ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. אחרי אכילת מאכל שהתבשל או נאפה עם בשר או שומן בשרי, יש להמתין כאילו אכל את הבשר עצמו.
ב. אחרי אכילת מאכל שבושל בכלי בשרי, אין צריך להמתין ומותר לאכול חלבי מיד אחריו.
ג. בשר מבושל, אפילו כשהוא צונן אין להניחו בכלי חלבי. אבל בשר חי כשהוא צונן מותר.
א. אכילת מאכל חלבי אחרי תבשיל בשרי
כבר למדנו שאחרי אכילת בשר בהמה או עוף יש להמתין שש שעות (או פחות לפי המנהגים השונים).
האם דין זה נכון גם בשומן של בשר? במאכל בשרי? או במאכל שהתבשל בכלי בשרי?
מאכל בשרי הוא מאכל שבושל עם בשר, כגון תפוחי אדמה שנאפו בתנור עם עוף, או ירקות ממרק עוף. אם אכל מהמאכל הבשרי צריך להמתין כאילו אכל את הבשר עצמו1.
וכן הדין לגבי שומן של בשר, שגם אחרי אכילתו צריך להמתין כמו אחרי אכילת הבשר עצמו2.
אבל, אם אכל מאכל שבושל בכלי בשרי, כגון אורז שבושל בסיר בשרי (נקי), לא צריך להמתין אחריו ומותר לאכול חלבי מיד כשסיים לאכול מאכל זה, אפילו אם בכלי בושל בשרי באותו יום3.
ב. הנחת בשר בכלי חלבי
אין להניח בשר חם בכלי חלבי, מאחר והחום גורם לבשר לפלוט טעם לתוך הכלי, וכלי לפלוט טעם לתוך הבשר.
אבל מה הדין בהנחת בשר קר? הרי אין העברה של טעמים, האם מותר להניח בשר קר בכלי חלבי?
הדין היסודי הוא בשר צונן שנוגע בחלב, אסור לאוכלו בלי שטיפה.
ועל כן, ישנה חלוקה במצב הבשר:
בשר מבושל - מאחר והרגילות היא לאוכלו ללא שטיפה, אסור להניחו בכלי חלבי אפילו כשהוא צונן. מפני שחוששים שישכח לשטוף4.
בשר חי - מאחר והרגילות היא לשטוף אותו לפני הכנתו לאכילה, מותר להניחו (כשהוא צונן) בכלי חלבי5.
בשר יבש- אם הבשר יבש לחלוטין ואין בו שום לחלוחית, מותר להניחו בכלי חלבי, בתנאי שכלי זה בלע קודם לכן בצונן ולא בחם7. אולם היתר זה הוא רק כשעושה כן דרך עראי. אבל באופן קבוע אסור, מחשש שיבוא לעשות כן גם כשהבשר חם6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
