים את התכונות של חומרי היסוד אשר מרכיבים אותם. קהלת נזקק לסוגיה זו מכיוון שהוא מחפש אחר משמעות החיים. קהלת פותח את ספרו בקביעה ש'הכל הבל'. הכל זמני וחולף כמו הבל פיו של האדם אשר בין רגע נעלם כאיננו. קהלת חותר לחפש אחר דבר קבוע ויציב אשר יכול להוות בסיס ראשוני למוסר ומשמעות שאינה משתנים. כראיה לכך הוא מביא את ארבעת היסודות אשר מהם כל המציאות נבראה. יסודות אלו יכולים להשתנות בהתאם לסביבה. כמו שיסודות כימיים משנים את צורותיהם בעקבות הרכבה עם יסודות נוספים, כך יסודות הבריאה משתנים ואינם קבועים. קהלת מציין שמכיוון שכל הנבראים מורכבים מארבעת יסודות אלו יש להם בהכרח אותן תכונות יסוד ולכן כל הבריאה כולה היא הבל, דהיינו משתנה ואינה נצחית. היסוד היחידי שאינו בר שינוי הוא יסוד העפר, הנמוך והשפל שבכולם. חוסר השינוי שקיים בו אינו מעיד על מעלה אלא על שפלות. תכונה זו אינה יכולה לתת משמעות וטעם לחיים לאדם אשר מחפש להילחם נגד יסוד העפר שקיים בו אשר דוחף אותו לחוסר עשיה והשתנות.
אך לא רק דברי קהלת מהווים סתירה לפסוקים בספר בראשית. גם ההתבוננות על חוקי הטבע וכן חקירה ועיון שכלי יכולים להביא אותנו למסקנה זו. אין ספק, שתכונה של חומר תתחזק כאשר נחבר אליו חומר בעל תכונה זהה. כמו שנתיך ונצרף פלדה וברזל יחד, המתכת החדשה תקבל את תכונת החוזק משני סוגי החומרים ותהיה חזקה ועמידה.
יוצא אפוא שיש סתירה בין דברי התורה לבין דברי קהלת. כמו כן, אנו רואים שתי תופעות טבע, האחת מצביעה על כך שתכונות חומר שונות מהיסודות המרכיבים אותו, ומאידך אנו רואים חומרים שכשנוסיף להם חומרים בעלי תכונות שוות, הם יתחזקו יותר בתכונתם זו ולא ישתנו לתכונה אחרת שלילית. סתירות אלו יבאר הר"ן בהמשך דרשתו.
הרחבות
•היחס המדעי לארבעת היסודות
שֶׁהַמֻּרְכָּבִים הָאֵלֶּה הֻרְכְּבוּ מִפְּשׁוּטִים. הזכרנו בהרחבות לעיל (כט אדר א) שתפיסתו של הר"ן היא שכל חומר בעולם מורכב מארבעה יסודות: עפר, מים, רוח ואש. אולם לכאורה נראה שגישה זו אינה מסתדרת עם המדע המודרני, שכן:
א. המים עצמם מורכבים מאטומים של מימן וחמצן (H2O). אם כן כיצד ניתן לקרוא להם יסוד?
ב. על פי המדע כיום יש 118 יסודות כימיים (אטומים), כאשר כל אטום מורכב משלושה חלקיקים בסיסים: פרוטונים, אלקטרונים ונייטרונים. אם כן, יש רק שלושה חלקיקים בסיסיים ולא ארבעה?
בעקבות שאלות אלו והשאלות שהזכרנו בהרחבות לעיל, יש שטענו שהמדע המודרני חולק על תפיסת ארבעת היסודות שציין הר"ן [יד פשוטה, הלכות יסודי התורה, הקדמה לפרק ד].
לעומתם, הרבי מליובאוויטש , שמעבר לגדלותו בתורה היה בקיא עצום במדעים, יישב תפיסה זו עם המדע של ימינו. 'הרבי' הסביר באחד ממכתביו שאין קושיה מכך שהמדע מכיר היום חלקיקים בסיסיים יותר מארבעת היסודות. הסיבה לכך היא שארבעת היסודות אינם חלקיקי החומר הבסיסיים ביותר אותם לא ניתן לפרק, אלא הם כביכול 'אבני הבניין' שמהם מורכב כל דבר הקיים בעולם. על פי הסבר זה מובן גם שהעובדה שניתן לפרק את המים לחומרים אחרים, אינה מערערת את הגדרתם כ'יסוד'.
'הרבי' מציע אפשרות נוספת ליישב את תפיסת ארבעת היסודות עם המדע המודרני, על פי ההסבר שהיסודות מסמלים ארבע תכונות הקיימות בכל חומר: חום, קור, יובש ולחות. אולם מדברי הר"ן נראה שלא ביאר באופן זה. 'הרבי' הוסיף הסבר שלישי, על פיו ארבעת היסודות מבטאים מושגים בפיזיקה גבוהה [עיין בליקוטי שיחות כרך לח, עמוד 184].
שאלות לדיון
בהמשך לשאלה מיום כח אדר א – גם אם ניתן לומר שהר"ן כתב את דבריו על פי חכמי המדע שבעבר, האם נוכל לומר זאת על ספר קהלת? הייתכן שנכתבו בו דברים לא נכונים חס ושלום?
מדברי הר"ן עולה שדבר שלם אינו משתנה לעולם. האם אין זה משעמם?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לקום מהתחתית של התחתית
איסור בשר וחלב
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך נראית נקמה יהודית?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
