ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כח. 2+ עד כח: במשנה)
חלק א - אגדתא: על ר"א, הלל וריב"ז
א. ר"א לא עונה על מה שלא שמע –
מעשה בגליל ששאלוהו עשרות שאלות והשיב רק על מה ששמע מרבותיו,
וזה על בסיס עקרונותיו:
- לא קידמו אדם בבית המדרש.
- לא ישן בבית המדרש גם לא שינת ארעי.
- לא הניח אדם בבית המדרש ויצא.
- לא שח שיחת חולין.
- לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו.
- לא הלך ד"א ללא תורה ותפילין.
- לא הרהר בדברי תורה במבואות מטונפים.
- לא מצאו אדם יושב ודמם, אלא שונה דברי תורה.
- פתח בעצמו את הדלת לתלמידיו.
- לא עצר את הלימוד בביתה מדרש מלבד בערב פסח וערב יו"כ.
ב. ובאופן דומה, אמרו על רבו של ר"א – ריב"ז את אותם חמישה דברים, ועוד:
ג. ריב"ז הוא הקטן מבין 80 תלמידיו של הלל:
30 ראשונים – כמשה רבינו
30 הבאים – כיהושע בן נון
20 אחרונים –
הגדול שבהם יונתן בן עוזיאל שעוף הפורח מעליו היה נשרף,
הקטן שבהם – ריב"ז, שלא הניח דבר מהתורה שלא למד.
חלק ב – נשים וקטנים בסוכה
א. נשים –
הפסוקים -
לגבי יום כיפור (ויקרא טז, כט) -
וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:
לגבי סוכות (ויקרא כג, מב) -
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
| כל האזרח | קושייה 1 - | תשובה | קושייה 2 - | תשובה | |
| סוכה | ממעט נשים | סתירה | הלמ"ס, והלימוד רק אסמכתא. ובאמת הלימוד מרבה גרים. | למה בכלל צריך לימוד, הרי במצוות עשה שהז"ג פטורות ובלאו חייבות. | היתה הו"א לחייב אותן: 1. תשבו כעין תדורו. 2. גזירה שווה מפסח. |
| יו"כ | מרבה נשים | באמת מרבה | הלימוד מרבה שחייבות גם בתוספת הצום (שהוא רק עשה). |
ב. קטנים
A. מצוות חינוך
מן הדין – פטורים,
אך מגיל חינוך – חייבים.
הברייתא לומדת שחייבים מ"כל האזרח",
והרי זה דרבנן?
זה רק אסמכתא.
B. מאיזה גיל?
a. במשנה – שאינו צריך לאמו.
שמקנח לבד,
שכשמתעורר באמצע הלילה לא נלחץ וקורא אמא אמא.
b. שמאי – מרגע הלידה שם מעל התינוק סוכה.
ומסבירה הגמרא ששמאי מחמיר מת"ק.
רבנים בבית המדרש
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
שופטים פרשת שופטים – הצלחת חיינו
התורה תולה את עצם חיי ישראל ואת ריבונותנו בארץ במינוי דיינים כשרים ועשיית צדק. מדוע חיינו ומדינתנו תלויים דוקא במשפט התורה?
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
