ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כח. 2+ עד כח: במשנה)
חלק א - אגדתא: על ר"א, הלל וריב"ז
א. ר"א לא עונה על מה שלא שמע –
מעשה בגליל ששאלוהו עשרות שאלות והשיב רק על מה ששמע מרבותיו,
וזה על בסיס עקרונותיו:
- לא קידמו אדם בבית המדרש.
- לא ישן בבית המדרש גם לא שינת ארעי.
- לא הניח אדם בבית המדרש ויצא.
- לא שח שיחת חולין.
- לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו.
- לא הלך ד"א ללא תורה ותפילין.
- לא הרהר בדברי תורה במבואות מטונפים.
- לא מצאו אדם יושב ודמם, אלא שונה דברי תורה.
- פתח בעצמו את הדלת לתלמידיו.
- לא עצר את הלימוד בביתה מדרש מלבד בערב פסח וערב יו"כ.
ב. ובאופן דומה, אמרו על רבו של ר"א – ריב"ז את אותם חמישה דברים, ועוד:
ג. ריב"ז הוא הקטן מבין 80 תלמידיו של הלל:
30 ראשונים – כמשה רבינו
30 הבאים – כיהושע בן נון
20 אחרונים –
הגדול שבהם יונתן בן עוזיאל שעוף הפורח מעליו היה נשרף,
הקטן שבהם – ריב"ז, שלא הניח דבר מהתורה שלא למד.
חלק ב – נשים וקטנים בסוכה
א. נשים –
הפסוקים -
לגבי יום כיפור (ויקרא טז, כט) -
וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם:
לגבי סוכות (ויקרא כג, מב) -
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
| כל האזרח | קושייה 1 - | תשובה | קושייה 2 - | תשובה | |
| סוכה | ממעט נשים | סתירה | הלמ"ס, והלימוד רק אסמכתא. ובאמת הלימוד מרבה גרים. | למה בכלל צריך לימוד, הרי במצוות עשה שהז"ג פטורות ובלאו חייבות. | היתה הו"א לחייב אותן: 1. תשבו כעין תדורו. 2. גזירה שווה מפסח. |
| יו"כ | מרבה נשים | באמת מרבה | הלימוד מרבה שחייבות גם בתוספת הצום (שהוא רק עשה). |
ב. קטנים
A. מצוות חינוך
מן הדין – פטורים,
אך מגיל חינוך – חייבים.
הברייתא לומדת שחייבים מ"כל האזרח",
והרי זה דרבנן?
זה רק אסמכתא.
B. מאיזה גיל?
a. במשנה – שאינו צריך לאמו.
שמקנח לבד,
שכשמתעורר באמצע הלילה לא נלחץ וקורא אמא אמא.
b. שמאי – מרגע הלידה שם מעל התינוק סוכה.
ומסבירה הגמרא ששמאי מחמיר מת"ק.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
